פציעות רבות של נפגעי ה-7 באוקטובר, כמו גם של חיילים שנפגעו במהלך הקרבות בעזה, מאופיינות בזיהומים, שלעיתים יכולים להיות מסכני חיים. וכך, כשפצוע מתקבל לטיפול במיון, מוצמד אליו גם צוות מקצועי שתפקידו לאתר זיהומים ולטפל בהם בזמן אמת, במקביל לטיפול הרפואי העיקרי שמקבל החייל בשל פציעתו.
"טרם פורסם רישום ארצי מסודר של כל פציעות החיילים בעזה וסיכום של כל הזיהומים שנתגלו", מספר לוואלה בריאות פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות בשיבא, "אבל בקרב פצועים שהגיעו אלינו ב-7 באוקטובר זוהו מספר זיהומים קשים. בגלל אופי האירוע הנורא שקרה שם, פצועים עם כוויות ופציעות אחרות, נמלטו מהבתים ונאלצו להתחבא, לפעמים למשך שעות רבות, בחוץ, באזורים פתוחים שרחוקים מלהיות סטרילים. השהות בשטח פתוח זמן רב הובילה כנראה לכך שבקרב פצועים אלה נתקלנו בזיהומים מורכבים במיוחד.
"חלק מהפצועים אושפזו עם חוסמי עורקים שהושארו זמן רב, כנראה בגלל שלא היתה אפשרות לפנות אותם במהירות לטיפול, ובמקרים רבים חוסמי העורקים הונחו תוך כדי קרב, תחת ירי. במקרים כאלו, גם אם היד או הרגל מתאוששים, עלול להיווצר נזק כבד של נמק, כתוצאה מחוסר אספקת דם וחמצן לאיבר. המלחמה שלנו, הרופאים, על היד או על הרגל הופכת במצבים כאלו למורכבת יותר".
ומה לגבי הפצועים שמגיעים מעזה, בכל מה שקשור לזיהומים?
"אנחנו באמצע האירוע, ובשלב זה עדיין קשה לתת נתונים מדויקים. חלק מפצועי הלחימה קרקעית מתאשפזים עם זיהומים מורכבים. איזור הלחימה בעזה מזוהם, הלוחמה היא בין מבנים שחלקם הרוסים, מי ביוב זורמים בכל מקום, תנאים קשים. בשיבא, וגם בשאר בתי החולים, ישנו צוות מקצועי ייעודי של מומחי מחלות זיהומיות שעובדים באופן הדוק עם רופאי הטראומה כדי לטפל בזיהומים האלו בצורה מיטבית. החיילים הם בדרך-כלל צעירים ובריאים עם כושר טוב ולכן יש לנו הצלחות רבות באמצעות הטיפול הכירורגי והטיפול האנטיביוטי".
יש משהו ששונה הפעם בטיפול שאתם מעניקים ביחס למה שהיה במלחמות או מבצעים קודמים?
"הרושם הקליני שלי ושל חבריי הוא שהפעם, בשונה מבעבר, פצועים מפונים מהר יותר מהשטח לקבלת טיפול רפואי בבית החולים. בגלל זה, היום אנחנו מצליחים להציל פצועים קשים שבעבר לא היו שורדים. בפציעות טראומה יש קונספט שנקרא 'שעת הזהב'. אם אדם נפצע בתאונה, ירי או פיצוץ ותוך שעה הוא נמצא על מיטה בחדר המיון עם סי.טי וחדר ניתוח, עולה משמעותית הסיכוי להציל את חייו.
"באירועי לוחמה קודמים היה קשה מאוד לפנות את הפצועים מזירת האירוע למיון בזמן כזה קצר. היום זה קורה הרבה יותר מהר. בעניין הזה צריך לשבח את אומץ הלב של הלוחמים, הטייסים וכוחות החילוץ והרפואה שאחראים על הפינוי מהשטח".
שילשולים, לישמניה ו'שכפצת'
פרופ' לשם גם מציין שחיילים רבים באיזורי הלחימה מדווחים על שלוש בעיות עיקריות: "יש לא מעט מקרי שלשול, הנובעים מתנאי ההיגיינה הירודים באיזור הלחימה. גורמי הצבא מכירים את הבעיה ועובדים על שיפור המצב.
"בנוסף, מקרי הדבקה בלישמניה (שמכונה גם 'שושנת יריחו') שנגרמת מטפיל שמועבר לבני אדם באמצעות עקיצה של זבוב החול, והיתה מוכרת באזורי מערב הנגב גם לפני המלחמה. בשבועות האחרונים טיפלנו בחיילים רבים עם הדבקה בלישמניה, ואנחנו עובדים באופן הדוק עם חיל הרפואה ורופאי העור של צה"ל.
"מחלת עור נוספת ששכיחה בקרב החיילים מכונה על ידי הלוחמים 'שכפצת'. המחלה מתבטאת בפריחה ועקצוצים של העור, כתוצאה מימים או שבועות בלחימה ללא מקלחת ובגדים נקיים. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא לאפשר מקלחת והחלפת מדים כאשר התנאים המבצעיים מתאימים לכך".