לפעמים יש תחושה שאסור לנו לקטר או להתלונן, רק משום שיש אנשים במצב יותר גרוע מאיתנו. אבל לכולנו קשה ברמה כזאת או אחרת ויש מקום ולגיטימציה גם לקושי שלנו.
נגה הילה מותנה - מדריכת הורים ומשפחה ומנחת NLP, מסבירה.
מהי תלונה ומדוע אנחנו מתלוננים?
תלונה נוצרת כאשר אנו חווים בתוכנו קונפליקט שמציף רגשות לא נעימים. הצורך שלנו להתלונן נובע בין היתר כדי לשחרר החוצה מתוכנו את התחושות הלא נעימות, כדי לא להישאר איתן לבד. יש לנו צורך טבעי- חברתי לקבל מן הצד השני תגובות אמפטיות, מכילות וחומלות, שיאפשרו לנו להתמודד בצורה טובה יותר עם אותן תחושות. הידיעה שיש עוד מישהו "שמחזיק" אותן יחד איתנו, היא כשלעצמה מנחמת. מעבר לכך, יש בנו כמיהה לצדק ולהוגנות, וכשמשהו לא מסתדר על פי עולם הערכים שלנו, אנו מוחים על כך באמצעות התלונה.
מדוע אנו משווים בין קשיים?
אחת מדרכי ההתמודדות שלנו עם תחושות לא נעימות בתוכנו, היא יצירת השוואה, כחלק מקבלת פרופורציות לקושי שלנו, במטרה "לצאת החוצה" מהחוויה הלא נעימה ולהתקדם לכיוון אופטימי של ראיית הטוב.
התקופה הזאת מלמדת אותנו שהכל לגיטימי. אין תגובה אחת שנכונה ואין תלונה שאין לה מקום, אין קושי שאין לו לגיטימציה ואין כאב שאין לו ביטוי ונוכחות. המשתמע מכך הוא שגם השוואתיות היא לגיטימית, כי באיזשהו מקום, יש לה כוונה חיובית- לקבל פרופורציות למצב שלנו או לתת פרספקטיבה לאדם האחר כדי "להוציא" אותו מהמקום המתסכל בו הוא נמצא.
עם זאת, חשוב שניקח לתשומת ליבנו כי כל אחד ואחת מאיתנו חווה את המציאות באופן שונה, משום שאנו בנויים אחרת, רואים ומבינים דברים בעומקים שונים. לכל אחד מאיתנו יש סף הכלה שונה ויכולת עמידה שונה במצבים, בין היתר בהתבסס על אירועים קודמים שחווינו בחיינו ומתוכם פיתחנו חוסן שונה. תחושת השיפוטיות עשויה ללוות אותנו עם אמירה ש"אין לנו זכות בכלל להתלונן" כי "הכל טפו חמסה וברוך השם", חנן בן ארי) רק כי יש אנשים שנמצאים במצבים גרועים משלנו. לא חסרים קשיים וסיפורים כואבים, מה שמשותף לכולם- שלכולנו קשה.
מה חשוב לזכור בשיח על קשיים?
· השוואה בין קושי אחד לאחר היא בסופו של דבר עניין של נקודת מבט. עצם ההשוואה יכולה להשתמע כשיפוטית. חשוב שבתקופה המאתגרת והכואבת הזו, נגייס בתוכנו ככל שניתן גישה "נקייה" משיפוטיות ובמקומה נלמד להקשיב ולקבל את נקודות המבט השונות על הקושי בדרך של חמלה, אמפתיה, הכלה ואהבה. לא חייבים לחוות דעה או למדוד כל קושי, אפשר פשוט להקשיב לו ולאפשר לו להיות כפי שהוא נוכח וקיים.
· כל אחד מאיתנו בנוי אחרת, עם יכולת וסף הכלה אחרים ומתמודד באופן שונה עם הדברים. ההבנה הזאת מייצרת את הבסיס לחמלה.
· חלקנו מבקשים להתלונן אך לא כל אחד מאיתנו יודע להביא את החלק הזה בתוכו לידי ביטוי כי לעיתים אנו מונעים באופן לא-מודע מדעות שליליות בנוגע לאנשים שמתלוננים ומה שזה לכאורה אומר עליהם מבחינה אישית וחברתית.
· לחלקנו קשה לבקש עזרה - אולי בעקבות מקרה שקרה לנו בעבר שכתוצאה ממנו החלטנו שאסור לנו להתלונן, מסיבות שונות - כי יש אנשים שנמצאים במצבים יותר גרועים משלנו, כי החברה לא רואה תלונות בעין יפה - אז שתקנו; וחשוב שנפנים- מותר לנו לומר שקשה לנו. זה לא מפחית מערכנו כשאנו מודים בחולשה, להיפך, זה מראה שאנחנו מספיק חזקים כדי להיות גם במקום הזה של חולשה מסוימת כאשר התלונה היא ראשיתו של תהליך שמתמקד בשאלה - איך יוצאים מזה?
