"גם כשהכלב נהרג, זה סיכון מחושב". כך מצילים כלבי יחידת עוקץ את חיי הלוחמים

בגלל אופי הלחימה ותנאי השטח בעזה, לכלבים של יחידת עוקץ יש תפקיד מרכזי במלחמה הזו. הם מצליחים לזהות אנשים מרחוק או להגיע לגופות, חושפים אמצעי לחימה מוסלקים, ולעיתים קרובות יהיו הראשונים להכנס למבנים שחשודים כממולכדים. הבסיס של הכלבים האלו הוא ביחידת עוקץ, שם מאמנים אותם לבצע את הפעולות ההירואיות האלו, אבל מתחילת הלחימה, הם מפוזרים ביחידות השונות בשטח - בעזה, אבל גם בצפון וביהודה ושומרון.

הכלבים האלו מצילים חיים רבים של חיילים, לעיתים על חשבון החיים שלהם עצמם. מתחילת הלחימה איבדה יחידת עוקץ חמישה כלבים, שבמותם הצילו חיים רבים של לוחמים שהיו איתם. כך למשל היה לפני כשבועיים, כשאחד הכלבים התלווה לכח צנחנים בסריקה אחרי חוליות מחבלים בעזה. הכח נתקל בחולייה, ובמקום התחולל קרב קשה פנים מול פנים, במהלכו נהרג הכלב מאש המחבלים. הכח נאלץ לעזוב את המקום ולהשאיר את גופתו של הכלב מאחור. אלא שיומיים אחרי, כח מיוחד של יחידת 101 חזר למקום, רק כדי להשיב לישראל את גופת הכלב לקבורה בישראל.

"הם כלל לא מחויבים במקרים כאלו להשיב גופות של כלבים", אומר לוואלה! בריאות רס"ן יובל, הווטרינר הראשי של יחידת עוקץ. "זה רק מראה לך כמה הלוחמים שלנו מוקירים תודה לכלבים, שעל בסיס יומי עוזרים להם בלחימה".

רס"ן יובל, עם ותק של 11 שנה בעוקץ, כשלצידו רס"ן זיו, שהגיע לכאן לפני 3 שנים, עומדים מאחורי המערך הרפואי שמטפל בכלבים על בסיס שוטף. בימים של שגרה הם נמצאים במרפאת הכלבים ביחידה, דואגים לבריאות היומיומית של הכלבים, מזהים בעיות רפואיות בשלבים מוקדמים ומטפלים בפציעות מזדמנות מאימונים.

בשאר הזמן הם מעבירים הדרכות לצוותי רפואה צבאיים בכל מה שקשור לטיפולי חירום בכלבים. כי ברוב הפעמים, בזמן לחימה, החובש של היחידה הוא זה שיצטרך להעניק טיפול רפואי מציל חיים גם לכלב אם נפצע.

הכלבים של עוקץ מפוזרים בין יחידות הצבא השונות באזורי הלחימה הרגישים ביותר. כל כלב כזה מסופח ליחידה הלוחמת ביחד עם המפעיל שלו, שמתווך את צרכי היחידה לכלב ומוודא שהוא יבצע את המשימה.

"אנחנו לא יכולים להיות צמודים לכל כלב כי הם מפוזרים בכל הארץ", מסביר רס"ן זיו. "לכן, מי שיטפל בו אם נפצע בשטח יהיה החובש של היחידה או המפעיל של הכלב ותמיד הם יכולים להיעזר טלפונית בווטרינר אם צריך. הצוות הווטרינרי או חובשים שעברו הכשרה וטרינרית נמצאים בחפ"ק קדמי, קרוב לאזור הלחימה, אליו יפונה הכלב מהשטח לאחר טיפול ראשוני ושם ידאגו להמשך הטיפול היותר מורכב, אם נדרש".

איזה חלק לוקחים הכלבים בלחימה עכשיו בעזה?

רס"ן יובל: "הכלבים שלנו מאומנים לגלות חומרי נפץ ולהתריע את הלוחמים מפניהם, בלא מעט מקרים הכלבים ממש הצילו חיילים בשטח כשנכנסו למקומות ממולכדים וזיהו את זה לפני שהכוח נכנס. יש גם את כלבי התקיפה, שבפקודה - יתנפלו על מחבל, ינטרלו אותו ולא ישחררו עד הגעת הכוח למקום".
הפעילות הזו בטח מעלה את מספר הפציעות של הכלבים.

רס"ן זיו: "כן, זה המחיר. לפני כמה ימים, דולר, כלב מבצעי ביחידה, נפצע מאש של מחבלים. הכוח הרפואי שצמוד לחיילים העניק לו טיפול ראשוני בשטח, ואז הוציאו אותו החוצה. אנחנו חברנו לכוח, דולר קיבל טיפול ראשוני ומיד אחרי כן הובהל לניתוח. הרקמות נתפרו והוא נשאר אחרי כן לאשפוז, הוא ניצל ממש בנס ויחזור להיות מבצעי עוד כמה שבועות".

רס"ן יובל: "המוטיבציה של הכלבים לא יורדת, גם אם נפצעו. יש לנו את באדי, שב-7 באוקטובר, באחד מישובי העוטף, חטף כדור באזור הכתף, היה לו חתך רציני בצוואר באחד מכלי דם הראשיים עם דימום משמעותי. הלוחם שהיה איתו העניק לו מיד טיפול מציל חיים, כשהווטרינר של בארי נתן גם הוא סיוע. בסופו של דבר באדי פונה אחורה לטיפול כירורגי והשבוע כבר חזר לפעילות".

כלבים לא סובלים מטראומה, פוסט טראומה, סתם פחד?

רס"ן יובל: "בהחלט כן, אבל להבדיל מבני אדם, אצל כלבים זה לא בהכרח קשור למצב לחימה, וזה גם לא תמיד צפוי. כלב שאימנו לצרכים שלנו יכול להיות מעולה באימונים, אבל אז כשמגיעים לשדה הקרב, אנחנו מגלים שהוא חושש מרעש חזק ופתאום לא יכול לבצע את המשימה. גם זה קורה".

כמה כלבים איבדתם מתחילת הלחימה? זו בטח חוויה קשה עבורכם.

רס"ן זיו: "איבדנו חמישה כלבים, חלקם כתוצאה מירי, אחרים ממטענים או מאש כוחותינו. כשכלב נהרג, זה לא אירוע קל. זה מלווה פה בטקס וקבורה בבית קברות של כלבים בתוך היחידה, מעל הכלביות. כווטרינרים, לרוב נכיר יותר שמות של כלבים מאשר לוחמים.

"התפקיד של הכלבים האלו הוא בין השאר הצלת חיים של חיילים. לפעמים המחיר של הצלת חיי אדם זה המוות שלהם. כשאנחנו חייבים להיכנס למקומות מסוכנים, תמיד נשלח את הכלב קודם. לכן את המוות שלהם אנחנו לוקחים כסיכון מחושב, ותמיד ננסה להפחית אותו. אבל המטרה הגדולה היא להציל חיי אדם. אם הם עשו זאת, אז בהחלט הם שירתו את הייעוד שלהם".

רס"ן יובל: "הכאב שחווה הלוחם שנוהג את הכלב, זה שצמוד אליו ומתרגם לו את הדרישות של הכוח, זה באמת אחד הדברים היותר קשים. החיבור ביניהם, החויה של הכאב של הלוחם זהה לאיבוד חבר של ממש. במלחמה החיבור הזה אפילו מתעצם".

במה שונה בלחימה הנוכחית בהשוואה למלחמות או מבצעים קודמים?

רס"ן יובל: "בגלל שמדובר בלחימה מתמשכת, יש כאן שחיקה ארוכת טווח. דווקא הפסקת האש שהיתה מאוד סייעה לנו ולכלבים. הם קיבלו הפוגה ואנחנו יכולנו לטפל בהם בלי לחץ. היתה לנו גם דילמה לגבי הנסיעה הממושכת ברכבים המוגנים, דבר שלא נעשה עם כלבים לפני. לא ידענו איך יגיבו, כי הרכב צפוף, הנסיעה ארוכה, קשה לזוז, שלא לדבר על לעשות צרכים. בסוף הם התנהגו למופת. ישבו בשקט, אפילו התאפקו עם צרכים עד שהגענו".

רס"ן זיו: "להבדיל מזירות אחרות, בעזה יש הרס גדול ולכן יש גם אחוז פציעות גבוה לכלבים. באיזשהו שלב החלטנו להלביש לכל הכלבים כפפות לכפות הרגליים כדי להגן עליהם".