"בשבועות הראשונים של המלחמה, חווינו ירידה של כ-50 אחוז במספר ביקורי המעקב והטיפול של מטופלים הסובלים ממחלות רשתית. מצד אחד, אפשר להבין את הקושי הרגשי והלוגיסטי. אנשים במצבי לחץ המודאגים מבעיות קיומיות כמו טילים וביטחון אישי, עלולים לוותר על טיפולי עיניים. מצד שני, היעדר רצף טיפולי הוא דבר מסוכן ועלול להביא להידרדרות חמורה בראייה", מזהיר ד"ר גבריאל (גבי) כץ, מנהל יחידת הרשתית במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. בחלק גדול מן המקרים, מדובר באנשים מבוגרים, שמתקשים למצוא מלווה או הסעה לבית החולים. בימי מלחמה, הנושא הופך להיות מורכב יותר".
בישראל חיים כיום כ-200 אלף חולים מאובחנים במחלות רשתית. ניוון מקולרי גילי (AMD) היא מחלת רשתית פרוגרסיבית, שמהווה את הגורם העיקרי לאובדן ראייה בקרב אנשים בגיל 60 ומעלה. אבחון מוקדם, מעקב וטיפול יכולים למנוע את הידרדרות הראייה. התסמינים כוללים ראייה מטושטשת, קושי בזיהוי צבעים, כתמים כהים בשדה הראייה וקושי בביצוע משימות יומיות כמו קריאה, נהיגה או צפייה בטלוויזיה. שליש מקרב האנשים בגיל 75 ומעלה חיים עם AMD ולמחלה יש אלמנטים גנטיים.
מחלות רשתית נפוצות נוספות הן מחלות העין הסוכרתית (DME/DR), שפוגעות בכלי דם קטנים ומהוות את גורם הסיכון המוביל לאובדן ראייה בקרב חולי סוכרת. גם במקרה הזה, בהיעדר טיפול עשויים החולים לחוות הידרדרות משמעותית של הראייה ופגיעה באיכות החיים. בין התסמינים, ניתן למצוא עיוות וטשטוש ראייה, פגיעה בהבחנה בין צבעים והופעת כתמים כהים בשדה הראייה.
זריקות תוך-עיניות בנוגדי VEGF הן הטיפול העיקרי ב- DME ו- nAMD (המחלה הרטובה בשלב מתקדם) לצד טיפולים נוספים כגון הזרקות סטרואידים וטיפול בלייזר בהתאם לאינדיקציה. היעדר טיפול או אי הקפדה על רצף טיפולי הם בעלי משקל קריטי בסיכון להידרדרות הראייה עד לעיוורון במקרים קיצוניים.
עד כמה התדירות של הזריקות היא פקטור מכריע בשמירה על רצף טיפולי?
"לרוב, נדרשות הזרקות תוך עיניות בתדירות גבוהה על מנת לשמר את הראייה. לאור היעדר אפשרות לרפא את רוב המחלות, הפתרון אותו אנחנו מחפשים מזה שנים הוא האפשרות להגדיל את המרווח בין הזריקות. ישנם טיפולים כיום שמאפשרים הגדלת המרווח בין זריקה לזריקה, מה שמאפשר הקלת העומס על המטופל, בני משפחתו ומערכת הבריאות".
למעלה מ-150 אלף איש נאלצו להתפנות מבתיהם וניתן לשער, כי ביניהם יש לא מעט אנשים שסובלים ממחלות רשתית. כיצד המעבר משפיע עליהם?
"גם במצבים של מלחמה והעתקת מקום המגורים, חשוב מאוד להתמיד ולהמשיך במעקב ובטיפול. אנחנו ממליצים לכל מי שנאלץ לעזוב את ביתו למצוא מרפאה חלופית, על מנת שיוכל להמשיך את הטיפול באופן רציף ולמנוע הידרדרות בחדוּת הראייה. במיוחד כשמדובר במחלות רשתית, יש אתגרים רבים לרופא המטפל, שמחויב בהתאמת הטיפול לצרכיו של כל מטופל בהתאם לתגובה לטיפול ומהלך המחלה. זה מצריך ביקורים תכופים במרפאה ואי הקפדה על כך או איחור במתן ההזרקות עלול להביא לנזק בלתי הפיך. לשם כך, מספר בתי חולים במרכז פתחו שעריהם למפונים".
