וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

1 מכל 10 אנשים מעל גיל 70 סובלים מההפרעה הזו. איך מתמודדים איתה?

בשיתוף ארגון הרוקחות בישראל

עודכן לאחרונה: 24.12.2023 / 10:34

פרופ' יורם מערבי, מומחה למחלות גריאטריות, מנפץ כמה מיתוסים על הטיפול בנוגדי קרישה במקרים של פרפור פרוזדורים בגילאים המבוגרים, וממליץ להתייעץ עם רופאים שמתמחים בפולי-פארמה (ריבוי תרופות) על מנת למקסם את האפקטיביות של הטיפול. טיפים לגיל הזהב

אשה עוברת התקף לב. ShutterStock
"הסימפטומים כוללים דפיקות לב מוּאצות, קוצר נשימה ולעתים כאבים בחזה"/ShutterStock

פרפור פרוזדורים (או פרפור עליות) נחשב להפרעת קצב הלב המתמשכת הנפוצה ביותר. מדובר בהפרעה בעלת שכיחות שעולה ככל שהאוכלוסייה מתבגרת. מרבית הסובלים מהבעיה הם בני 65 ומעלה, והסטטיסטיקה מדברת על 1 מכל 10 אנשים מעל גיל 70, שיסבלו מפרפור פרוזדורים. במחקר שנערך באחרונה ועסק בגורמי הסיכון לפרפור פרוזדורים, נמצא שרק גורמי הגיל והמגדר היו גורמי סיכון עצמאיים והסיכון בחולים בגיל 75 ומעלה היה מעל פי 2 בהשוואה לחולים בגיל נמוך מ-64.

"פרפור פרוזדורי הוא מחלה שכיחה ומטבע הדברים, מחלות לב נפוצות יותר בקרב זקנים", אומר פרופ' יורם מערבי, מומחה בגריאטריה, המרכזים הרפואיים הדסה-האוניברסיטה העברית ומנהל היחידה לשיקום בית ושיקום בקהילה, שירותי בריאות כללית, מחוז ירושלים. "הסיבוך העיקרי והמסוכן ביותר הוא שבץ מוחי או אוטם מוחי, כפי שהוא מכונה. אחת הסכנות במקרה של פרפור פרוזדורים בגיל הזה הוא הבור הענק שיש בידע הרפואי לגבי טיפול בזקנים. למשל, הרבה רופאים נמנעים מלתת תרופה שמונעת קרישה או מדללת את הדם, כי אנשים זקנים מוּעדים יותר לנפילות ולדימום והחשש הוא שהם עלולים למות כתוצאה מהדילול שמסוכן יותר מאירוע מוחי. זו טעות גדולה. בדקו את זה באופן כמותי ומצאו, שאדם זקן שסובל מפרפור פרוזדורים צריך ליפול 250 פעם בשנה כדי שהסיכון לדימום יעלה על הסיכון לשבץ כתוצאה מפרפור פרוזדורי. אם קיים רק חשש מפני נפילה, זו טעות חמורה לא להעניק טיפול תרופתי".

אדם עובר אירוע לבבי. ShutterStock
רובם לא לקחו את התרופות מהבית"/ShutterStock

האם יש הבדל באבחון מוקדם בקרב צעירים וזקנים?

"הסימפטומים הם זהים, דפיקות לב מוּאצות, קוצר נשימה ולעתים כאבים בחזה. ההבדל המהותי הוא שבקרב זקנים, הביטוי למחלות לב שונה, כמו גם במחלות אחרות, מאחר שזה קשור לתפקוד המערכתי שלהם. אצל זקן שסובל מפרפור פרוזדורים, נראה לעתים קרובות בלבול וירידה במצב הערנות. אם יש ירידה קוגניטיבית, אפילו דלקת בדרכי השתן תתבטא במצב של בלבול. זה מאוד קשור לאופן ההזדקנות הספציפי שלהם".

מהם הדגשים בטיפול התרופתי בקרב זקנים שסובלים ממחלות לב?

"הרבה זקנים סובלים מבעיות בריאותיות שונות ותרופות שנצברו עם השנים. תרופות, כשהן מתרבות, מסבכות את העניינים ויוצרות אינטראקציות בעייתיות. זו סוגיה שמצריכה התייחסות. אין הרבה רופאים שיודעים להתמודד עם פולי-פארמסי (ריבוי תרופות). גם בקרב הרופאים למחלות גריאטריות, זו לא מומחיות של כולם. יש צורך לתעדף ולוודא מה מתאים לאנשים בגיל מבוגר לעומת שאר האוכלוסייה. לאנשים עם פרפור פרוזדורים, יש בדרך כלל עוד מצבים בריאותיים ברקע. הנטייה של מרבית הרופאים היא להיזהר ממדללי דם או נוגדי קרישה, להוריד מינון או לוותר עליה. זו קונספציה שגויה, מאחר שבקרב זקנים עם פרפור פרוזדורים, חשוב מאוד לתת טיפול נוגד קרישה ולא למנוע מהם את זה, גם אם יש סיכון לנפילות. בנוסף, חשוב לנסות להתבונן בטיפול התרופתי בצורה מקצועית, כשנושא נוגדי קרישה במקום גבוה בעדיפות".

מה לגבי רצף טיפולי בקרב זקנים?

