בבתי החולים איכילוב, שיבא, שמיר, וולפסון, שניידר וסורוקה מסיימים ברגעים אלו את ההיערכות הראשונית לקליטת החטופים הראשונים שאמורים להשתחרר מחר (שישי). בשניידר יקלטו את הילדים, ובשאר בתי החולים את המבוגרים. מעבר לטיפולים הפיזיים שיינתנו מיידית במידת הצורך, כבר עכשיו מוכנים שם עם טיפול תזונתי מיוחד וטיפול פסיכולוגי.
בהמשך לדאגה לשלומם הפיזי של החטופים, עדכן משרד הבריאות את גורמי הביטחון שיהיו אחראים על הבאת החטופים לבתי החולים, לספק להם שתייה ומזון בכמות מוגבלת ומדויקת, מחשש שיסבלו מתסמונת חידוש ההזנה (Refeeding Syndrome), שמתאפיינת בצריכת מזון מוגברת לאחר תקופה של מחסור.
התוכנית התזונתית, שנכתבה במיוחד לקראת שחרור החטופים, על ידי רופאים ואנשי מקצוע בתחום מבתי החולים שיבא, וולפסון ובתי חולים של כללית, מסתמכת על הטיפול המומלץ לתסמונת הזנה מחדש, שמאופיינת בתנודות מסכנות חיים של אלקטרוליטים ונוזלים, ועלולה להתרחש בסמוך להתחלת הזנה תוך כ-72 שעות מתחילת ההזנה במטופלים הסובלים מתת תזונה חמורה הכוללת בין השאר הרעבה ממושכת או תזונה חסרת מרכיבים חשובים. הנטייה של אנשים במצבים אלו היא צריכה מוגברת של פחמימות וקלוריות בתוך טווח זמן קצר, מה שעלול לגרום לבעיות בריאות חמורות.
על פי ההנחיות, תינוקות עד גיל שנה יקבלו בקבוק מוכן לשתייה עם עד 120 מ"ל של תרכובת מזון לתינוקות מסוג מטרנה, סימילאק או נוטרילון.
לילדים מגיל שנה עד גיל שלוש ינתנו מים, רסק תפוחי עץ ללא תוספת סוכר במנה אישית, ביסקוויט אחד פתי בר ותה ממותק עם כפית סוכר.
למתבגרים ולמבוגרים ינתנו מים, שתייה חמה ממותקת עם כפית סוכר, שלושה ביסקוויטים ורסק תפוחי עץ ללא תוספת סוכר במנה אישית.
על פי ההסתדרות הרפואית בישראל, "בעיות של תזונה בלתי מספקת מאוד שכיחות במאושפזים עקב הצרכים המטבוליים המרובים שלהם מחד וצריכה נמוכה יותר של מזון מאידך. גרעון מטבולי הוא התוצאה של מצב זה. הרצון לסייע במהירות ולהיטיב עם החולה בזמן הקצר ביותר יכול להיות חרב פיפיות שתביא להופעת תסמונת חידוש ההזנה, תסמונת זו שהרקע שלה נובע מירידה ברמות הזרחן עקב העמסה של פחמימות - גורמת להפרעות חריפות במאזן המלחים שמביאות לפגיעה ברקמות השונות, דוגמת שריר, מוח, דם וכליות והן עשויות לגרום להפרעות בקצב הלב ולמוות פתאומי".
התסמונת תוארה לראשונה באסירים ובשבויים ששוחררו לאחר מלחמת העולם השנייה בגרמניה וביפן. בתיאורים הראשונים סיבת המוות הפתאומית של אותם אסירים לא הייתה מוסברת ורק כעבור כמה שנים, עם הבנת חשיבות מאזן הזרחן, הובנה התסמונת ומשמעותה.