"אנחנו בתוך תחושה של אובדן קולקטיבי. המלחמה הביאה לעלייה תלולה במצבי מתח וחרדה, שתורמים לעלייה בדופק ולהפרעות קצב. זה מצב מדאיג ואנחנו, הרופאים, עסוקים בלהסביר למטופלים את הסכנות שבהיעדר אבחון או טיפול", אומרת ד"ר יעל עולמי, מומחית ברפואת משפחה בקופ"ח כללית. "כולנו עוברים תקופה מטלטלת, אבל אנחנו למודי ניסיון מתקופת הקורונה, שגם במהלכה הייתה נטייה לא לצאת מהבית, בעיקר לבדיקות דם ולפגישות מעקב. בנושא של פרפור פרוזדורים והפרעות קצב או מחלות קרדיו-וסקולריות (מחלות לב וכלי דם), יש עלייה מובהקת בסימפטומים בעקבות מצבי מתח. הרבה מטופלים מדווחים על דופק לא סדיר, שנובע מתחושות חרדה".
פרפור פרוזורים (AFib) הוא המצב השכיח ביותר של הפרעת קצב הלב. מדובר במצב במסגרתו שריר הלב בעליות מפרפר במקום להתכווץ בקצב סדיר. לחולים שסובלים מפרפור פרוזדורים יש סיכון מוגבר פי 5 ללקות בשבץ מוחי, בעקבות היווצרות קרישי דם שמועברים למחזור הדם וממנו למוח. פרפור הפרוזדורים כשלעצמו אינו מצב מסכן חיים, אולם הוא גורם הסיכון המרכזי לשבץ מוחי, זאת בהיעדר טיפול תרופתי שעיקרו נוגדי קרישה או מדללי דם, שפועלים למניעת מנגנון היווצרות הקרישה.
מצבי חרדה ומתח עלולים לתרום להפרעות בקצב הלב. איך השפיעו ימי הלחימה על מצב המטופלים?
"אנחנו רואים עלייה בהתקפי לב. גם בגל הראשון של הקורונה זה קרה. אנחנו לא מטפלים רק באיבר או במערכת אלא באדם שמאחורי המחלה. ברגע שהשינה לא טובה, מצב הרוח ירוד, אין הקפדה על תזונה בריאה או פעילות גופנית, הגורמים הללו משפיעים על המטופלים. בנוסף, הטיפול התרופתי הוא נושא בעל חשיבות עליונה. בדומה למרבית המחלות הכרוניות, כמו לחץ דם גבוה, אי ספיקת לב או סוכרת, גם בפרפור פרוזדורים הפסקת הטיפול התרופתי עלולה להביא לשבץ מוחי, לדוגמא אם לא לוקחים מדי יום מדלל דם. בתקופה הזו, המסר שלנו למטופלים הוא לחזור לשגרה וכמה שיותר מהר. לקהילת המטופלים שלי, אני משקפת את המחירים שהם עלולים לשלם אם לא יקפידו על טיפול הולם".
אילו סימפטומים אמורים להדליק נורה אדומה?
"דפיקות לב מואצות ולפעמים הזעה. אנשים שעונדים שעונים חכמים יכולים לבדוק את הדופק שלהם ולהיות מודעים לכל חריגה. חשוב להזכיר ששליש מהמקרים הם א-סימפטומטיים, והמטופל עצמו לא ירגיש שהוא עובר אירוע חריג. דווקא בהרגלי החיים רואים בתקופה האחרונה שינויים משמעותיים לרעה, כמו אכילה רגשית, עישון, בעיות שינה וחוסר פעילות גופנית, מה שמחמיר את המחלות הכרוניות. אני צופה שבחודשים הקרובים נראה את ההשלכות של השינויים האלה".
עד כמה חשוב האבחון המוקדם?
"האבחון המוקדם קריטי, בגלל שכ-30 אחוז מהאנשים מגיעים לטיפול רפואי רק אחרי פרפור פרוזדורים או אירוע מוחי ובשלב המאוחר הזה, מדובר בקטסטרופה. אירוע מוחי הוא מז'ורי ועלול להסתיים בשיתוק בחצי הגוף. אתה לא חוזר להיות מה שהיית. במקרים של התקף לב, אלמנט הזמן אפילו משמעותי יותר. חשוב להגיע לבית החולים בתוך פחות משש שעות וכל דקה מעבר לכך, מצבו של מי שלקה בהתקף מידרדר. יש הפרעות קצב מסכנות חיים. אגב, מעל גיל 60-65, אצל רוב האנשים יזהו את פרפור הפרוזדורים רק דרך אירוע מוחי. מי שחווה כאבים בחזה וחשד להתקף לב, צריך להתפנות לטיפול רפואי באופן דחוף. יש אנשים עם רקע קרדיו-וסקולרי, שחווים פרפור ועלולים ללקות בבצקת ריאות. זה מסכן חיים".
