"סטרס משפיע על כולם, ובטרשת נפוצה סטרס מתמשך יכול להוות טריגר להתקף" כך מסביר ד"ר אופיר זמירה, מנהל מרפאת טרשת נפוצה ונוירואימונולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. פגשנו אותו לשיחה על השפעת המצב הביטחוני ומצבי הלחץ והחרדה על חולי טרשת נפוצה, בעיקר בכל הנוגע למידת הזמינוּת וההיענות שלהם לטיפולים ולפגישות מעקב.
"כיום במצב המלחמה והלחץ הנפשי הנלווה לה, אנו ערים לכך שגם ההתמדה בקבלת טיפולים ובהגעה לביקורים אצל הנוירולוג עלולה להפגע. רבים מהחולים שלנו בטרשת נפוצה מדווחים בתקופה האחרונה, מאז שפרצה מלחמת 'חרבות ברזל', על עלייה ברמת החרדה והתכנסות, שמשפיעה על תדירות הביקורים. הטיפולים הקיימים היום להאטת המחלה מאפשרים קבלת טיפולים בתדירות נמוכה, כמו פעם בחודש, ואפילו פעם בחצי שנה או שנה. ועם זאת, חשוב להקפיד ולא לוותר על הגעה למעקב הרפואי אצל הנוירולוג המטפל, אשר בדרך כלל נדרש 2-3 פעמים בשנה".
למעלה מ-2.8 מליון בני אדם ברחבי העולם וכ-7,000 איש בישראל סובלים מטרשת נפוצה (Multiple Sclerosis (MS, מחלה כרונית חשוכת מרפא, שפוגעת בתפקוד התקין של מערכת העצבים. המחלה מלווה במגוון תסמינים ובהם ראייה מטושטשת, קשיים בהליכה, סחרחורת וחולשת שרירים. המחלה פורצת בדרך כלל בגילאי ה-20-40, והיא אופיינית בקרב נשים פי שלושה מאשר בקרב גברים. הטיפול במחלה מתבסס על תרופות המקלות על תסמינים כמו נוקשות שרירים, קשיי הליכה, כאבים ושינויים במצב הרוח וכן תרופות המשנות את מהלך המחלה שמטרתן לצמצם את תדירות ההתקפים ולעכב את התקדמות המחלה.
האם מורגשת ירידה של ממש בתדירות הביקורים?
"כן. מאז תחילת המלחמה, יש ירידה בתדירות, להערכתי של כ-30 אחוז. במקביל, יש עלייה במספר המטופלים שמגיעים מאזורים אחרים בארץ, ככל הנראה אנשים שפונו מבתיהם ביישובי הדרום, עוטף עזה וקו העימות. אנחנו מאוד מתחשבים בהם, כל מי שלא שוהה בביתו יכול להגיע לאשפוז-יום ולקבל אצלנו טיפול. עמותות החולים והאיגודים הרפואיים הקימו מרכזי חירום שניתן לפנות אליהם בכל שאלה ומבחינת המטופלים, אני חושב שהזמינות שלנו הרופאים גדלה".
עד כמה מידת החרדה והלחץ משפיעה על מצבם של חולי טרשת נפוצה?
"בלי קשר למצב הביטחוני, חרדה ודיכאון נמצאים באחוזים גבוהים אצל חולי טרשת נפוצה. 50 אחוז מהם ילקו באפיזודה דיכאונית במהלך תקופת המחלה ו-20 אחוז יחוו מצבי חרדה. עם כאלה נתונים בסיסיים, תקופה כמו עכשיו עלולה להקצין את מצבם וזה ממש מורגש, בעיקר בהימנעות מיציאה מהבית, היעדרות מהעבודה והפחתה בפעילות גופנית. זה משפיע על תחומים אחרים בחיים ועלול להביא לירידה כללית במצב הבריאותי, מעבר לתסמיני החרדה נטו. אתה פחות מאתגר את עצמך בכל המובנים".
מה ההמלצות לחולי טרשת המצויים בלחץ בעקבות המצב הביטחוני?
"אני ממליץ להם להיות בקשר הדוק עם הרופא המטפל ובמקביל, לפנות לגורמים הקשורים לבריאות הנפש. החלק המכריע של המטופלים כבר בקשר רציף עם פסיכולוג מעצם טיבה של המחלה, רובם משתייכים לפורומים ולעמותות והפעילות הקבוצתית מסייעת להם בהתמודדות עם החרדות".
בחלק מהטיפולים משטר לקיחת תרופה הינו מרווח יותר. עד כמה זה תורם לשיפור בנתונים הללו?
"תרומה ניכרת. ככלל המטופלים מעדיפים לא לעסוק במחלתם 24/7 ומבחינת הרוב המכריע, ובעיקר הצעירים יותר, ניתן להציע טיפול יעיל ומרווח יותר. כיום ישנם טיפולים משני מהלך מחלה (DMT), שזמינים לטיפול בטרשת נפוצה ומציעים לחולים מגוון אפשרויות טיפול מותאמות אישית בכל הנוגע למחלה הספציפית, למאפייניה ולאורח החיים של המטופל. מטרת הטיפולים היא להאט את התקדמות המחלה, למנוע הישנות ההתקפים ולשפר את איכות חיי החולה. לחולים עם היצמדות טובה לטיפול תרופתי המשנה את מהלך המחלה יש ירידה בסיכון להתקפים ותדירות נמוכה יותר של ביקורים לא מתוכננים בבתי החולים. בתקופה כזו, כשהראש טרוד במצב הביטחוני, תרופות שניתנות במרווחים גדולים מאפשרות למטופלים לשכוח לרגע מהמחלה ולהרגיש שאיכות החיים לא נפגעת. יש לזה משקל פסיכולוגי מכריע".
פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל, ראש אגף הרוקחות לשעבר: "הפיתוחים החדשים בתחום הטרשת הנפוצה מרחיבים את המגוון התרופתי הקיים לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, במקביל לכך שהם מאפשרים התאמת הטיפול לאורח חיי המטופל. מחקרים מראים, כי עומס תרופתי מופחת ונטילה מרווחת של התרופות מגבירים את ההיענות לטיפול. באופן זה ניתן לתת מענה יעיל ו'לתפור' את הטיפול לצרכי ואורח חיי המטופל. בסופו של יום, הטיפול היעיל הוא זה שהמטופל נוטל באופן קבוע ולאורך זמן באופן שמותאם לאורח חייו."
יש להדגיש, כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת הרופא המטפל הרושם את המרשם, בהתייעצות עם המטופל.
המידע מעודכן לדצמבר 2023. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.
לכתבות נוספות בערוץ שגרה בצל המלחמה>>