· כאב וקושי אינם מדדים אובייקטיביים. הם נמדדים באופן סובייקטיבי לכל אדם, ולכן השוואה שמנסה לשים את כל הקשיים על אותה סקאלה - מראש איננה רלוונטית.
· אנחנו לא נמצאים בתחרות של "מי יותר מסכן?" או "למי יותר קשה?". חשוב שלא נשווה את עצמנו לאיך היינו פועלים במקום מישהו אחר, כי הרי אנחנו לא במקומו, אנחנו במקומנו בלבד - ולכן איננו יכולים לענות על שאלה זאת באמת. חשוב שנלמד לקבל את הקושי של האחר מבלי להשוות אותו לקושי שלנו.
· לפעמים אנחנו מרגישים שלנו הכי קשה בעולם, אבל באותה נשימה חשים התנגדות פנימית לבטא את התלונה שלנו. חשוב שנזכור שזה בסדר ולגיטימי לומר שגם לנו קשה, ולבטא זאת בקול, מבלי שזה יפחית או יצמצם במשהו מהקושי של אדם אחר.
· מי שקשה לו להתלונן- יגלה שקשה לו מאוד גם להכיל תלונות של אחרים. זאת משום שתלונות מייצרות לעיתים אנרגיה שלילית ונמוכה שעלולה להרחיק אנשים ולייצר תחושה של קורבנות ומסכנות, לכן המידתיות היא מהותית. אם יש לי קושי עם ביטוי חיצוני של תלונות לגבי עצמי - יהיה לי קושי גם להקשיב ולהכיל תלונות של אחרים. כשאקבל ואפנים שזה בסדר לעיתים להיות ולשהות גם במקום הזה- אוכל לקבל זאת ביותר הכלה לגבי עצמי- ולגבי אחרים.
כיצד הצד שמקשיב לתלונה יכול לסייע?
כשיש מישהו שמקשיב, מכיל, ואולי נותן עוד פרשנות נוספת לתלונה- הוא למעשה נוכח איתנו בקושי. זה מסייע למי שמביע תלונה להתמודד וליצור בתוכו חוסן שבהמשך יהיה בלתי תלוי בגורם חיצוני. שיקוף חיצוני והמשוב שקיבלנו מאפשר לנו לזהות את העוצמות הקיימות בנו מלכתחילה, אך לא היו זמינות עבורנו באותו הרגע בתודעה. בזכות המשוב שקיבלנו כשהצפנו את הקושי והתלונה- נהיינו מודעים לאותם כוחות ומשאבים שקיימים בנו ובפעם הבאה נוכל לעשות בהם שימוש באופן עצמאי.
לרוב נבחר לשתף בתלונות שלנו אדם שיידע להכיל אותנו וייתן לנו את המקום להביע את הכאב והקושי שלנו ללא שיפוטיות. אך אם בכל זאת נקבל תגובה שיפוטית ולא מכילה, בדרך כלל זה יהיה שיקוף של הביקורת העצמית שלנו כלפי עצמנו. עם הזמן, כשנלמד להכיל ולחמול את עצמנו ולתת לעצמנו לגיטימציה לחוות כאב וקושי מבלי למדוד את עצמנו בהשוואה לאחרים, נייצר סביבה שתדע להקשיב לנו ולתת לנו את החיבוק שאנו מבקשים לעצמנו.
לסיכום, להתמודדות עם קושי יש משתנים רבים; אישיותיים, התנהגותיים ורגשיים, שהם חלק מעולמנו הפנימי. גם לך מותר שיהיה קשה ומותר לך להתלונן, אם ככה זה מרגיש לך, וזה בסדר גמור. עם זאת, חשוב שנהיה במודעות למשך הזמן שבו אנו שוהים במרחב הבעיה (התלונה), ותוך כדי ההקשבה לעצמנו, שנדע להתקדם בהדרגה לעבר מרחב הפתרון (ראיית הטוב). הדרך המובילה לכך היא באמצעות חיבור למשאבים הפנימיים בתוכנו שיסייעו לנו להאמין במסוגלות העצמית שלנו להתמודד עם המציאות ובכך נפתח חוסן. היכולת להכיר תודה על מה שיש, גם היא משאב שיכול לעזור לנו "לצאת" מהמקום שמבקש להתלונן. כל זה נעשה תוך חמלה עצמית וידיעה - שגם ברגע התלונה - היינו במקום הכי טוב שיכולנו להיות באותו הרגע.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/