פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב בתל אביב, מכיר מקרוב את ההתמודדות עם אתגרים, מתקופת הקורונה ועד למלחמת "חרבות ברזל", שחייבה היערכות מיוחדת של צוותי הרפואה והחירום ובעיקר בקרב המטופלים שלו. פרופ' וולף, סא"ל במילואים ובעברו רופא צבאי ומפקד גדוד רפואה, מוּדע לקשיים לגייס כוחות נפשיים בין אזעקה לאזעקה ולנהל שגרת חיים, בעיקר כשהיא כוללת מעקב אונקולוגי ורצף טיפולי.
"המטופלים האונקולוגיים מנהלים כעת מלחמה בשתי חזיתות, אולם ללא קשר למה שקורה בתחום הצבאי, הסרטן לא מחכה לאיש והמלחמה בסרטן חייבת להימשך", הוא אומר.
למרות שפעילותן של חלק מהמערכות הציבוריות הואטה, נראה שמערכת הבריאות הגיבה למצב באופן מופתי.
"ישראל נמצאת במצוקה אבל מערכת הבריאות עובדת בתפקוד מלא סביב השעון. אנחנו מקפידים על מתן טיפולים בצורה בטוחה לצד מרחבים מוגנים ולפחות מבחינת המערך האונקולוגי, אצלנו דווקא נרשמה עלייה בפעילות. אנשים מרגישים בטוחים בבתי החולים, להבדיל מתקופת הקורונה, שם ההימצאות במרכזים רפואיים הייתה חלק מהבעיה. במקביל, ההתמודדות בימי הקורונה תרמה לנו חלק מהיכולות לנהל טלמדיסין, שירותי רפואה מרחוק באמצעים טכנולוגיים, כחלק משגרת המערך, ואיך להתמודד עם מצבי לחץ וחירום ואנחנו מיישמים את טכנולוגיית הטלמדיסין גם למעקבי טיפולים לביקורת. הצוות הרפואי שלנו מקפיד על פעולות יזומות מול המטופלים, וובינרים אחת לשבוע וקשר רציף איתם. הדבר היחיד שנרשמה בו ירידה קלה הוא המעקב, יש נטייה לדחות פגישות מעקב כשאנשים נמצאים בלחץ, אבל חשוב שזה לא יקרה".
לרמת המתח והחרדה יש השפעה ישירה על בריאותם של המטופלים האונקולוגיים?
"כולנו במתח ובלחץ. אין הוכחה מחקרית שזה משפיע ישירות על מחלות הסרטן, אבל ההמלצה שלנו היא להמשיך כרגיל. דווקא ההיצמדות לשגרה והקפדה על כך מאוד מסייעות למטופלים להבטיח את רצף הטיפול על מנת לטפל במחלה ולא לפגוע בתהליך הריפוי. זה גורם לאנשים לחזור למסלול רגיל. אם אתה מגיע לטיפול אחת לשבוע, הצוות לא משתנה ואותה אחות מקדמת את פניך באשפוז-יום, יש בזה תחושה של המשכיות והרגעה ובנוסף, פגישה עם הצוות המטפל המוכר מסייעת בהפחתת החרדות ועוזרת, במיוחד בתקופה מתוחה זו".
מה לגבי ביצוע בדיקות סקר תקופתיות?
"בתחום בדיקות הסקר נרשמה ירידה בשבוע-שבועיים הראשונים ללחימה, בעיקר בעקבות העומס שנוצר בבתי החולים עקב המלחמה לצד שמירה על המשכיות הטיפולים השגרתיים. לאחר מכן, מערכת הבריאות חזרה לפעילות מלאה. בבית החולים איכילוב אנחנו מוכנים בכל רגע נתון לרדת לבית החולים הממוגן במרתף ומצד שני, ממשיכים בפעילות רגילה של 99 אחוז לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה ובמקביל, אפילו מתקשרים באופן יזום לאנשים".
עשרות אלפי משפחות פונו מבתיהן, ביישובי הדרום, עוטף עזה וקו העימות. מה עושים החולים האונקולוגיים שבהם?
"בנוסף לפעילות הרגילה של המערך האונקולוגי, אנחנו נותנים מענה לאלפי מפונים, שעברו לאזור המרכז. כל אחד מהפונים מתקבל למערך האונקולוגי באופן אוטומטי, אין צורך בטופס 17. ראוי לציין שכל המכונים האונקולוגיים התגייסו לקלוט מטופלים מיישובי עוטף עזה, גם אם אינם שייכים לאותו אזור. אנחנו עושים הכול על מנת להקל עליהם את המעבר. יש לנו גישה לתיקים הרפואיים שלהם ואנחנו בקשר עם הרופאים שטיפלו בהם באזור מגוריהם".
יש להניח, כי בקרב החטופים בעזה, יש גם חולים אונקולוגיים.
"זו הנחה הגיונית, סטטיסטית. אני יודע שכל המידע הרפואי על החטופים הועבר לצלב האדום, ואין ספק שמבחינת הדרישות ההומניטריות הבסיסיות, הדרישה היא לתת לחולי הסרטן מקרבם את הטיפול השוטף. הצלב האדום חייב לוודא שזה קורה ומדינת ישראל עושה מאמצים לוודא זאת. המלחמה בסרטן לא נגמרת גם כשיש מלחמה בעזה".
מדוע חשוב להקפיד על שגרת טיפולים קבועה?
פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות, מוסיף: "תוכנית הטיפול שנקבעה ע"י הצוות הרפואי נבנתה כך שתתן את ההטבה המירבית למטופל הספציפי. תוכנית טיפול זו נקבעת בהתאם לאותם לוחות הזמנים כפי שנבדקו במחקרים קליניים אשר הוכיחו את יעילותן ובטיחותן של תרופות למחלת הסרטן.
לפיכך, שינוי כלשהו של תוכנית הטיפול לאור הנסיבות וסטייה ממועדי הטיפולים עלולים להיות בעלי השפעה על יעילות הטיפול. על כן, יש לנסות ולהצמד ככל שניתן לתוכנית הטיפול שנקבעה. במידה וקיים קושי לקבל את הטיפול במועד שנקבע, יש לעדכן את הרופא/ה המטפל/ת ולקבל הנחיות להמשך הטיפול".
האם ידוע לכם על מטופלים אונקולוגיים שנותרו ללא מענה לנוכח מצב הלחימה?
עוד מוסיף פרופ' שורצברג, "מניסיוננו בהפעלת מוקד הייעוץ הטלפוני מתחילת ימי הלחימה, התוודענו לעשרות פניות של חולים אונקולוגיים אשר פונו מביתם או חששו לצאת מביתם ולקבל את הטיפול התרופתי הנחוץ להם. באמצעות רוקחים ורוקחות המתנדבים במוקד ובשיתוף פעולה של קופות החולים וגורמים רבים נוספים, מרבית המטופלים קיבלו את המענה הראוי".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
המידע נכון לדצמבר 2023. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ
לכתבות נוספות בערוץ שגרה בצל המלחמה>>