תופעת הלוואי הלא צפויה של שגרת אימונים קבועה

בימים הלא פשוטים האלו, כולנו מבינים כמה חשוב לשמור על איזשהו סוג של שגרה. בחיפושים אחר כל עוגן שיכול לעזור לנו לשמור על שפיות בתקופה הזאת, רבים פונים כמובן לפעילות גופנית. ובעוד שאין ספק שהתעמלות תורמת לבריאות הגופנית והנפשית בשורה ארוכה של היבטים - יש מי שסבורים שיש לה גם תופעת לוואי שלילית - שמגיעה מזווית שכנראה לא חשבתם עליה.

לפני שנדבר על הנושא הזה - חשוב להדגיש שוב את המובן מאליו - פעילות גופנית היא טובה ומומלצת, במיוחד בתקופות מורכבות כאלו. אולם כעת, מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קופנהגן מזהיר שמי שמקפידים על "פעילות גופנית מובנית", כלומר התעמלות במכוני כושר או במסגרות ייעודיות אחרות, עלולים דווקא להזניח פעילויות אחרות וחשובות לא פחות ואולי אפילו יותר.

המחקר המדובר הוא מטא אנליזה, שבחנה כמות גדולה של מחקרים ונתונים שנאספו בנושא. מניתוח הנתונים עולה כי ככל שאנשים עוסקים יותר ב"פעילות גופנית מובנית", כך הם נוטים להזניח פעילויות יומיומיות אחרות שמומלצות לשמירה על הבריאות, כמו לדוגמה רכיבה על אופניים למקום העבודה, עלייה וירידה במדרגות במקום שימוש במעלית או פשוט הליכה ברגל בטבע, כדי "לאוורר" את הגוף והנפש.

וכשחושבים על זה לעומק, אפשר למצוא היגיון בממצאים, מכיוון שכשאנחנו משקיעים המון אנרגיות באימונים אינטנסיביים, כך קל יותר לוותר לעצמנו בכל מה שקשור לדברים הקטנים האלו, שעוזרים לאורך זמן לשמור על הבריאות, הכושר, המשקל ואם נהיה כנים - גם על השפיות.

ג'ולי מארוול-מנספלדט מהמחלקה לתזונה ופעילות גופנית באוניברסיטת קופנהגן סיכמה כך את הממצאים שפורסמו: "בכ-67 אחוזים מהמחקרים שבדקנו, ראינו שאנשים מצמצמים את הפעילות הגופנית בחיי היום יום כ'פיצוי' על פעילות גופנית מאומצת. זה בא לידי ביטוי (כאמור) בפחות הליכה ברגל, פחות רכיבה על אופניים ושימוש מופחת במדרגות". למסקנות האלו הגיעו החוקרים לאחר שבחנו 24 מחקרים בנושא והממצאים שלהם פורסמו בכתב העת המדעי Current Nutrition Reports.

אז למה זה חשוב שנעסוק בנקודה הזאת, בייחוד כשברור שפעילות גופנית מובנית היא חשובה וחיונית? ובכן, רמת הפעילות הגופנית שלנו בשגרה, שבאה לידי ביטוי כאמור בהרגלים בריאים כמו הליכה ורכיבה על אופניים, מהווה מרכיב משמעותי במאמצים להפחתת הסיכון למחלות מסוגים שונים וגם לירידה במשקל ולשמירה על משקל גוף תקין.

כדי לרדת בשקל, חשוב מטבע הדברים להוציא בכל יום יותר אנרגיה משאנחנו מכניסים, מושג שאתם אולי כבר מכירים כ"גירעון קלורי". כדי לעשות את זה, אפשר כמובן לאכול פחות, או לזוז יותר, לא רק במסגרת אימוני הכושר, אלא בכל יום, מתי שזה מתאפשר.

מארוול-מנספלדט ציינה בהקשר הזה כי "בתיאוריה, גירעון קלורי שנובע מפעילות גופנית מאומצת אמור להוביל לירידה במשקל. בפועל, אנחנו רואים שההשפעה הזאת מתרחשת לעיתים רחוקות ושהירידה במשקל כתוצאה מפעילות גופנית היא ברוב המקרים איטית מהצפוי. זה מעיד על מנגנון פיצוי כלשהו שחשוב להתעכב עליו. באופן מפתיע ובניגוד למה שאנשים חושבים, אנחנו בדרך כלל לא מגדילים את כמות המזון שאנחנו אוכלים כשאנחנו מתחילים להתאמן. וזה מלמד שאנשים ככל הנראה מפחיתים את הפעילות הגופנית מסוגים שונים בחיי היום יום".

הנטייה להיות פחות פעילים מחוץ למסגרות ואימוני הכושר המסודרים יכולה לנבוע משורה ארוכה של מנגנונים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים שפועלים באופן טבעי אצל כל בני האדם.

אחרי אימון, מטבע הדברים, הגיוני שנהיה עייפים, חסרי אנרגיה או סתם עצלנים יותר. ובגלל שהתאמנו, סביר שנרשה לעצמנו לשכב על הספה, לא לצאת יותר מדי מהבית ואפילו לקצר את הטיול עם הכלב. גם סביר שנשתמש יותר ברכב כדי להגיע ממקום למקום, תוך שאנחנו מסבירים לעצמנו ש"מגיע לנו, כי עבדנו קשה".

ובזווית הישראלית, בימים הבלתי נסבלים האלו, התחושה ש"מגיע לנו" לאכול יותר וללא הגבלה, או לרבוץ על הספה במשך יום שלם מול החדשות או מסך הטלפון, היא חזקה אפילו יותר - וחשוב להכיר בה ולא להתעלם ממנה. חשוב להגיד לעצמנו שהתחושה הזאת היא טבעית, לא לשפוט את עצמנו בגללה, אבל גם להבין איך להכניס אל המוח קולות אחרים - כאלו שקוראים לנו לזוז, לעשות ולפעול. זה ללא ספק אחד הדברים הכי טובים שאנחנו יכולים לעשות בשביל הגוף, הנפש והסביבה שלנו גם עכשיו וגם בימים טובים יותר.