הרבה ישראליות מתלוננות על התופעה הזו כעת. הנה כל מה שצריך לדעת

בשבועות האחרונים נתקלים רופאי הנשים בריבוי תלונות על שיבושים במחזור החודשי. הדיווחים מגוונים וכוללים את הקדמת מועד הווסת, דחייתו, הכתמות בין וסתיות, התארכות הדימום הווסתי ודימום מוגבר. האם יש לכך משמעות ולמה כדאי לשים לב? וגם, איך יכולות חיילות ולוחמות לנהוג בתקופה הזו כדי להקל על תופעות הווסת?

מחזור הווסת, גם אצל נשים בהן הוא סדיר בדרך כלל, נתון לשינויים רבים עקב מצבים גופניים (כגון חיסון, זיהום או דלקת) או נפשיים. מאז החלה המלחמה ב7.10, נתקלים רופאי הנשים יותר ויותר במטופלות המתלוננות על שינויים בווסת, כולל איחור, הקדמה, או דימום מוגבר.

כדאי לדעת שאורכו של המחזור החודשי, כלומר מרווח הימים בין וסת אחת לבאה אחריה, משתנה באופן טבעי אצל רוב הנשים ללא קשר לגירוי חיצוני. תופעה זו מוכרת לנשים רבות ואף תוארה במחקרים רבים שפורסמו בעשרות השנים האחרונות.

במחקר עדכני, שפורסם לפני כשלוש שנים והסתמך על נתונים של עשרות אלפי משתמשות באפליקציה ייעודית, נמצא שאצל מחצית מהנשים היתה השונות בין מחזור אחד לאחר חמישה ימים ויותר, ושרק אצל פחות מאחוז אחד מהנשים אורכו של המחזור החודשי היה זהה לחלוטין במשך ארבעה מחזורים עוקבים.

המחזור החודשי נמצא תחת בקרה הורמונלית של בלוטת יותרת המוח, שפעילותה משתנה או מופסקת זמנית בתגובה לאירועי דחק (סטרס) גופני או רגשי. ההשערה היא שאירועים כאלה משנים את הדפוס הקבוע של הפרשת ההורמון קורטיזול ובכך משפיעים על תפקוד כלל המערכות ההורמונליות בגוף.

במחקר שהשווה בין נתוני המחזור החודשי של נשים ששהו באזור מלחמה לעומת קבוצת ביקורת נמצא ששלושה חודשים אחרי המלחמה דיווחו 10%-35% מהנשים על שינויים בתבנית המחזור החודשי בהתאמה לזמן השהות בשטח המלחמה, לעומת 2.6% מהנשים ששהו באזור שקט. רוב הנשים חזרו לתבנית המוכרת בתוך שישה חודשים ולא נזקקו להתערבות רפואית כלשהי.

מחקר שנערך בזמן המלחמה באוקראינה עקב אחרי 120 נערות, ומצא כי ב65.8% מהן היו שינויים במחזור הווסת. התופעה הנפוצה ביותר היתה התגברות של כאבי מחזור, ולאחריה דימום מוגבר, והפסקת הווסת. אצל חלק מהנערות אף חל שיבוש בגיל הופעת הווסת הראשון. המחקר קשר את התופעה לסטרס נפשי ולשינויים במצב התזונתי.

למרות ששינויים במחזור הווסת הנם נפוצים, וכנראה עוד יותר בזמן מלחמה, מתי בכל זאת כדאי לפנות לרופאת הנשים?

א. הופעה של דימום בגיל המעבר, לאחר שלא היה דימום וסתי מעל שנה.
ב. דימום מוגבר אשר נמשך מעל 5 ימים.
ג. כל שינוי, ובמיוחד הפסקת הווסת, אשר נמשך מעל ששה חודשים.

בצהל משרתות נשים רבות בסדיר ובמילואים. מחזור הווסת, תופעות הלוואי שסביבו, וצרכי ההגיינה שלו, עשויים לעלות סימני שאלה אצל החיילות לגבי הדרך הטובה ביותר להתמודד.

א. ישנן חיילות אשר בוחרות לדחות את הווסת לכמה חודשים (2-3 חודשים או יותר), על ידי שימוש רצוף בגלולות רגילות נגד הריון. במקרה של גלולות בהן יש 21 גלולות בחפיסה, ניתן לסיים חפיסה אחת ולהתחיל מיד את החפיסה הבאה, ללא שבוע הפסקה. בגלולות מסוגים בהן יש 28 גלולות בחפיסה, ניתן לוותר על 4 הגלולות האחרונות (אלה שאינן מכילות הורמונים), ולהתחיל מיד את החפיסה הבאה. על מנת למנוע הופעה של וסת "בהפתעה", ניתן לעשות הפסקה כל 3 חודשים, או אפילו לעצור באמצע חפיסה ולקבל וסת אם אין לך כבר צורך בדחייתו.

ב. למי שאינה משתמשת בגלולות אך רוצה לדחות את הווסת, ניתן לנהוג כמו שעושות כלות לקראת הטבילה במקווה, וליטול כדורי פרוגסטרון מסוג "פרימולוט נור" או "דופסטון", 2 ביום, החל מ3-5 לפני יום הווסת הצפוי, ובמשך עד 21 יום.

ג. התקן תוך רחמי הורמונלי מונע הריון ויפחית את הווסת בהדרגה עד להפסקתו, אך נדרשת התקנה ע"י רופא או רופאה, והתהליך הדרגתי ואינו מיידי.

ד. נשים מעשנות או כאלה עם הפרעת קרישיות יתר, יכולות להשתמש באופן רצוף בגלולות מסוג פרוגסטרון בלבד, או זריקות פרוגסטרון, אשר נותנות הגנה למשך 3 חודשים.

הווסת מגנה על הרחם מפני סרטן רירית הרחם בגיל המבוגר, אולם מתן פרוגסטרון בגלולות, התקן או זריקה מגנים באותה מידה, ועל כן אין צורך לחשוש מדחיית הווסת במספר חודשים.

לדחייה זמנית של הווסת על ידי שימוש באמצעים הורמונליים אין השפעה על הפוריות לטווח הרחוק, אך ייתכן שדחיית הווסת תמשיך עוד לזמן בלתי ידוע (בדרך כלל שבועות עד חודשים בודדים) אחרי הפסקת הטיפול ההורמונלי.

האמור בכתבה זו אינו מהווה המלצה רפואית או תחליף לייעוץ רפואי. בכל שאלה רצוי להתייעץ פרטנית עם הרופא או הרופאה המטפלים. אין להתחיל טיפול תרופתי חדש ללא התייעצות עם רופא.

ד"ר איתמר נצר הוא רופא נשים, כללית, עמותת מדעת; ד"ר תילי פישר יוסף היא רופאת משפחה, מכבי, עמותת מדעת.