מי נמצא בקבוצת הסיכון?
"נושא הגיל רלוונטי מאוד, כמו גם יתר לחץ דם, סוכרת או מחלות לב נוספות. יש אנשים שסובלים מפרפור כרוני ואחרים מפרפור שבא והולך. אנשים אחרי ניתוח מעקפים מוּעדים יותר ללקות בפרפור פרוזדורים, כך שההמלצה לגביהם היא טיפול תרופתי מונע. חשוב לי שהמטופלים ידאגו לעצמם בכל ההיבטים, בעיקר בימים המורכבים שאנחנו עוברים וכמובן, להיות בקשר רציף עם רופא המשפחה".
טיפול תרופתי ומעגל תמיכה
ד"ר דורית בליקשטיין, מומחית להמטולוגיה ומחלות קרישת הדם במכון ההמטולוגי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), מדגישה את חשיבות התמיכה המשפחתית במטופלים שסובלים מפרפור פרוזדורים.
פעם פרפור תמיד פרפור?
"בגדול, כן. המטופל חייב להיות עם יד על הדופק ולנטר באופן קבוע את מצבו. היענות לטיפול היא התרומה המרכזית להתמודדות. התפקיד שלנו, בין היתר, הוא להסביר לחולה, למשפחה או למטפל הסיעודי מה משמעות המחלה, מהם הסיכונים שלה והסיבוכים האפשריים".
עד כמה חשובה התמיכה בסביבת המטופל/ת?
"החולים והסביבה התומכת חייבים להבין את משמעות המחלה ולדעת שאי אפשר להתעלם מהמצב הרפואי הזה ולהמשיך קדימה. זו חרב שמנוּפפת מעל הראש ועלולה לגרום, לקריש דם במוח, שיתוק ולנכוּת. כשזה קורה, כמו במצבי לחץ דם גבוה או סוכרת, זה עלול להיות קטלני. יש טיפול למניעת הצד הקרישתי של התסחיפים ויש אפשרות להקטין את רמת הסיכון".
לתחושתך, נושא הטיפול התרופתי מתווך היטב למטופלים?
"חשוב להסביר לחולה את היתרונות והחסרונות של כל תרופה. מתקבלות לעיתים החלטות שעלולות לסכן את המטופל. לפעמים חולה מבוגר מגיע עם דימום ואסור להמליץ לו לדלג על טיפול תרופתי או להוריד מינון. ההיענות לטיפול חשובה ואסור בשום מצב להמליץ לקחת את התרופה פעם ביום במקום פעמיים ביום או לדלג על ימים. יש סיבוכים שונים בגילאים שונים. למשל, הסיבוכים בנשים בגיל פריון שונים מהסיבוכים בגברים צעירים. הקרדיולוג מסביר מה זו הפרעת קצב, מה הסיבוך ואיך נמנעים מסכנת חיים. לטיפול בנוגדי קרישה יש כמה אפשרויות: טיפול באמצעות זריקות, שהוא טוב ויעיל, אבל הוא לא טיפול לכל החיים אלא רק לשלב ההיפר-חריף שגם לו יש תופעות לוואי. יש כדורים מעכבי ויטמין K, שמצוי בירקות ירוקים וחיוני ליצירת חומרי קרישה בכבד. כאשר כמות ויטמין K נמוכה, חומרי קרישה מסוימים לא נוצרים בכבד ונגרם דילול של מערכת הקרישה. יש גם תרופות, שבשילוב עם תרופות למחלות אחרות, יוצרות תגובה לא רצויה. הבעיה היא שהרבה חולים לא מגיעים לבדיקות מעבדה באופן סדיר על מנת לבדוק את רמות הדילול. לצורך כך, החולה חייב לשתף פעולה עם המעבדה ועם רופא המשפחה. בעבר היו מרפאות ייחודיות לכך, אבל בשנים האחרונות הנושא עבר לטיפולם של הרופאים בקהילה".
מה לגבי הדור החדש של התרופות?
