לשנות את מבנא המטא טייטל שיתחיל מ"סרטון הזוועות לא מומלץ לצפיה: משרד הבריאות..."
בימים האחרונים נשמעים קולות רבים באשר להרחבת מעגלי הצפייה של הסרט של דובר צה"ל שכולל תמונות קשות מאוד ממצלמות גופם של המחבלים הרצחניים, והוא יוצג מחר (רביעי) מול בכירי הוליווד, לאחר שהוצג בפני עיתונאים מרחבי העולם ואף מול חברי הכנסת. הדיון בדבר פרסומו ברבים ככלי הסברה אף הגיע לראש הממשלה נתניהו, לאחר שגורמים בצבא התעקשו שיש צורך לבקש את אישורן של המשפחות שיקיריהן נראים בסרט שאורכו 47 דקות.
אבל זה לא הדיון היחיד שנעשה בדבר הסרט, שכולל כאמור תמונות מזוויעות מהטבח ומראות שהעין לא יכולה להכיל. בהודעה חריגה שפרסם פרופסור איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה הוא כותב כי "המועצה הלאומית לפוסט טראומה מבקשת להתריע כי הצפייה בסרט ההסברה המתעד את הזוועות שלא יאומנו שהתרחשו בעוטף ישראל בתאריך ה-7 באוקטובר חייבת לשמש רק ליעודה ובאופן מצומצם ביותר. הוא הוסיף כי "ברצוננו להבהיר כי צפייה בסרט עלולה לפגוע בצופה, ואם ידלוף או ישמש לצפייה רחבה, ימצא מזיק לצופים, לזכרם של הנפגעים, ולאנשים רבים בחברה הישראלית ובאנשי העוטף בפרט".
"אסור להפוך את הסרט הזה לזמין או ל'תחרות עמידות'", אומר פרופ' פרוכטר לוואלה! בריאות, "אלא להבין שלצפייה בו יש מחיר להמון אנשים, בפרט לבני משפחת הקורבנות, אנשים עם פוסט טראומה קודמת ואפילו סיכון לצופים. יש לו חשיבות אך ורק לקהל מאד מצומצם ומזוהה".
גם ד"ר צבי פישל, מנהל מחלקה פסיכיאטרית סגורה בגהה ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש מסכים עם דברים אלו: "ההמלצה המקצועית החד משמעית היא להמנע מלצפות בסרטונים המתעדים את הפוגרום הנורא. הצורך המציצני-חטטני קיים, אולם הנזק רב. יש סכנה לחוויה טראומטית ראשונית או התלקחות של טראומה קודמת שהוכלה עד כה. בוודאי נזק נפשי גם לפוסט טראומטים מאובחנים. החשיפה לסרטונים אלה מביאה 'לנרמול' והתרגלות לחוויה לא נורמלית, לכן 'שומר נפשו ירחק'. השימוש בהסברה צריך להיות מוגבל, מדוד וממוען אישית".
הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ מסכים וחותם על כל מילה של הקולגות. "אני מבין את הצורך החשוב בהסברה מול העולם כדי שיתעורר ויבין שחמאס ודאעש חד הם. חשוב שהעולם ידע על מעשי הטבח, אונס, רצח תוך התעללות אכזרית נוראה של אזרחים ישראלים :ילדים וטף, נשים, קשישים רק כי הם יהודים.
יושב אני בתוך עמי, ולצערי ברגע שהסרט יצא, אנשים לא יעמדו בפרץ ויצפו בו, בניגוד להמלצותינו אנשי המקצוע. הסקרנות תנצח ותגבר ותהפוך לצורך כפייתי. ישראל עברה אסון נורא ועדין בשלבי ההלם וההכחשה של האבל. אין קיצורי דרך והשלב הנורא של ההתפרקות עדין לפנינו. סרט כזה יכול להעצים טראומה לאומית ואישית, ביחוד לקבוצות סיכון ולקבע מחלה כרונית של PTSD שמשנה חיי אדם וסביבתו לנצח".