במחקר שנערך לא מכבר בקרב 6,000 נשאלים בשש מדינות, אמרו 90% מהנשאלים שחוש הריח מקושר באופן הדוק לזכרונות הכי חזקים שלהם. ריחות של מתכונים משפחתיים מעוררים הכי הרבה נוסטלגיה, וריחות של לחם שיוצא מהתנור, מאפים וקפה הם מהריחות האהובים ביותר על רוב הנשאלים.
78% מהנשאלים אמרו כי חוש הריח משפיע מאוד על מצב הרוח שלהם ושיעור דומה הביע חשש לאבד אותו. "האף הוא האיבר שלרוב מתייחסים אליו כאל מובן מאליו", אומר ד"ר מאיר ורמן, מומחה לאף אוזן גרון ומנתח אף וסינוסים מבית החולים קפלן ברחובות.
"באף, האיבר האחראי בבלעדיות לחוש הריח, חייבת להיות זרימה שוטפת של אוויר חם ולח למעברי הנשימה העליונים. ברגע שמתפתחת דלקת במערות האף עקב אלרגיה או נטייה גנטית של האדם, או רמה דלקתית כללית בגוף נוצרים בצקת וחסימה של מעברי האויר באף וכתוצאה מכך זרימת האויר נעצרת והחסימה המתמשכת מתבטאת בנפיחות הרירית הפנימית באף, לכדי אשכולות בצקתים שנקראים פוליפים". הדלקת באף לרוב היא מסוג "דלקת סוג 2" המכילה תאי דלקת אאוזינופילים.
לדברי ד"ר ורמן, ישנן מספר מחלות הקשורות לאותה דלקת, אחת מהן היא סינוסיטיס כרונית עם פוליפוזיס (או בשמה המדעי Chronic Rhinosinusitis with Nasal Polyposis). המחלה נגרמת כתוצאה מדלקת כרונית במערות הפנים. בעקבות אותה הדלקת נוצרים שינויים ברירית שעוטפת את החללים, וגורמים לבליטות בתוך מערות הפנים והאף. המחלה, הפוגעת ב- 2% מהאוכלוסיה, בגילאי 20-50 - בחלק מהם יש איחור באבחנה במחשבה שמדובר ב"צינון שאינו חולף" ואיחור זה יכול להיות שנים רבות. לרבים מהם יש מחלות נלוות כמו אסתמה או אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס). לפעמים בן משפחה חולה באחת המחלות האלו, שלכולן יש בסיס אחד: דלקת מסוג 2.
למה זה קורה?
לדברי ד"ר ורמן, המחלה יכולה להגרם ממספר סיבות. לפעמים זאת בעיה מבנית של מגע שנוצר בתוך האף בין הריריות, והמגע גורם להתפתחות דלקת. אפשרות אחרת היא הימצאות של חיידק באף הגורם להתעוררות של מערכת החיסון והיווצרות של תגובה דלקתית, במקרים הקשים מתפתחת דלקת כרונית. הסיבה נוספת נובעת מתגובה אלרגית במהלכה הבקרה על מערכת החיסון משתבשת, מסיבה שטרם התבררה, ונוצרת דלקת. הדלקת הזאת, מסוג 2, נוצרת בתוך הגוף עצמו ולא כתוצאה מגורם חיצוני והיא זאת שתורמת להיווצרות ולגדילה של הפוליפים.
מהם התסמינים?
התסמינים הראשונים הם תחושה של חסימה באף, לפעמים תחושה של צינון ונזלת וכתוצאה מזה גם ירידה בחוש הריח. "כשתחושת ההצטננות לא עוברת אחרי שבוע-שבועיים, והיא נמשכת במשך חודשים ארוכים, עם תחושות של גודש שמנסים לקנח אבל שום דבר לא יוצא ובנוסף יש תחושה של כבדות בפנים, אפשר כבר לחשוד שלא מדובר בהתקררות רגילה. חשוב להגיע לרופא מומחה באף אוזן גרון שיבצע בדיקה אנדוסקופית, יאבחן ויטפל", אומר המומחה.
בנוסף לתלונות על חסימת אוויר באף, מרבית החולים מתלוננים כאמור על פגיעה או העלמות של חוש ריח, ופגיעה קשה באיכות החיים כולל הפרעה בשינה, הפרעה בזמן פעילות גופנית, שכן החולים נושמים רק דרך הפה ופגיעה בהנאה של ארוחה טעימה. "מגיעים אלי הרבה חולים עם טענות על כך שלמאכלים שונים יש אותו טעם רק במרקמים שונים ואצל חלק מהמטופלים חוש הריח קשור למקצועם." מסביר המומחה.