"נושא בעייתי. יש מטפלים שהפסיקו את הטיפול בנוגדי קרישה לצורך עקירת שן, לדוגמא, ולקו בשבץ מוחי. זו סכנה כפולה, כי שבץ שנגרם כתוצאה מפרפור פרוזדורי פירושו שיש קריש דם בתוך עליות הלב, שמגיע לכלי הדם ונתקע בכלי דם במוח. הסכנה היא שיש בדרך כלל יותר מקריש דם אחד והפגיעה עלולה להיות במספר איברים בגוף. חשוב לזכור שהסטטיסטיקה מדברת על לפחות 10 אחוז מהאוכלוסייה המבוגרת שסובלת מבעיות של פרפור פרוזדורים ויש מחקרים שמדברים גם על 20 אחוז. מתוכם, רק אחוז נמוך מקבלים טיפול ראוי וזה מאוד מתסכל".

פרפור פרוזדורים. ShutterStock
"פרפור פרוזדורי הוא מחלה שכיחה ומטבע הדברים, מחלות לב נפוצות יותר בקרב קשישים"/ShutterStock
מדובר בשיעורי הצלחה גבוהים. בשלושה מתוך ארבעה מקרים, הטיפול יעיל

עד כמה הטיפול התרופתי יעיל?

"מדובר בשיעורי הצלחה גבוהים. בשלושה מתוך ארבעה מקרים, הטיפול יעיל. חשוב לזכור שבישראל ובעולם כולו, האצבע קלה על ההדק תמיד בכל הנוגע למתן תרופות. הרפואה היא של התמחות-יתר וזה בולט במקרה של זקנה. הזקן הממוצע מסתובב עם פיצול רפואי ולא כל מומחה מודע לכפילויות. יש עודף טיפול תרופתי. 'קל יותר' לרשום תרופות, בעיקר תרופות פסיכיאטריות, כדורי שינה וכו', ויש לזה השפעה מזיקה. רופא המשפחה הוא הכתובת, הם משלימים השתלמות מלאה ברפואת משפחה ויש שיפור בתחום הזה. כשאני נפגש עם זקן ממוצע, שצורך באופן קבוע עשר תרופות, לוקח לי לפחות חצי שעה להבין את המכלול. לרופאי משפחה יש 5-7 דקות בממוצע עם כל מטופל ואין להם התמחות קלינית ברוקחוּת. אין עדיין גוף שנותן מענה לסוגיית התרופות בזקנים. אגב, לא רק בישראל אלא בעולם כולו".

עד כמה השפיעה תקופת המלחמה על מצבם הבריאותי של הזקנים ובפרט בתחום פרפור פרוזדורים?

"מתחילת המלחמה, אני מסתובב בקרב הזקנים מבין עשרות האלפים שפונו מבתיהם. רובם לא לקחו את התרופות מהבית, לוקח להם זמן עד שהם משלימים את החסר ומדובר במצב מאתגר. זה בולט בעיקר בקרב אנשים שסובלים מדמנציה ומצב המלחמה מגביר את הבלבול. סטרס נפשי משפיע אף הוא על המצב. זקנים נמצאים בסיכון גבוה יותר, בגלל זמינות מופחתת של טיפול רפואי. יש הרבה רופאים שמשרתים במילואים, מרכזי היום נסגרו לתקופה ארוכה והצפי הוא שנראה הידרדרות במצבם הבריאותי של זקנים רבים בחודשים הקרובים, כולל פרפור פרוזדורים וסיבוכיו".

גבר סובל מכאבים בחזה. ShutterStock
"ההמלצה היא להקפיד על חוסן של מערכת הלב, בעיקר באמצעות פעילות גופנית מתונה והקפדה על תזונה ראויה"/ShutterStock

מהן ההמלצות לזקנים הסובלים מפרפור פרוזדורי ולבני המשפחה לגבי אורח חיים מיטבי?

"ההמלצה היא להקפיד על חוסן של מערכת הלב, בעיקר באמצעות פעילות גופנית מתונה, הקפדה על תזונה ראויה, בדרך כלל תפריט ים-תיכוני שמבוסס על פירות, ירקות ודגנים. המלצה נוספת היא להיות פעיל חברתית. בדידות היא גורם סיכון משמעותי לתחלואה ולמוות. זה פוגע במערכת הווסקולרית ובמערכת החיסון. חשוב להישאר מחובר לקהילה ולהקפיד על מעקב תקופתי ועל רצף טיפולי".

ד"ר רן ניסן, יו"ר המערך הקליני מוסיף: "לנוכח השכיחות של תופעת ריבוי התרופות והסכנות הכרוכות בה, במיוחד בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה ישנה חשיבות רבה להערכה תרופתית שתתבצע על ידי רוקחים, אנשי מקצוע המתמחים בכלל ההיבטים של הטיפול התרופתי.

הרוקח/ת יכול/ה לוודא בין השאר שאכן ישנה התוויה (סיבה רפואית) לנטילת כל תרופה, שאין אינטרקציות בין תרופתיות או בין תרופות למזון וצמחי מרפא שעשויות לסכן את המטופל, שמינוני התרופות תקינים ומתאימים למטופל הספציפי ולהציע דרכים לשיפור אופן נטילת התרופות והתמודדות עם שכחת נטילת תרופות. את הייעוץ ניתן לקבל מרוקחים בקופות החולים ובמקרים מורכבים לפנות לייעוץ של רוקח קליני שעבר הכשרה מקיפה ונרחבת ביותר בתחום הטיפול התרופתי. בהקשר של שימוש בתרופות נוגדות קרישה, הרוקח יכול להיות האמצעי באמצעותו ניתן למנוע או להפחית סיכון לדימומים תחת הטיפול בנוגדי קרישה או לחילופין למנוע כשלון טיפולי ואירועים מוחיים במטופלים עם פרפור עליות".

בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לדצמבר 2023. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת פייזר וארגון הרוקחות בישראל ללא מעורבות בתכנים.

לכתבות נוספות בערוץ שגרה בצל המלחמה>>

בשיתוף ארגון הרוקחות בישראל
3
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully