וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שמירה על המשאבים שלנו בשגרת המלחמה

נגה הילה מותנה, בשיתוף JAMA

עודכן לאחרונה: 31.12.2023 / 9:30

כיצד נכון לפעול באופן מודע, על מנת לנהל את המשאבים שלנו בצורה שתאפשר לנו להתנהל ביומיום בתוך שגרה רגישה

הורים מתוסכלים לצד עגלת תינוק. ShutterStock
חשוב לזכור שהמשאבים שלנו מוגבלים/ShutterStock

בתקופה בה הכל כל-כך טעון ורגיש, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מגיבים בקיצוניות ובחוסר פרופורציות לכל מיני דברים שאולי במצב אחר היו "עוברים לידנו". נגה הילה מותנה - מדריכת הורים ומשפחה ומנחת NLP, מסבירה.

אנו עשויים למצוא את עצמנו "קופצים" על כל אמירה, מבט או הערה, שמתפרשים אצלנו בצורה אחרת מהרגיל. אנו נוטים לקחת דברים בצורה אישית ומגיבים בתקיפות.

חשוב לזכור שהמשאבים שלנו מוגבלים ועלינו "לברור את המלחמות שלנו" בצל המלחמה הגדולה שמתנהלת בממדים רחבים יותר.

מכיוון שסף הרגישות של רובנו נמוך בימים אלו, המשמעות היא שאנחנו מייצרים טריגרים חדשים, מעין "כפתורים" חדשים שמפעילים אותנו. יכול להיות ששאלה פשוטה שתגיע כתגובה להתנהגות שלנו או של ילדנו, כמו: "מה קרה?"תייצר בתוכנו מערבולת רגשית של תסכול שיבוא לידי ביטוי בתגובה תוקפנית ואגרסיבית מצידנו (כטבעו של טריגר לא מודע ולא מנוהל), שבימים אחרים היינו מוצאים תשובה קונקרטית שמתארת את מה שקרה וזהו. זה נובע כי אנחנו בעצמו לא תמיד מבינים מה עובר עלינו ולמה אנו חווים בליל של רגשות עוצמתיים יחד, כמו: בלבול, חרדה, דאגה, פחד, וערעור בסיס האמונות שלנו, ולכן גם שאלה פשוטה כזו יכולה להקפיץ אותנו כי היא תציף בתוכנו את השאלה שאין לנו תשובה עליה בעצמנו.

הכרה בהיווצרותם של טריגרים חדשים אלו, מביאה אותנו למקום קשוב ומנוהל יותר שמאפשר לנו לשמור על המשאבים שלנו זמינים למה שבאמת נחוץ לבצע. במשאבים הכוונה לזמן, לאנרגיה רגשית ולכוחות הנפש שלנו שמשפיעים על היכולת שלנו להתנהל ולתפקד בשגרה היומיומית.

אז מה ניתן לעשות על מנת לנהל את המשאבים שלנו בצורה מאוזנת ויעילה?

1. להבחין בין עיקר לתפל- ללמוד לזהות איפה עדיף ורצוי להרפות ואיפה יהיה נכון להתעכב. צריך לדעת לתעדף, ולהתרכז בעיקר בלבד.

2. לא לקחת אישית שום דבר ואף אחד- לזכור שכל תגובה שנקבל מגיעה מעולמו הפנימי של האחר והוא משליך אותה עלינו באופן לא מודע בהכרח. הבחירה היא שלנו אם לקחת את זה אלינו או לא. אז לקחת נשימה ולהמתין לפני שמפרשים תגובה כלשהי כפוגענית ולחזור כמנטרה: "זה לא אישי".

3. כל אחד חי את סיפור חייו - לפעמים, ללא כוונה, חלקנו מרגישים שהעולם סובב סביבנו ואנו מטפחים ציפיות מאנשים מסביבתנו שיהיו שם בשבילנו כשקשה לנו. כמה שזה נשמע כואב לומר- אף אחד לא חייב לנו כלום. כל אחד חי את חייו שלו ולא את שלנו. כשנפנים זאת- לא ניעלב, לא ניפגע ולא נתאכזב. נזכור שכל אחד מתמודד עם חייו ונעריך כל דבר שעושים עבורנו, כי נדע שזה לא מובן מאליו.

4. להבין מה משרת אותי בהתעסקות בזה כרגע. האם זה מקדם אותי? או האם זה מעכב אותי? רק מעצם מהות השאלה, אני יכולה לחוות בתוכי תחושה של שחרור ממה שמיותר עבורי כרגע.

