יותר ממיליון בני אדם בישראל מאובחנים עם מחלת לב כלשהי, כש-80 אחוז ממחלות הלב יכולות להימנע באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית והפסקת עישון. "היום, יותר מתמיד, מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', אני רואה במרפאות שלנו עלייה במספר הפונים עם תלונות על בעיות בקצב. המערכת בגוף, שמפרישה אדרנלין, פעילה יותר מהממוצע וזה מגביר את הסיכון ללקות בהפרעות קצב ובפרפור פרוזדורים", מסביר ד"ר איציק ביטון, קרדיולוג בכיר במערך הלב במרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים ומנהל מכון הלב של קופת חולים מאוחדת בירושלים.
פרפור פרוזדורים (AFib) הוא מצב רפואי שכיח למדי, במסגרתו מדורי הלב העליונים (פרוזדורים) פועמים במהירות ובצורה לא מבוקרת. הפעימות המהירות והבלתי סדירות משפיעות על זרימת הדם בלב ויוצרות דופק לא סדיר ולעתים תחושות של דפיקות לב חזקות.
האמירה "לקחת ללב" רלוונטית יותר מתמיד
"כן. הנטייה בקרב הציבור וגם בקרב לא מעט רופאים היא לחשוב שפרפור פרוזדורים מתבטא בדופק מהיר ולא סדיר, אבל האמת היא שהסימפטום השכיח ביותר הוא עייפות ובעיקר עייפות בפעילויות גופניות מתונות. זה מקשה על האבחון, מאחר שאנשים בגיל מבוגר חשים עייפות וחושבים שמדובר בסימפטום של גיל ולא נבדקים. יש בתחום הזה היעדר אבחון בולט. כשליש מהאוכלוסייה ילקו בפרפור פרוזדורים בשלב מסוים, בעיקר בגילאים מבוגרים".
עד כמה קריטי אבחון מוקדם בתחום הזה?
"מאוד קריטי, מאחר שפרפור פרוזדורים כשלעצמו אינו מצב מסכן חיים, אולם מדובר באחד הגורמים העיקריים לשבץ מוחי ואחד מכל חמישה התקפי לב נגרם בשל פרפור פרוזדורים. זה מתחיל מסימפטומים קלים וללא טיפול המצב מחריף".
אילו שלבים יש למצב של פרפור פרוזדורים?
"השלב הראשוני הוא פרפור התקפי, אי סדירות בפעימות שנמשכת מספר שניות או שעות ואחריה הלב חוזר לקצב תקין. ככל שעובר הזמן, יש מעבר לפרפור פרסיסטנטי, מתמשך. כלומר, פעימות הלב המהירות אינן חוזרות באופן ספונטני לקצב תקין והן נמשכות זמן רב מהרגיל. המצב הזה כבר מצריך תרופות או זרם חשמלי בניסיון לאפס את הלב. השלב האחרון הוא פרפור פרוזדורים קבוע, שבעבר כונה גם פרפור כרוני, ובמסגרתו הלב נמצא באופן מתמיד בפרפור פרוזדורים. מטופלים במצב כזה נזקקים לתרופות או לטיפולים מתאימים בהתאם לחומרת התסמינים. יש עדיין ויכוח בספרות המקצועית אם מדובר בשלבים חופפים או שההתקדמות היא כרונולוגית. את השלב הראשון ניתן לעצור או להאט באמצעות טיפול נכון".
מהם הסימפטומים וכיצד מאבחנים פרפור פרוזדורים?
"כל הפרעת קצב שמתבטאת בעילפון או בקוצר נשימה, סחרחורות וכאבים בחזה, דורשת התערבות רפואית. כיום יש אמצעים מתקדמים של ניטור. האבחון הראשוני מתבסס על בדיקת אק"ג הבודקת את הפעילות החשמלית של הלב או מעקב של 24 שעות אחר קצב הלב. היום כל אדם יכול לאבחן את עצמו באמצעות השעונים החכמים, שלכל אחד מהם יש מד דופק. הסימפטום הראשוני הוא תחושה של דופק מהיר או לא סדיר. במקרה כזה, יש לגשת לרופא המשפחה ולבצע בדיקת אק"ג. לפעמים מדובר בביטוי למחלות אחרות, כמו אי ספיקת לב או שיבוש בפעילות בלוטת התריס ולכן חשוב להבין מה הסיבות לפרפור".
לפי פרסומים במחקרים רפואיים, יש גם מחלוקת לגבי הגורמים למצב של פרפורים, האם מדובר בגורמים גנטיים או נסיבתיים.
"בקרב קהילת הרופאים, יש כבר הבנה שיש אלמנט גנטי, אולם לא ניתן לאבחן זאת מבחינה מדעית. באשר לגורמי הסיכון, העיקריים הם יתר לחץ דם, עישון, דום נשימה חסימתי, שמתבטא בנחירות במהלך השינה והשמנת-יתר. פרפור פרוזדורים נפוץ יותר בקרב גברים, אולם הסיכון לאירועים מוחיים בקרב נשם שסובלות מפרפור פרוזדורים הוא גבוה יותר".
עד כמה מצבי הסטרס במהלך תקופות כמו מלחמת "חרבות ברזל" תורם להפרעות בקצב הלב?
"מעבר לעלייה בהפרעות קצב כתוצאה מאדרנלין גבוה, אנשים שפונים לאכילה רגשית וסובלים מהשמנת-יתר או כאלה שמעשנים בתדירות גבוהה בהרבה, יש גם משמעות לכך שאנשים פחות זמינים לבצע בדיקות מעקב שגרתיות. חשוב מאוד לא להזניח את הסימפטומים, מאחר שאם לא מטפלים במחלות לב ובהפרעות קצב, המצב יחמיר. למי שיש בעיות לב, מומלץ להגיע אחת לחצי שנה למעקב תקופתי. אנחנו מודעים לבעייתיות שבמצב הביטחוני, כולל עשרות אלפי אנשים שפונו מבתיהם בצפון ובדרום ובקרבם יש חולי לב. תגברנו את המרפאות שלנו מעבר לתפוקה הרגילה, במטרה לקבל מטופלים מיישובי הדרום, עוטף עזה וקו העימות וכלל השירותים שלנו זמינים להם".
עד כמה מתקדם המחקר בתחומי הטיפול במצבים של פרפור פרוזדורים?
"ישנם טיפולים חדשניים. היום יש לנו יכולת לעצור את המחלה ואת התקדמותה וזה לא דבר שניתן לומר על מחלות רבות. ההנחיה הראשונה היא לא להזניח סימני אזהרה. מלבד טיפול תרופתי, שיש להקפיד עליו, ההמלצות המגובשות של האיגוד האמריקני למחלות לב הן פעילות גופנית מתונה של לפחות חצי שעה ביום והימנעות ממאכלים עתירי מלח וגלוקוז. אני מרגיש שבדומה לתקופת הקורונה, במהלכה אנשים נטו להזניח את מצבם הבריאותי ולדחות ככל האפשר ביקורים במרפאות, גם הפעם יש נטייה כזו ואנשים חייבים להבין שהדבר החשוב ביותר הוא מניעה של אירועים מוחיים. זו תוצאה שמביאה לפגיעה משמעותית באיכות החיים, עד כדי מצבי נכוּת או חלילה תמותה במקרים קיצוניים. זו מחלה שניתן לעצור וזה בידיים של המטופל".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לדצמבר 2023. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת פייזר ללא מעורבות בתכנים.
לכתבות נוספות בערוץ שגרה בצל המלחמה>>