היום (שלישי) חשפה ראש חטיבת הרפואה במערכת הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, בוועדת הבריאות של הכנסת, זוועות נוספות עימן התמודדו החטופים בשבי בעזה. עכשיו מתברר שמלבד הרעבה, חוסר טיפול רפואי ואיזוק ממושך, סיממו מחבלי החמאס את המטופים בכדורי הרגעה מסוג קלונקס, "כדי שייראו מאושרים".
"שימוש לרעה בתרופות, מכל סוג שהוא, לצרכי מלחמה, הוא שימוש בזוי ופסול", אומר לוואלה! בריאות ד"ר תום גלילי, פסיכיאטר מומחה במכון מנטליקס בהרצליה. "תרופות נועדו לסייע ולרפא, ולא לפגוע. זו עוד דוגמה לפשע מלחמה - לסמם קורבנות באורח ציני"
מה השימוש הרגיל בקלונקס?
"קלונקס משמשת בעיקר לטיפול בחרדה ולצורך הרגעה. התרופה משתייכת למשפחת הבנזודיאזפינים, וההשפעה שלה מתווכת דרך המערכת העצבית המרכזית. חשוב לומר ששימוש לא זהיר ולאורך זמן בתרופה עלול להוביל להתמכרות ותסמיני גמילה, ועל כן ישנה חשיבות לליווי ומעקב סביב נטילת התרופה. מדובר בתרופה יעילה, ובלבד שמשתמשים בה לפי ההנחיות.
"הטיפול הקלונקס לאחר אירוע טראומטי הנו נושא מורכב שנדון לא מעט בתקופה האחרונה. בשלב האקוטי, סביב ולאחר אירועים טראומטיים, נהוג להימנע אם ניתן משימוש בקלונקס או תכשירים מאותה המשפחה. זאת משום שלמרות האפקט מפחית החרדה של תכשירים אלו, הם עשויים להפריע לתהליכי עיבוד הזיכרונות של אירועים קשים".
תוך כמה זמן משפיעה התרופה על המטופל?
"בניגוד לתרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת ה-SSRI, ההשפעה של קלונקס היא מיידית, ולרוב קצרת טווח. כך שבהחלט ניתן לנצל אותן לרעה כדי להשפיע באופן מיידי על מצבו הנפשי והקוגניטיבי של מי שנוטל אותן".
עדיין לא ברור, אבל יש סיכוי שהתרופה ניתנה גם לילדים. עד כמה זה מסוכן?
"בתרופות הרגעה צריך להשתמש בזהירות ובפיקוח רפואי עם מבוגרים, ולא כל שכן עם ילדים, שבשל גילם ומשקלם יש להיזהר שבעתיים מהשפעות לא רצויות ואפילו מסוכנות של התרופה".