לא יכולים בלי משקאות דיאט? הקשר המדאיג בין ממתיקים מלאכותיים לדיכאון

בימים טרופים אלו, היד קלה על ההדק כשמדובר בצריכת מתוקים. אנחנו מנסים לנחם עצמנו בטעמים שמעלים לנו חיוך על הפנים ושמחה, גם אם היא רגעית (ואחריה מגיעים כמובן רגשות האשם). ויש כמובן את אלו שפונים למתוקים דלי הסוכר והקלוריות אך עשירי הממתיקים המלאכותיים, במחשבה שאלו פחות יזיקו לבריאותם.

אז זהו, שלא בדיוק. לאחרונה מצטברים יותר ויותר עדויות על התעלול לגוף ולנפש שממתיקים אלו מחוללים. מספר מחקרים שבדקו נושא זה מצאו קשר פוטנציאלי בין צריכת ממתיקים מלאותיים לסיכון מוגבר לדיכאון. אלא שתוצאות אלו אינן חד משמעיות ונדרשים מחקרים נוספים.

המחקרים הצביעו על כך שהטעם המתוק, בין אם הוא מופק מסוכרים טבעיים או ממתיקים מלאכותיים, מפעיל מסלולי תגמול במוח. ההפעלה של מסלולים אלו נקשרת עם שחרור של מוליכים עצביים, כמו למשל דופמין, הקשורים לתחושות של הנאה ותגמול. ממתיקים מלאכותיים, שנועדו לחקות את טעם הסוכר ללא העומס הקלורי, אמוריםן היו להשפיע על מסלול התגמול, ובכך לשפר את מצב הרוח (כי מתוק) ולהביא במקביל לירידה במשקל (כי הם כמעט חסרי קלוריות), ולכאורה למנוע דכאון.

אבל המחקרים בתחום מציגים תמונה מעט שונה. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שצריכת ממתיקים מלאכותיים עלולה לא לעורר את מסלול התגמול כמו סוכרים טבעיים, מה שעלול להוביל לתסכול ולמצב רוח שלילי, למרות צריכת המזון הממותק. במקביל, בחלק מהמחקרים מצאו שאחרי אכזבת הגוף מהמזון הממותק עם התחליפים, נוצר רצון מוגבר למזונות בעלי טעם מתוק, מה שמוביל לצריכת יתר של מזון ומשקאות עד כדי עלייה במשקל.

המחקר העוסק בקשר בין מצב רוח וממתיקים מלאכותיים בחן את הנושא דרך מספר פריזמות. היבט אחד בחן את ההשפעות הנוירוביולוגיות של ממתיקים. כמה מחקרים הצביעו על כך שממתיקים עשויים לשנות את רמות המוליכים העצביים (הנוירוטרנסמיטר כדוגמת הדופאמין) או תהליכים נוירוכימיים אחרים במוח, ועלולים להשפיע על מצב הרוח והרווחה הנפשית. עם זאת, העדויות בתחום זה עדיין אינן חד משמעיות, ויש צורך במחקרים נוספים כדי לבסס קשר ברור.

קו חקירה נוסף מתמקד בהשפעת הממתיקים על המיקרוביוטה של המעיים (כלל המיקרואורגניזמים במעיים הכולל את החיידקים, הפטריות והטפילים במעי). מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הצביעו על כך שהתקשורת הדו-כיוונית בין המעי למוח, ממלאה תפקיד מכריע בבריאות הנפש. ממתיקים עשויים להשפיע על ההרכב והתפקוד של המיקרוביוטה של המעיים, וזה כמובן עשוי להשפיע על תפקוד המוח ומצב הרוח.

חשוב לציין שהתגובות האישיות לממתיקים יכולות להשתנות, וגורמים כמו נטייה גנטית, הרכב חיידקי המעי בילדות, תזונה כללית ואורח חיים עשויים לתרום לקשר המורכב בין ממתיקים ודיכאון. בנוסף, רוב המחקרים התמקדו בממתיקים ספציפיים, כמו אספרטיים וסוכרלוז, ויש צורך במחקר נוסף כדי להבין את ההשפעה הרחבה יותר של ממתיקים שונים על בריאות הנפש.

במחקר שפורסם בספטמבר האחרון ב-JAMA Network Open בחנו החוקרים מאוניברסיטת הרווארד את השפעותיהם של מזונות תעשייתיים על בריאותנו. מדובר במעקב על יותר מ-30 אלף נשים במשך 14 שנים, והוא חלק ממחקר האחיות המפורסם, מחקר המעקב הגדול ביותר שנערך על נשים בארצות-הברית. כל הנשים בתחילת המחקר לא סבלו מדיכאון. נמצא שאלו שצרכו תשע מנות או יותר של מזון אולטרה מעובד ביום, במיוחד מזון המכיל ממתיקים מלאכותיים - היו בעלות סיכון של יותר מ- 49% לפתח דיכאון בהשוואה לאותן נשים שצרכו עד 4 מנות מזון אולטרה מעובד ביום.

מממצאי המחקר עולה כי משקאות המכילים ממתיקים מלאכותיים היו אלו שהעלו במידה הגבוהה ביותר את הסיכון לפתח דיכאון. גם מזונות נוספים שמכילים ממתיקים מלאכותיים אחרים, כאלה שלא מוכנסים למשקאות ממותקים, העלו את הסיכון לדיכאון ב-26%. מבין כל המזונות התעשייתיים שנבדקו, שימוש בממתיקים מלאכותיים נמצא כגורם המקושר ביותר לעלייה בסיכון לדיכאון. בלי ספק המחקר מהווה עדות נוספת לקשר בין דיכאון לצריכת ממתיקים מלאכותיים.

אבל לפני שאתם מנקים את המקרר שלכם ממשקאות הדיאט, חשוב לומר שבעוד מחקרים מסוימים מצביעים על קשר פוטנציאלי בין ממתיקים ודיכאון, העדויות הכוללות עדיין אינן חותכות. יש לזכור שמחקר האחיות שפורסם השנה ושממצאיו תומכים מאד בקשר בין צריכת ממתיקים לדיכאון, הוא מחקר עוקבה ואינו מחקר קליני מבוקר. לכן דרושים מחקרים נוספים, קליניים ומבוקרים, כדי להבין טוב יותר את יחסי הגומלין המורכבים בין ממתיקים לבריאות הנפש, תוך התחשבות בהבדלים אינדיבידואליים ובמגוון רחב יותר של ממתיקים. ועד שהדבר ייחקר לעומק, מומלץ להגביל מאד את צריכת הממתיקים המלאכותיים מהתפריט היומי שלנו. עדיף להיות זהיר בהווה מאשר להצטער בעתיד, במיוחד בתקופות בהן אחוז הסובלים מדיכאון ממשיך לעלות.

ד"ר תורי גולדשטיין, דיאטנית קלינית בלאומית שירותי בריאות