"אנשים נוטים לדחות רפואה מונעת, גם בזמני שגרה ובוודאי בזמני חירום, וזה מתבטא בירידה בנתונים של גילוי מוקדם", אומרת ד"ר שני פרוינד, רוקחת קלינית מהמערך הקליני של ארגון הרוקחוּת בישראל. "חווינו את זה לעומק בתקופת הקורונה. אנשים נמנעו מלהגיע למרפאות והייתה ירידה קשה באחוזי ביצוע של רפואה מונעת שגרתית - ממוגרפיה, בדיקות פאפ וגם בתחום הסוכרת. גם במהלך ימי הלחימה מאז 7 באוקטובר, נרשמה ירידה. הרבה אנשים נאלצו להתפנות מבתיהם, אין מסגרות לילדים. זה הדבר הראשון שאנשים מבטלים. גם במטופלים סוכרתיים".
מה ההמלצות שלך לאנשים סוכרתיים, בעיקר בתקופה הזו?
"ניהול אורח חיים זה הבסיס - תזונה, פעילות גופנית, וטיפול תרופתי מנוהל באופן מיטבי, כלומר תרופות שמועילות כטיפול חכם. בנוסף, נושא בדיקות המעקב הוא משמעותי. לא רק בדיקות סוכר, שהן גם חשובות. בדיקות מעקב שנדרשות רק לסוכרתיים ועוסקות באיתור מוקדם של סיבוכי המחלה, בעיניים, בכליות ובגפיים. אנחנו רוצים להגיע לאיתור מוקדם של פגיעה כזו. בחולי סוכרת, לא מרגישים את הנזק עד שאין פגיעה בכלי דם, סיכון למחלות לב ופגיעה בלב, בגפיים ובעיניים. המטרה בגילוי מוקדם היא לטפל טוב יותר בחולה ולמנוע נזק בלתי הפיך. זה מאותת לנו על חוסר איזון".
עד כמה פגעו ימי הלחימה בשגרת הטיפולים בקרב סוכרתיים?
"בתחילת הלחימה, הטיפולים נעצרו לזמן קצר, אבל די מהר חזרנו לשגרה. יש אפילו ימי בריאות יזומים, במהלכם מוזמנים המטופלים ליום של ריבוי בדיקות בתחנה אחת. בדרך כלל, מטופלי סוכרת מתבקשים ללכת לרופא עיניים לפחות פעם בשנה לבדיקה ספציפית של הרשתית, בעיקר אם מדובר בוותק מחלה של עשר שנים ויותר. יש זריקות שניתן לקבל ולהאט או לעצור את ההידרדרות. קופות החולים עושות מאמצים גדולים להביא את המטופלים, יש אפשרות להיעזר בבדיקת מעקב מצולמת מרחוק וזמינות גבוהה של רופאים".
אילו דגשים יש בבדיקות המעקב ובטיפול התרופתי לחולי סוכרת?
"חשוב לבדוק את הכליות, בהן יש כלי דם קטנים וזה סיבוך מספר אחת המצריך דיאליזה בעולם המערבי. יש מה לעשות בתחום, אבל המוּדעות חשובה. צריך להבין את הסוכרת טוב יותר, לבחון תרופות שמגינות על הכליות, להקפיד על תזונה מתאימה ולהיכנס למעקב. לא מדובר בטרחה גדולה מדי, יש בדיקה קריטית שבודקת חלבון בשתן ואותה יש לבצע פעם בשנה כדי לוודא שאין התחלה של פגיעה כלייתית. להבדיל מתחומים אחרים ברפואה, במקרה של חריגה, כאן אפשר להחזיק את הגלגל אחורה באמצעות טיפול תרופתי".
בקרב חולי סוכרת, קיים חשש לפגיעה בזרימת הדם בגפיים. באיזו תדירות מתבצעות בדיקות שתפקידן לאותת על סכנה כזו?
"אחד האלמנטים הבולטים ברפואה מונעת בקרב סוכרתיים זה נושא כף הרגל. סוכרת ופגיעה כתוצאה ממנה בכלי הדם הן הסיבות המרכזיות לקטיעות שהן לא טראומטיות. זה מתחיל באצבעות כף הרגל, עולה מעל הברך ובהמשך, הסכנה מחריפה. אחת לשנה, יש להגיע לאחות שתבדוק ותאבחן את כף הרגל. לאנשים קשה לעשות זאת בעצמם, בין היתר בגלל פגיעות מסוימות בתחושה, מקרים של השמנת-יתר, שמקשים עליהם להתכופף ולבחון מקרוב את אצבעות הרגליים. בכל מה שקשור בכף רגל, חשוב שלא ללכת יחפים, ייבוש מוחלט לאחר רחצה, לוודא שהגרביים יהיו בלי תפרים, שלא יהיה יובש בעור, שגזיזת הציפורניים תיעשה בידי איש מקצוע על מנת למנוע זיהומים וכאמור, שלפחות אחת לשנה המטופל ייבדק. בבדיקה התקופתית, האחות מזהה דברים ומדווחת לרופא על כל חריגה".
הזכרת מוּדעות לבדיקות מעקב ולטיפול התרופתי. לדעתך היא קיימת במידה מספקת בקרב חולי סוכרת?
"קיימת הידיעה שאי אפשר לקחת חופשה מהסוכרת. כל רגע שבו הסוכר לא מאוזן בגוף, הוא מסוכן. סוכר משפר מצב רוח לכמה דקות, אבל בתוך כלי הדם הסוכר הוא נזק. כל שעה, דקה ושנייה שבהן יש ערכים לא תקינים של סוכר, מדובר בסכנה למטופל. תהליך ההזדקנות והתמותה הם נזק חימצוני. הפגיעה בסוכרת היא פנימית, בתוך כלי הדם. לחולה סוכרתי יש סיכון להתקפי לב כמו מטופל שעבר התקף לב. אין מאה אחוזי הצלחה, יש ימים שהמטופל לא מרוכז, מתחוללת בחוץ מלחמה ואני לא מבשל או מכבס, אז הנטישה את השגרה כוללת התעלמות מהמצב הבריאותי. חשוב להסביר למטופלים שללא טיפול תרופתי או הקפדה על אורח חיים, מצבם יידרדר".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לדצמבר 2023. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת נובו נורדיסק וארגון הרוקחות בישראל ללא מעורבות בתכנים.
לכתבות נוספות בערוץ שגרה בצל המלחמה>>