לנשום דרך האף זה דבר חשוב ביותר
מחקרים מראים שכאשר מפסיקים לנשום דרך האף עלולה להיווצר פגיעה משמעותית מאוד באיכות החיים. למרות שנדמה שסינוסיטיס היא בעיה קלה כי "רק" לא נושמים מהאף, הוכח לפי שאלונים יעודים שהפגיעה באיכות החיים של מטופלים עם סינוסיטיס כרונית היא קשה ביותר ודומה לחולים כרוניים קשים כמו אי ספיקת לב ומחלת ריאות כרונית קשה. יתרה מכך, הנשימה דרך האף באופן איטי ורגוע חשובה לא רק לשלווה של האדם אלא גם לתפקוד הנשימתי ע"י העברת גז בשם NITRIC OXIDE אל דרכי נשימה תחתונות, הריאות.
כיצד מטפלים? לדברי ד"ר ורמן, "הטיפול מתפתח לפי חומרת המחלה. כאשר המחלה קלה, מתחילים בטיפול לא-תרופתי: שטיפות של מי מלח. מי המלח פותחים את האזורים של העימדון (STASIS=מצב שבו נוזל או אויר זורמים לאט או נעצרים) שיכולים לעודד התפתחות דלקת".
"אם זה לא עוזר, ולא מצליחים לפתוח את החסימה ולאפשר מעבר של אוויר דרך האף, מתחילים טיפול תרופתי שהמטרה שלו להקטין את הפוליפים ולבלום את ההחמרה. מדובר בשתי קבוצות של תרופות: סטרואידים או מעכבי לויקוטריאנים", מסביר ד"ר ורמן ומציין כי "לויקוטריאנים, הם כימיקלים המיוצרים על ידי תאי הדם הלבנים ומסייעים למערכת החיסון להילחם בזיהומים. עם זאת, הם יכולים גם לגרום לתגובות אלרגיות או לתגובות דלקתיות".
סטרואידים יכולים להינתן בדרכים שונות, דרך הפה, בזריקה לשריר או בתרסיס. "אבל נשתדל להימנע ממתן סטרואידים לטווח ארוך משום שהם עלולים לגרום לתופעות לוואי. הסיבה היא שהם פועלים באופן לא ממוקד אלא באופן נרחב על כל דלקת בגוף. המטופל מרגיש הקלה, הפוליפים נסוגים בגודל זמנית, זרימת האוויר מתחדשת ויש הטבה. אולם הטבה זאת במרבית המטופלים מסייעת רק לטווח קצר", מדגיש ד"ר ורמן.
לדבריו, אם לא חל שיפור בשני השלבים הקודמים, עוברים לשלב הכולל ניתוחים מורכבים לטיפול בהסרה כירורגית של הפוליפים מהאף וממערות הפנים. "מדובר בניתוח מורכב הדורש מיומנות ניתוחית גבוהה, אנחנו מסירים את הפוליפים ומפנים את דרכי המעבר, כדי לאפשר זרימה של אוויר. המיקום של הסינוסים הוא מתחת לבסיס הגולגולת - ליד העיניים, לפעמים במרחק של מילימטרים ספורים, כך שיש צורך בנסיון ומיומנות מתאימים להסיר את הפוליפים מבלי לפגוע חלילה באיברים הסמוכים".
"הקו התרופתי האחרון שהוא דור חדש של תרופות ביולוגיות, שמיועד לחולים הקשים עם סינוסיטיס שלא מאוזנת למרות כל הטיפולים הקיימים. התרופות הביולוגיות מבוססות על נוגדנים שפותחו במיוחד כדי לפעול על תאי דלקת ספציפיים. הם יודעים לזהות את הגורמים שמחוללים את המחלה, להתמקד בהם ולשתק אותם. והם עובדים יפה כל זמן שמתמידים בטיפול", מתאר ד"ר ורמן, ומציין כי "מדובר בבשורה של ממש עבור החולים הקשים ביותר שעד היום הפתרון היחיד שעמד לרשותם הם ניתוחים חוזרים, בכל 3-4 שנים. והיום יש להם תקווה". חלק מהמטופלים מתארים את ההטבה שחלה בחייהם לאחר התחלת הטיפול הביולוגי כ"אירוע משנה חיים".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.