מה עומד מאחורי ההפקה המתוקתקת של חמאס בסרטוני שחרור החטופים?

מאז השבת השחורה של ה-7 באוקטובר, בה נחשפה מדינה שלמה לסיפורים ולמראות הזוועה שעברו על ישובי העוטף, הנפש שלנו השתנתה. אנחנו חרדים יותר, עצובים יותר, מכונסים יותר, וכן, גם הרבה יתר כועסים. אבל אלו לא רק הסיפורים והתמונות שאנחנו צורכים כל היום. נדמה שמאז החלו לשחרר את הילדים והאימהות שנחטפו, כשחלקם משאירים מאחור את האבות, הנפש שלנו, לצד השמחה בחזרת השבים, הרבה יותר מטולטלת. ואחת הסיבות לכך היא הטרור הפסיכולוגי שחמאס נוקט בו.

מהו טרור פסיכולוגי, האם כל דבר שאנחנו מכנים כך הוא באמת כזה? איך נראה הטרור הפסיכולוגי שמפעיל עלינו חמאס (ולא רק) ומהי הדרך האפקטיבית להתמודד מולו?

"טרור על פי הגדרה הוא לוחמה פסיכולוגית כי הטרור, מעצם שמו - Terror, הוא ליצור פחד וחרדה", מסביר לוואלה! בריאות פרופ' בועז גנור, נשיא האוניברסיטה, ומייסד המכון למדיניות נגד טרור (ICT), אוניברסיטת רייכמן. "עצם התופעה מוגדרת מכלתחילה כלוחמה מוראלית פסיכולוגית. הטרוריסטים יודעים שאין להם יכולת להכריע בכוח הצבאי או בכוח בכלל והדרך היחידה היא דרך מניפולציות פסיכולוגיות - כדי ליצור את היעדים שהם רוצים. בתקיפת ה'בטן הרכה' האזרחית, הטרור הופך את העורף לחזית".

"כשאנחנו אומרים טרור פסיכולוגי אנחנו נותנים לטרוריסטים כוח שהם מצליחים להשפיע עלינו, אבל לפעמים אנחנו נותנים להם כוח מיותר, לכן צריך להיזהר כשמדברים על טרור פסיכולוגי, מסביר ד"ר צבי פישל, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. "ב-7 באוקטובר האירוע היה טרור פסיכולוגי - זה היה חלק מהעניין. הייתה לחמאס כוונה שנגיב מיד - למשוך אותנו לסוג של מלכודת בתוך הרצועה. אבל לא כל דבר שאנחנו קוראים לו טרור פסיכולוגי הוא מכוון. בטרור פסיכולוגי אנחנו לוקחים משהו שמשפיע עלינו, מטלטל אותנו, מלחיץ ומבלבל ואנחנו קוראים לזה טרור פסיכולוגי. בחלק מהדברים לא תמיד יש כוונת מכוון". לדבריו, "טרור לא יפעל אם אנחנו לא ניתן לו לפעול עלינו. יש לנו יכולת לעקר ולסרס את הנסיונות האלה ולהכיל את הדברים".

לדברי פרופ' גנור, החמאס, כמו גם החיזבאללה ושאר ארגוני הטרור בעולם, עושים בפיגועי הטרור מניפולציות ושולחים מסרים שונים לשלושה קהלי יעד: "הקהל הראשון הוא הציבור שלהם - העלאת המורל והעצמה - 'תראו אותנו ואת היכולות שלנו'. אנחנו מייצגים אתכם. המסר השני הוא אל האויב וכאן המסר הוא כמובן הפוך - הורדת המורל, פגיעה בחוסן הלאומי וכמובן מסרים של הרתעה. המסר השלישי הוא אל דעת הקהל הבינלאומית. המסר הוא התקרבנות של אנדרדוג, שמשרתת את המטרה ועובדת כפי שניתן לראות באוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית".

בימים האחרונים של שחרור החטופים, הטרור הפסיכולוגי מציץ מכל פינה. כך למשל מקרה חנה קציר, ששוחררה מהשבי בעזה בחיים לאחר שהתפרסמה הודעה שטוענת כי נרצחה. בתה אמרה בתגובה: "זאת התעללות פסיכולוגית ופחד נוראי, עד הרגע האחרון לא היינו בטוחים אם היא חיה או לא. המימד של הטרור הפסיכולוגי הוא מטורף"

זאת אולי הסיבה שבישראל, נכון לרגעים אלו, מתעקשים לקחת את הודעת חמאס גם על מותם של בני משפחת ביבס בערבון מוגבל ולהתייחס אליה כאל טרור פסיכולוגי.

"ארגון טרור מבצע ללא הפסק לוחמה פסיכולוגית. זה בא לידי ביטוי באיומים, בלקיחת אחריות על פיגועים שהיו ושלא היו, בדיווחים שיקריים שמעצימים את כוחו, מפחידים או משרתים אותו", מסביר פרופ' גנור. "ארגון הטרור לא מחויב לאמת. נהפוך הוא, מספיק לראות את הווידאו המפורסם מעזה של שקי מתים, שלכאורה מכילים הרוגי הפצצות ישראליות, כשבמהלך הצילומים 'גופה' אחת זזה. כך גם לגבי הדיווח על משפחת ביבס. אסור לישראל לקבל הכרזות כאילו המשפחה נהרגה. על ישראל להודיע כי המשך המו"מ מותנה בשחרור המשפחה, ולקבוע אולטימטום שמגביל בזמן עד החזרת המשפחה כפי שסוכם".

"עוד דוגמה ניתן היה לראות כבר ביום השני של שחרור החטופים. לאחר שנחתם הסכם, פתאום החמאס גילו שישראל לכאורה לא עומדת בדרישות והיה ספק לגבי המשך התהליך - מה שהכניס את כל המדינה לחרדה. היה ברור שזה יקרה, ולמרבה הצער גם ההפרדה של האימהות מהילדים במהלך השחרור לא הפתיעה. גם נושא ההונאה, אנחנו לא יודעים מאיפה ישחררו את החטופים - כל זה משרת אותם אופרטיבית אומנם - הם מנצלים את הזמן להיערכות צבאית טרוריסטית שונה. לצערנו, ארגון טרור הוא ארגון לומד ומשתכלל".

בימים האחרונים אנחנו עדים להפקה המושקעת של סרטוני השחרורים, שכוללת מצלמות רבות, כולל אחת על רחפן, הוראות בימוי מהצד, העמדת קהל אוהד שמריע ותהלוכה מגוכחת מרכבי החמאס לאלו של הצלב האדום. "יש ניסיון בשחרורים האלה להעביר מסר של הצגת עוצמה - מסר לציבור הפנימי וגם הרתעה בשבילנו. הלוחמים שלבושים במדים צבאיים, חמושים מכף רגל עד ראש ורעולי פנים - זה מסר לתושבים שלהם על השליטה בשטח. המסר אלינו הוא 'אמרתם שהתרסקנו ואיבדנו שליטה - הנה אנחנו מלאי עוצמה ונמצאים בכל מקום'. יש עוד מטרה של ארגוני טרור והיא לפגוע באמון בין הציבור להנהגה - וגם כאן זה נעשה בסרטונים הבודדים של החטופים שנשלחו - וזה נעשה בדרג הפוליטי והצבאי".

כחלק מהטרור הפסיכולוגי, גם מנהיג חמאס מועצם לממדים מוגזמים. "העיסוק באיש ובדמויות נוספות נכנס לטחינת המידע שאנחנו רואים בתקשורת. חשוב להבין כי סינוואר הוא בסך הכל דג רקק, פשפש שעלה למעלה. היום יש לו שליטה על החמאס והוא שולט בו ברצועה, אבל הוא לא יותר מדג רקק, משום שהוא לא איזושהי דמות שאם תעלם מהבמה - המערכת החמאסית תקרוס. אלה לא אנשים עם חזון ושאר רוח, אלא אנשים אלימים קיצוניים שמפחידים את הציבור שלהם ומטילים עליו אימה".

חלק חשוב לא פחות בטרור פסיכולוגי הוא סירוב העברת מידע בדבר חטופים או הרוגים. "ב-2006 במקרה של גולדווסר ורגב - כאשר שניהם נחטפו, לא ידענו מה מצבם וזה מה שגרם למלחמת לבנון השנייה. הם ביקשו מישראל לשלם על המידע. הותירו שתי ברירות - עסקת ביניים על המידע ואז על השחרור. או עסקת 'חתול בשק' - אתה משחרר מבלי לדעת. זו הסיבה שבחמאס לא נותנים לצלב האדום לבקר את החטופים, כי זה מוריד להם נכס של משא ומתן. הם רוצים להשאיר אותנו בעמימות לגבי מצבם. זה התהליך שאנחנו חווים, והוא לא פשוט".

"הטרור הוא לוחמה ארוכה", מוסיף פרופ' גנור, "לא מנצחים אותו במהירות. זה תהליך ארוך של שבועות ושנים - ולכן יש ניסיון למשוך את האירוע כמה שיותר. מעבר לכך שזה נכון ככל הנראה לחמאס מבחינה אופרטיבית. מבחינתם זה גם משרת את מטרת ההתשה של אזרחי ישראל. ואני חושב שכל אחד מרגיש את זה".

ואם אתם חושבים שזו הפעם הראשונה שישראל מתמודדת מול טרור פסיכולוגי שכזה, פרופ' גנור מצביע על מאמר בעיתון הבוקר (שמצטט את דבר) מה-23 בפברואר 1948 - מלחמת השחרור, בה היתה המדינה במלחמה קיומית אמיתית. למרות שמדובר בתקופה אחרת לחלוטין, בה התקשורת הייתה מינימלית, היה ברור שהלוחמה הפסיכולוגית היא גדולה ומשמעותית ממש כמו הטרור הפיזי.

המאמר נכתב ככל הנראה על ידי ד"ר יוסף מאיר, ממעצבי דמותה של הרפואה הציבורית בישראל, והוא כולל 14 נקודות, ביניהן עצות יעילות לאזרחים איך לא להיגרר ללוחמה הפסיכולוגית של האויב. בסעיף השמיני, למשל נכתב כי "אין הכרח שביום אחד תקרא כמה עיתונים, ובנוסף לכך תקשיב חמש פעמים לרדיו. אין הכרח שאותה השמועה או הידיעה תחדור לאוזניים כמה וכמה פעמים על כל פרטיה וגווניה". בסעיף 11 הוא כותב: "לך לקונצרט, לתיאטרון. תחיה כמה שעות בעולם אחר - אחד האמצעים הטובים ביותר להרפיית המתיחות".

ואכן, מאז השבת השחורה רבים מאיתנו צמודים לטלויזיה מהבוקר ועד הערב. אנחנו צורכים חדשות גם בווטסאפ, באתרי החדשות ובכל הרשתות החברתיות, חשופים לקונספירציות איומות וסיפורים מופרכים שזורמים 24/7 מממכשיר למכשיר.

"הפכנו צרכנים כפייתיים של התקשורת בשבועות האחרונים", אומר פרופ' גנור ומפנה אצבע מאשימה לערוצי התקשורת. "העובדה שערוצי הטלוויזיה מזה למעלה מ-50 יום משדרים אך ורק חדשות זו רעה חולה. כל הזמן רק לראות את זה, יוצר לחץ פסיכולוגי כבד שיש לו מחיר. בנוסף, זה יוצר ברברת אינסופית של הערכות וספקולציות. גם הסמיכות של השעות המאוחרות בהן אנחנו מקבלים תמונות והולכים לישון, גורמת לנו ליותר חלומות ויותר סיוטים. אנחנו כל ערב מול המסך שעות, בציפייה, ואז הולכים לישון".

"זו הרעה החולה, ואם מישהו לא מאמין, שינסה את הניסוי הבא - ערב אחד נסו לא לראות את החדשות ולראות נטפליקס במקום. אין לי ספק שתישנו יותר טוב ותקומו עם יותר חוסן בבוקר".