המטופלים מודעים לסכנות הקיימות במקרים של היעדר הקפדה על הרצף הטיפולי?
"מבחינתנו, בכל מצב ההזרקות התוך-עיניות הן בעדיפות עליונה. כפי שנהגנו בתקופת הקורונה, גם במהלך ימי הלחימה חידדנו מול המטופלים את הצורך לא לעצור את הרצף, מאחר שקיימת סכנה להידרדרות ראייה עד כדי מצב של עיוורון. רוב בתי החולים המשיכו בשגרת הזרקות גם בתקופת הקורונה וגם בימי המלחמה.
עד כמה נושא תדירות מתן הטיפול מעסיק את המטופלים?
"זה אחד הנושאים שהכי מעסיקים את המטופלים, מאחר שיש לו השפעה ישירה על איכות החיים שלהם. זה משתנה בין חולה לחולה. לאנשים מבוגרים קל יותר, יחסית, לקבל את העובדה שיש להם עוד מחלה כרונית לטפל בה, לצד ביקורים אצל הנפרולוג או הקרדיולוג. לעומת זאת, אנשים צעירים יותר, מתקשים יותר להפוך לחולים כרוניים ולהזדקק לזריקות באורח קבע. יש חולים ש'נעלמים' מהטיפול מתוך הכחשה ואחרים עסוקים בסיבוכים אחרים של מחלתם, כמו למשל חולי סוכרת. כיום בעזרת טיפולים חדשניים המאפשרים מתן בתכיפות נמוכה יותר, ניתן לשמור על הרצף הטיפולי לצד איכות החיים של המטופל".
לסיכום, מה ההמלצה שלך למטופלים שסובלים ממחלות רשתית, בימי מלחמה ובאופן כללי?
"המפתח הוא תיאום ציפיות, מול המטופל ובכלל. למטופלים עם ניוון מקולרי גילי, אני מסביר שהקשר שלהם עם הזרקה תוך-עינית הוא לכל החיים. לעומת זאת, מחלות כלי הדם של העין, כמו סוכרת או חסימות ורידיות, הן 'סלחניות' יותר וניתן להפסיק את הזריקות אחרי 5-7 שנים. אני לא מייפה את המציאות. אם נצליח להגדיל את המרווח בין ההזרקות, זכינו".
הרוקח ד"ר רן ניסן, יו"ר המערך הקליני בארגון הרוקחות בישראל, מוסיף: "בשונה מרוב המטופלים במחלות כרוניות, אשר 'מסתפקים' במספר טבליות חד-ספרתי מדי יום במסגרת ביתם, מטופלים הסובלים ממחלת רשתית מוגבלים לטיפולים לא פשוטים של הזרקות תוך-עיניות, החייבות להתבצע בסביבה נקייה ובמרפאות ייעודיות. היענות מיטבית לטיפול מורכב זה ושמירה על ביקורים קבועים, חיוניים לשימור הראייה לאורך זמן רב וככל שניתן. מטופלים שמידרדרים, עלולים להגיע למצב בלתי הפיך ולכן קיימת משמעות רבה כל כך לביקורים הסדירים.
מעבר לכך, ישנה חשיבות רבה להקפדה על אורח חיים בריא, הכולל הפסקת עישון ושינוי תזונתי לדיאטה ים-תיכונית, שאינם קלים כשלעצמם, בקרב חלק מהמטופלים.
לאור העובדה שקיים שוני רב בין המטופלים, אורח חייהם והיצמדות לטיפול שנקבע, על הצוות הרפואי מוטלת המשימה לעשות ככל שניתן על מנת לוודא כי הטיפול יותאם לצרכיהם".
יש להדגיש, כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
המידע מעודכן לדצמבר 2023. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל בע"מ).
לכתבות נוספות בערוץ שגרה בצל המלחמה>>