וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בגלל המלחמה: ההורמון שגורם לנו להיות רעבים 24/7. כך תנצחו אותו

ד"ר רז הגואל

עודכן לאחרונה: 14.12.2023 / 14:23

אם אתם מוצאים עצמכם אוכלים יותר בחודשיים האחרונים, ומתרכזים במתוקים, אתם ממש לא לבד. ישראלים רבים מדווחים על תיאבון מוגבר בתקופת הלחימה. איזה הורמון בגוף אחראי לכך, למה זה קורה ואיך ניתן להערים עליו ולהפסיק את תהליך ההשמנה, גם לפני שהמלחמה נגמרת

זוג ידיים אוחזות בהמבורגר. ShutterStock
תודו שזה כל מה שאתם רוצים בחודשיים האחרונים/ShutterStock

ישראל נמצאת כמעט חודשיים במלחמה. אזורים רבים נמצאים תחת מטח הרקטות, ישראלים רבים גויסו למילואים ואלפים נאלצו להתפנות מבתיהם לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. וכשכל זה קורה - יותר ויותר אנשים מתלוננים על רעב בלתי נשלט שגורם לנו לעשות "טיולים" בלתי נפסקים מהספה למקרר וחבזרה.

למה זה קורה? ככל הנראה הסיבה לכך היא מתח, שגורם ל"אכילה רגשית". בזמן מתח משתחררים ההורמונים שגורמים לנו לחפש מזונות עתירי שומן וסוכר שעלולים לגרום לעלייה במשקל. במקרה שלנו, אין הבדל בהשפעה בין אם מדובר במתח שנגרם מחשש לירי רקטות וטילים לבין מתח שנגרם מהתרגשות שהיתה עם חזרת החטופים הביתה לשטח ישראל.

ישנם מחקרים רבים שמצאו את הקשר בין עלייה במשקל לבין רמות גבוהות של מתח. לפי סקר של איגוד הפסיכולוגיה האמריקאי, כרבע מהאמריקאים מעריכים את רמת הלחץ שלהם ברמה 8 או יותר (בסולם של 1-10). ניתן להעריך שבישראל - בטח מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' - רמת המתח גבוהה מאוד. רק לאחרונה דיווחו קופות החולים על עלייה של 30% ברמות הדיכאון והחרדה.

אומנם, בטווח הקצר, אצל אנשים מסוימים תחושת מתח ולחץ יכולים לדכא תיאבון. מערכת העצבים שולחת אותות לבלוטות יותרת הכליה לייצר כמות גבוהה של ההורמון אפינפרין (שמכונה גם 'אדרנלין'). ההורמון הזה מסייע לעורר בגוף תחושה של דריכות ובכך גם לדיכוי של התיאבון. לכן פעמים רבות לפני מבחן חשוב או ראיון עבודה אנחנו לא מסוגלים להכניס כלום לפה.

אבל מה קורה אם המתח והלחץ נמשכים לפרק זמן ארוך יותר, כמו חודשיים למשל? במקרים כאלה בלוטות יותרת הכליה משחררות הורמון נוסף בשם "קורטיזול", וההורמון הזה מגביר את התיאבון ואת הרצון לאכול. במצבים רגילים, לאחר שהאירועים שגרמו ללחץ מסתיימים, רמות הקורטיזול אמורות לרדת ואנחנו צפויים לאכול באופן רגיל. אולם, כבר חודשים ישראל נמצאת במצב שהלחץ והמתח לא חולפים - גם בימי הפסקת אש וגם בימי לחימה - והחשש הגדול הוא שרמות הקורטיזול יתקבעו ויישארו גבוהות לאורך זמן וההשלכות לכך יתבטאו בעלייה משמעותית במשקל. כך שהקשר בין מתח נפשי להשמנה הוא קשר מעגלי, שמזין ומעצים את עצמו.

לא רק רעב: העדפה למזון עתיר בשומן וסוכר

לחץ ומתח לא משפיעים רק על רמות התיאבון אלא יש להם השפעה על סוגי המזון שאנחנו צורכים. מחקרים רבים הראו כי מצוקה פיזית או רגשית מגבירה את הרצון שלנו לצרוך מזון עתיר בשומן, בסוכר או בשניהם. הסיבות לכך קשורות לרמות קורטיזול גבוהות, בשילוב עם רמות אינסולין גבוהות. בנוסף, למזונות עתירי שומן וסוכר יש אפקט שמדכא את התגובות והרגשות הקשורים ללחץ ומתח. מזונות אלו הם באמת "מנחמים" בכך שהם מנוגדים ללחץ. זו ככל הנראה הסיבה שבימים אלו יש לרבים מאיתנו חשק למשהו מתוק ולפחמימות ריקות.