5. הכינו רשימה של סדרי עדיפויות- מה הכי חשוב לכם כרגע? למשל: אתם עצמכם, הבריאות של הילדים שלכם, מקום העבודה שלכם, הבריאות שלכם, הסדר בבית, שמירה על אורח חיים בריא, שינה מספקת...כל מה שלא נמצא בטופ-5, לא נכון להשקיע בו מאמצים כרגע. תסיימו משימות בחמשת העדיפויות הראשונות - ותכניסו לשם משימות חדשות.

6. ניהול זמן- הכינו רשימה של משימות שעליכם לעשות ושימו לב האם הדבר שפתאום נכנס לכם ללו"ז באופן לא מתוכנן מפריע לכם או משרת אתכם. תכינו טבלת משימות קטנה, על דף נייר או באקסל, ותעדכנו כל הזמן את התיעדוף בהמשך לסעיף הקודם, כך בסופו של דבר תספיקו יותר ותוכלו לחלק נכון את האנרגיות שלכם.

7. גמישות מחשבתית- אמנם חשוב להכין לו"ז משימות וסדרי עדיפויות, אך חשוב לקחת בחשבון שאנחנו אנושיים ולפעמים ניתקל בדברים שכן יעצרו אותנו וישבשו לנו את היום, אך כנראה שהם גם נחוצים וחשובים ולכן יהיה נכון להתעכב עליהם רק כדי לבחון האם אפשרי ונכון לשלב אותם בלו"ז. כאשר אנחנו מחוברים לרצונות ולמשימות שלנו- קל לנו לקבל החלטה מושכלת ולהבחין בין עיקר לתפל ובהתאם לכך לנהל את היום שלנו, במידת הצורך קצת אחרת ממה שתכננו במקור, כל עוד לא נסחפים לגמרי מהתכנון שלנו שמטרתו בעיקר לשמור על ה- CENTER שלנו.

לפעמים נמצא את עצמנו "נתפסים לקטנות" ונוהגים בקטנוניות, כלומר משקיעים אנרגיה רבה על דברים שאולי בשגרה אחרת לא היינו מתעכבים עליהם בכלל. ייתכן ואחת הסיבות שאנחנו עושים את זה, היא משום שאנו חווים קושי "להיתפס" לדברים גדולים יותר, משום שככל שנתעסק בדברים גדולים יותר- כך תחושת השליטה שלנו תקטן. ולכן, על מנת להשאיר את חוויית השליטה (המסוימת) שלנו, אנחנו מתעצבנים על דברים קטנים יותר, שיותר קרובים אלינו ולכאורה- בשליטתנו. ההתעסקות בזוטות יכולה להיות כתוצאה מאשליה שהדבר שממנו אני מתעצבן הוא בשליטתי או מאפשר לי לעשות משהו בעניינו. למשל, אין לי מה לעשות מול המצב בדרום או בצפון, או עם החלטות הממשלה על שחרור החטופים או מתווה המלחמה, אבל יש לי מה לעשות כשהחברה ההיא אמרה משהו מעצבן או השכן עשה רעש בשעות המנוחה, או לקוחה שלא חזרה אלי לתיאום פגישה או על תגובה רנדומלית מרגיזה שמישהי שאני לא מכירה הגיבה על הפוסט שלי. התוצאה היא- שאנחנו מבזבזים משאבים חשובים שנצטרך אותם להמשך. לכן, חשוב שנהיה מודעים לכך ונוכל לברור ולהחליט במה לעסוק ובמה להרפות.

לסיכום, אני ממליצה לראות בתקופה זו כמו מעין "ריצת מרתון", שבה רצים למרחקים ארוכים. בריצה כזאת, בניגוד לריצת 100 מטר, עלינו לשמור על שאיפה ונשיפה מאוזנים של אוויר כדי שלא נסיים את הריצה עם "הלשון בחוץ", או שבכלל ניפול באמצע הדרך (וגם אם נפלתם- תמיד אפשר לקום). שימו לב לכמות המשאבים שלכם. תבררו עם מה נכון לכם להתעסק ואת מה אתם מעדיפים לשחרר. אתם לא חייבים שתהיה לכם דעה ומחשבה על כך דבר שחולף באוויר, אפשר פשוט שהוא יהיה כעובדה קיימת. תחשבו איפה לא שווה להשקיע מחשבה יתרה ועצבים מיותרים, על אף שזה מקנה לכם לכאורה סוג של שליטה. מיקוד השליטה הנכון והמדויק- הוא הבחירה המודעת- מה נכון לי ומה עדיף שארפה ממנו, על מנת לשמור על המשאבים שלי זמינים עבור מה שחשוב לי באמת.

הורים רבים לעיני בנם. ShutterStock
לפעמים נמצא את עצמנו "נתפסים לקטנות" ונוהגים בקטנוניות/ShutterStock

אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.

אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.

חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/

נגה הילה מותנה, בשיתוף JAMA

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully