הורים רבים מודאגים מכך שהילד שלהם, שדווקא נהנה מאוד לאכול מני מאכלים, מסרב בכל תוקף לאכול ירקות. אז הם מנסים: חותכים בצורות שונות, מגישים באופן יצירתי, מאדים, מבשלים, אוכלים לידו ומדגישים את ההנאה - לפעמים זה עוזר, אבל במקרים רבים זה מרגיש כאילו אין סיכוי שהוא אי פעם יסכים, שלא לומר - יאהב, לאכול כל סוג של ירק.
עדי רסולי, דיאטנית קלינית לתינוקות ופעוטות, מניחה על השולחן עובדה מעניינת: ירקות וילדים - זאת מערכת יחסים. למעשה, אפשר לומר את זה על כל פריט מזון, כי אוכל אנחנו לא רק אוכלים, אנחנו ממש מפתחים איתו יחסים. אנחנו רואים, מריחים, נוגעים, מקרבים, טועמים ובסוף גם נוגסים ובולעים.
כמבוגרים, אנחנו עושים את הפעולה הזו כמעט בצורה לא מודעת, מושיטים את היד ואוכלים. כילדים, ובמיוחד אלו היותר רגישים, אתם עשויים לפגוש גם את הנרתעים, אלו שמהססים מול כל אחד מהשלבים ואלו שאפילו לא מסתכלים. הם מדלגים עם המבט על המנה הלא רצויה ופעמים רבות מדובר דווקא בירקות או בפירות, אלה שכל הורה רוצה שהילד שלו יאכל מהם ואם אפשר - הרבה.
מה יכול לגרום לילדים להימנע מאכילת ירקות? סיבה מוטורית-סנסורית - פעולת האכילה מערבת בתוכה הכי הרבה שרירים ואת כל החושים, החל מהראייה ועד לשמיעה הפנימית (היזכרו כמה רעש גזר עושה "מבפנים" כשאתם לועסים אותו). עבור ילדים שאחד או יותר מהחושים שלהם רגישים, אכילת ירקות ופירות עשויה להיות מאוד מאתגרת. יש להם מרקם מעורב, הם חשים "רטובים" ובכל ביס אתה עשוי לפגוש שכבות שונות של תחושות ומרקמים. ילדים מטבעם אוהבים ביטחון, ואילו פירות וירקות יכולים להפתיע בכל ביס מחדש. דמינו את עגבניית השרי האחרונה שאכלתם, וכמה שליטה הייתה לכם על איך היא מתפזרת בפה ומשפריצה.
מבחינה מוטורית, כאמור, פירות ובעיקר ירקות יצריכו פעולה מאוד משמעותית של לעיסה, יכולת להניע את הלסתות בשיתוף פעולה וכן להזיז את הלשון במעגליות ולהצליח לפנות את כיסי הלחיים מחתיכות שנלכדו שם. יש ילדים שיעשו זאת ללא כל קושי, יש את אלו שיפתחו שיטות כמו יריקות, או העדפה לירקות ופירות בלי קליפה ויש את אלו שלא ייהנו מהתחושה ויעדיפו להימנע מהחוויה. חשוב לציין כי בשלבי התפתחות האכילה, אכילה שכוללת יריקות או דחיקה של חתיכות יכולה להיות שלב תקין בהתבססות המיומנות.
סיבה ההתנהגותית - המסרים שילדים מקבלים מכם, מצוותים חינוכיים, מסבא, סבתא או ילדים אחרים יכולים לגרום להם לחוש שירקות או פירות הם דווקא מאיימים. הרי אם הם כל כך טעימים ובריאים, מדוע כל העולם משכנע אותם לאכול אותם? במקום הזה נכנסות לעיתים התניות, כמו "אם תאכל עוד מלפפון תוכל לסיים את הארוחה". התניות אלו הופכות את המלפפון ל"שוטר הרע", זה שרק איתו אפשר לסיים את המנה.
אז מה אפשר לעשות כדי שהילד לא יימנע מאכילת ירקות?
הנה כמה שינויים בתפיסה ובהתנהגות שלכם, ההורים, שיכולים למגר את ההימנעות ולעודד אכילה של ירקות:
הכניסו את הילד למטבח
באופן הזה אתם יוצרים אינטראקציה שלאו דווקא קשורה לאכילה, אלא להתנסות וחוויה. נסו לשלב את הילדים במטבח מוקדם ככל שאפשר - כניסה עם תינוק במנשא כך שיריח, יראה ויחווה אוכל ובהמשך תוכלו לשלב אותו כשותף פעיל, עומד על מגדל למידה לצידכם בזמן הכנת האוכל. בנוסף, שלבו את הילד בקניות וגם בסידור אחריהן: תנו לו לסדר, לשטוף, לערוך, לחתוך אך אל תדרשו ממנו לאכול. תנו לו ליהנות מהחוויה ולהצטרף לאכילה בקצב שלו.
גוונו את התפריט
ירקות ופירות שייכים לקבוצה תזונתית אחת. שניהם יספקו ויטמינים מינרלים וסיבים. הילד אוכל רק פירות או רק ירקות? אל תחששו, לא יחסר לו כלום. הפתיחות להתנסות בעוד טעמים ומרקמים תגיע דווקא מאזורים מוכרים: הילד אוהב צ'יפס, למשל? הוא עשוי להתנסות בקלות רבה יותר עם ירק חדש בצורה של צ'יפס. במקביל, גוונו את התפריט המוכר והאהוב עליו בצורות הגשה או חיתוך שילוב תבלינים ועוד. כשהילד יעז להתנסות בצורות ובטעמים שונים דווקא במאכלים מוכרים, המעבר למוזנות חדשים או כאלו שהוא נמנע מהם יהיה קל יותר.
איכלו ביחד
לא כסיסמה, אלא באמת, עם מלא הכוונה. כשאתם רעבים האכילה שלכם נראית יותר טבעית ופשוטה. לא צריך לשכנע או לעודד ילד שחווה חוויה של הנאה מצד מי שיושב איתו לשולחן.
אל תקטלגו
אל תגדירו את הילד כילד שלא אוכל כלום, או אוהב רק פחמימות וכו'. צרו חשיפה עקבית שתביא לשינוי ברמת הפתיחות.
גוונו את השולחן עבור כל המשפחה
פעמים רבות הבית כולו מצטמצם לסוג האכילה של הילדים, ואז כמו במעגל קסמים, כולם אוכלים 3-4 פריטים. נסו דווקא להגיש לא רק את מה שהילדים אוכלים, אלא לצד מה שהם אוכלים גם את הגיוון שלכם, ההורים.
אל תקדשו את הירקות או את הפירות יותר מאשר מאכלים אחרים
תזונה טובה היא תזונה מגוונת שמורכבת מכל אבות המזון. אם תהללו את הירקות יותר מכל מזון אחר, יש ילדים שיחוו את זה דווקא כסימן אזהרה, כמו שיווק של מוכר בחנות, שמנסה לקדם לנו דווקא מוצר שהוא רוצה "להיפטר ממנו" .
מותר להגיד איכס על אוכל
נכון, זה באמת לא מנומס, אבל כשילד מתריס "איכס" והוא יקבל תשובה של "אל תגיד איכס על אוכל", הוא רק ינסה לחזק את ההתנגדות שלו. נסו בפעם הבאה לשאול אותו כך שיבין מה למעשה הפריע לו במנה? האם זה הטעם, הריח או צורת ההגשה? השאלות שלכם יאפשרו לו לשאול את עצמו ולתת בהדרגה תשובות. אם לא תיבהלו מה"איכס" יכול להיות שתקבלו תשובות מעניינות.
צרו משחקיות מתונה ושלבו ירקות בספרים ובמשחקים
לא צריך לאייר עם אוכל או להכין צלחות מקושטות בכל ארוחה, אבל שוברי שגרה כמו קורצנים, או מזלגות קטנטנים יכולים פתאום לעורר עניין גם בירקות. בנוסף, שלבו בקריאת הספרים שלכם כאלה שיש בהם תכנים
של ירקות (למשל, אליעזר והגזר) או ציידו את מטבח הצעצוע בירקות משחק. כך הילד יוכל להתנסות באכילת ירקות בעולמות הדמיון, עוד לפני שיישם את זה במציאות.
בכל מקרה של ספק לגבי הרכב התפריט או יכולות האכילה - פנו להתייעצות מקצועית
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/