"הדור החדש נקרא מעכבי קרישה ישירים, והם ניתנים דרך הפה, מעכבים את מערכת הקרישה ומדללים את הדם ללא צורך בבדיקות מעבדה. חשוב שהמטופל יידע מה המינון המומלץ ומה הסיכון במקרה של דילוג על תרופה או נטילת מינון כפול בטעות. חייבים לחנך את הציבור, המטופל וסביבתו האישית, לגבי חשיבות הנושא. אני תמיד ממליצה לצרף תזכורות יומיות לנטילת הטיפול בטלפון הנייד. יש כדורים שפעולתם טובה ל-24 שעות ואחרים רק ל-12 שעות. אם המטופל שוכח לקחת תרופה, הוא חשוף לקרישיות. בנוסף, התרופות הללו מופרשות בחלקן דרך הכליות. אם מצב הכליה לא תקין, כמו במקרים של התייבשות או דלקת שתן למשל, פירוש הדבר שהתרופות עלולות להיאגר בגוף, לגרום דילול יתר ולהעלות חשש מפני דימום. לכן, חשוב לעקוב גם אחר תפקוד הכליות ולדעת שאם יש ירידה בהמוגלובין, קיים חשד לדימום כלשהו ויש לערוך בירור רפואי".
כיצד ניתן לשלוט בשילוב בין תרופות, במקרים של מחלות רקע נוספות?
"צריך למנוע מראש מצב של התנגשות בין-תרופתית. אני, למשל, דורשת מראש את רשימת התרופות ומתייעצת עם רוקח קליני לגבי השילוב המומלץ. במקביל, אני מעדיפה חולה "היסטרי" על פני חולה אדיש. אם קיבלת מכה ויש שטף דם כחול, אין צורך בטיפול רפואי. לעומת זאת, דם בצואה או דימום חזק מהאף מחייבים פנייה לרופא. בחלק מהמקרים, אנחנו משלבים כדורים שמצפים את רירית הקיבה (כדורים נגד צרבת) עם נוגדי הקרישה, וזה מקטין את הסיכון לדימום, בעיקר במערכת העיכול העליונה. במקרים של נשים בגיל פריון, שמקבלות נוגדי קרישה וזה גורם לדימומים משמעותיים בעת המחזור החודשי, ניתן לשלב עם הטיפול גלולות למניעת היריון כדי להפחית את הדימום החודשי".
עתיד המחקר בתחום התרופות, מסכמת ד"ר בליקשטיין, הוא בחיפוש אחר התרופה האידאלית שהיא נוגדת קרישה ללא תופעות לוואי. "טיפול בפרפור פרוזדורים הוא טיפול מונע, שנועד לעצור את המחלה ולא להגיע למצב של תסחיפים וקרישי דם. אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר מוּדעות מספקת בקרב הציבור, מצד אחד ובמקביל, חוסר הבנה בקרב חלק מהמטפלים לגבי התרופה המדויקת שיש להתאים לחולה וחשיבות המינונים. לצערי, בעבודה אני נחשפת לאלתורים ולטעויות במינונים. הכחשה זה מנגנון הגנה טוב, אבל בסופו של דבר, קרישה עלולה לגרום לנכות ולמוות".
ד"ר רן ניסן, יו"ר המערך הקליני בארגון הרוקחות בישראל מוסיף: "כאמור הטיפול בנוגדי קרישה הינו חיוני למניעת שבץ בחולים להם יש פרפור עליות אך מנגד פעמים רבות מעלה חששות רבים, אי בהירויות ובעיות הנוגעות לטיפול בתרופות אילו. הרוקחים במסגרות השונות (קהילה ובתי חולים) נמצאים שם עבור המטפלים והמטופלים על מנת לייעץ על אינטרקציות ביו תרופות נוגדות קרישה לבין תרופות אחרות או תוספי תזונה, לוודא שמינון התרופה אכן נכון למטופל ושהמטופל עצמו יכול להקפיד על נטילה נכונה וקבועה לאורך זמן ובמידה ולא - להציע חלופות לרופא המטפל או למטופל עצמו. חשוב שגם המטופלים בתרופות אילו יהיו מודעים לחשיבות ההיוועצות עם רוקח עם תחילת הטיפול בתרופות אילו, אחרי התחלת כל תרופה או תוסף תזונה חדש או חלילה עם הופעת תופעות לוואי, במיוחד במקרה של דמם כזה או אחר".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לדצמבר 2023. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת פייזר ללא מעורבות בתכנים.
לכתבות נוספות בערוץ שגרה בצל המלחמה>>