כמובן, שאכילת יתר היא לא ההתנהגות היחידה הקשורה ללחץ שגורם לנו לעלייה למשקל. אנשים לחוצים ישנים פחות, מתעמלים פחות, שותים יותר אלכוהול ובאופן כללי פחות נוטים לטפל בעצמם ובבעיות בריאותיות שלהם. כל אלו גורמים שעלולים לגרום לנו לעלות במשקל.

אלכוהול. ShutterStock
הוא יעידף וויסקי, את תלכי על המתוקים/ShutterStock

נשים נוטות לאכול, גברים שותים אלכוהול

חלק מהמחקרים מצביעים על הבדל מגדרי בהתנהגות בהתמודדות עם מתח, כאשר נשים נוטות יותר לאכול כדי להפיג את המתח וגברים נוטים יותר לשתות אלכוהול או לעשן. מחקר שנערך לפני מספר שנים בפינלנד שכלל למעלה מ-5,000 בני אדם, הראה שהשמנה כתוצאה מאכילה בגלל מתח הייתה בשיעורים גבוהים יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.

אלו שסובלים מעודף משקל, יעלו יותר
חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצאו שמתח ולחץ גורמים לעלייה במשקל, אך רק אצל אלו שסובלים מעודף משקל. החוקרים מעריכים שהסיבה לכך היא שאנשים הסובלים מעודף משקל סובלים פעמים רבות מרמות גבוהות של אינסולין, ועלייה במשקל הקשורה ללחץ נוטה להתרחש בעיקר כשיש רמת אינסולין גבוהה בגוף.

איך להפיג מתח בלי לעלות במשקל?

1. רוקנו את הארונות והמקרר: מתח משפיע על התיאבון ועל החשק לסוגי מזונות שיכולים לגרום לעלייה במשקל. על מנת להתמודד עם הבעיה שנמשכת כבר שבועות ארוכים, סלקו מהמקרר ומהארונות מזונות עתירי שומן וסוכרים. הבולמוס הבלתי נשלט יכול להתפרץ ללא כל התראה ולכן אם חפיסת השוקולד נמצאת בארון או הפיצה שמורה במקפיא - אנחנו מזמינים לעצמנו צרות.

2. פעילות גופנית ומֶדִיטָצִיָה: רמות הקורטיזול משתנות בהתאם לעצימות ומשך הפעילות הגופנית ולמעשה ספורט יכול להפחית חלק מההשפעות השליליות של המתח והלחץ. ישנם מחקרים רבים שמצאו שמדיטציה מפחיתה מתח, מעלה את המודעות לבחירת סוג המזון ובולמת את החשק לאכול כל הזמן. אם אתם לא רואים את עצמכם עולים על בגדי ספורט ויוצאים לריצה, ישנם מחקרים שמצאו שמספיק 15 דקות של הליכה כדי להפחית את רמות המתח והתיאבון.

3. אל תחכו לסיום המלחמה: רבים מאיתנו הבטיחו לעצמם שיתחילו דיאטה לאחר החגים, ואז פרצה המלחמה. בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", ישראלים רבים היו בטוחים שאחרי שהמצב יירגע, הם יאזנו את המשקל. אולם אחרי כמעט חודשיים של מלחמה ברור שאי אפשר להמתין עד לסיומה מפני שהמחיר עלול להיות עלייה של קילוגרמים רבים. חשוב ללמוד לנהל תהליכים של שגרה לצד מציאות של חירום גם באורח החיים והתזונה שלנו. ההערכה שהמלחמה תמשך עוד ימים ארוכים ולכן מומלץ לא לשחרר כל רסן למרות המתח והלחץ. טפלו בעצמכם ובבריאות שלכם.

4. לא לקבוע איסורים והגבלות: בתקופה של מתח ולחץ, כדאי להימנע מלקבוע איסורים על מזונות מסוימים או לייצר הגבלות שיהיה קשה לעמוד בהן. עלינו להיות קשובים לצרכים, לרצונות ולהעדפות של הגוף ולחזור להתנהלות על פי מנגנון הרעב והשובע הפנימי תוך גמישות מחשבתית וגמישות באופן ההתנהלות עם צריכת המזון במהלך היום. זה לגיטימי לאכול גלידה או להזמין המבורגר, אבל צריך לעשות את זה בצורה נכונה ומדודה.

5. תמיכה: חברים, משפחה ומקורות אחרים של תמיכה יכולים להשפיע על רמות הלחץ שאנחנו חווים. מחקרים רבים מצאו שאנשים העובדים בעבודות לחוצות כמו אחיות ואחים בבתי חולים, שוטרים וכבאים היו פחות בלחץ מאחר והייתה להם תמיכה סוציאלית מספקת. לכן כדי להתמודד טוב יותר עם התקופה הזו ולהימנע מאכילה רגשית - נסו להיפגש עם חברים ובני משפחה.

הכותב הינו רופא מומחה ומנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully