וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מערכת יחסים בצו 8: איך מנהלים זוגיות בריאה בתקופת המלחמה?

נגה הילה מותנה, בשיתוף JAMA

עודכן לאחרונה: 9.11.2023 / 8:44

איך התקופה הנוכחית יכולה להשפיע על הזוגיות שלנו בטווח הארוך? נגה הילה מותנה, מדריכת הורים ומשפחה, מסבירה בהרחבה

אישה צעירה עצובה יושבת בחושך. ShutterStock
אישה צעירה עצובה יושבת בחושך/ShutterStock

הבעל במילואים ואת נשארת עם הילדים בבית. את עוברת ימים גדושים בתפעול לוגיסטי מהול בכאב, אֵבֶל, פחד ואפילו כעס. וכל זה - לבד ובלי הפסקה. אמנם בחלק מהישובים חוזרים לאט לאט למסגרות הלימודים והגנים, וזה מייצר הקלה מסוימת, אך עדיין, התפקוד היומיומי עימו את מתמודדת שוחק מכל בחינה.

כגישה לחיים, אני נוטה לחפש את ההזדמנויות שנוצרות מכל מצב ואני מוצאת לנכון להתבונן על התקופה הזאת ולבחון את השפעתה על הזוגיות בטווח הקצר והארוך.

נגה הילה מותנה מדריכת הורים ומשפחה, מנחת NLP, מטפלת הוליסטית לילדים ויועצת זוגית מתייחסת בכתבה הבאה לשלושה נושאים מהותיים:

1. שיתוף מהבית - מה ועד כמה נכון לשתף את הבעל שנמצא בחזית
2. המפגש מחדש - אפטר
3. סיום התקופה ומבט קדימה

1. שיתוף מהבית

את בתחושה שהכל עלייך ואין אף אחד שבאמת מבין מה את עוברת בכל רגע ורגע ביום (שלא לדבר על הלילה). לא תמיד יש קרובי משפחה באזור שיכולים לסייע, החברות עסוקות עם המשפחות שלהן ואת חווה בתוכך תחושת בדידות. את נאלצת לתמרן בין העבודה - ששם מצפים ממך גם לתת תפוקה - והראש שלך בכלל במקום אחר לגמרי. ואז, ברגעים הספורים שהוא מתקשר - את רוצה לשדר לו שהכל בסדר, אבל בתוכך - את גמורה, מותשת, כואבת, עייפה, כל כך עייפה ומרגישה לבד בזה. את כל כך רוצה לצעוק שאת כבר לא מסוגלת יותר, אבל את חוששת לשתף, שמא זה יחליש אותו, שישבור את רוחו, יוריד לו את המורל או אפילו שזה יגרום לו להרגיש אשמה שהכל עלייך והוא לא יכול לעזור, ואז את תוהה עם עצמך- מה בכלל הטעם לשתף? את מוצאת עצמך מסתכלת עליו בשיחת וידאו במבט קפוא, עם מימיקה עצורה ומחזיקה את הדמעות. את אומרת לו שהכל בסדר גם כשזה בדיוק ההפך.

האם זה נכון לשמור את הכל לעצמנו? או האם לשתף אותו? ואם כן- כמה לשתף? במה כן ובמה לא?
התשובות לשאלות הללו מאוד תלויות בדינאמיקה שבין בני הזוג גם בזמן שגרה. מה רמת התקשורת והשיתוף ביניכם, באיזה טון הדברים נאמרים או נכתבים בדרך כלל. בחלק מהמקרים, בן הזוג מכיר את הנפשות הפועלות ויודע כמה זה קשה, גם אם נעמיד פנים שהכל בסדר.

אני ממליצה באופן כללי לשתף בטון שמבקש אמפתיה והכרה בקושי ואפילו מילת חיזוק מפרגנת ולנסות להימנע מטון מאשים (זה יכול לצאת בטעות), ולהתמקד כרגע במה שכן טוב ובמה כן מסתדר בימים אלו. לא צריך להסתיר את הקושי לחלוטין ולייצר אשליה שהכל כאן "דבש", אלא למנן אותו וכמובן לסיים בנימה חיובית שאנחנו "על זה", שאנחנו בשליטה, גם שקשה. גם עבור עצמנו, כשאנחנו מחפשות במחשבה שלנו מה כן מסתדר, איפה כן קיבלנו קצת עזרה היום, מה כן זרם והיה מוצלח היום- האנרגיה שלנו ושל השיחה מורגשת ומחזקת את כולם. אפשר לשתף שהוא חסר ושמתגעגעים אליו ובמקביל לשתף במשהו נעים, מצחיק וחוויתי שהיה היום לילדים וגם לנו. השיחות הקצרות האלה צריכות לתת אוויר לנשימה ולחזק לקראת ההמשך.

כמו כן, חשוב לקחת בחשבון את היכולת הכללית שלו לתמוך ולהכיל אותך כשאת במצב של חוסר אונים בשגרה ולתאם ציפיות עם עצמך כדי לא לחוות אכזבה וריחוק. כלומר, לעיתים צד אחד יכול להיות באופן יחסי ברגשנות יתר ואילו הצד השני ניחן באופן יחסי באדישות יתר ואז משיחה שבה רצית לפרוק את הקושי- את תקבלי תגובה שתרגיש לך לא מכילה והתסכול יהיה גדול יותר.

להרגשתי, חייל שנמצא בשטח, שם על עצמו בנוסף לשכפ"ץ הפיזי, גם "שכפ"ץ" רגשי שנועד להגן עליו כדי להישאר ממוקד. לא כל אחד מסוגל להתמודד גם עם פרץ הרגשות וגם להישאר ממוקד במשימה, להתרכז בה מבלי שהנאמר בשיחה יפריע לו לאחר שהשיחה הסתיימה.

חשוב להיות בהקשבה ולהרגיש בהתאם להיכרות עם בן הזוג, עד כמה הוא יכול להכיל את הקושי שלך בנוסף להתמודדות שלו ולנסות לשדר עד כמה שניתן על "אותו גל". בסופו של דבר, כשהסיוט הזה ייגמר והכל ישוב לקדמותו, תוכלו לדבר על הדברים בנחת, בהרחבה ולהסתכל בדיעבד על מה שעברתם, כל אחד בחזית שלו.

מה שכן, בהיבט הזה חשוב להדגיש, שאמנם מול בן הזוג הרגשות יהיו במידה מסוימת מוחזקים ומאופקים יותר, אך כן חשוב למצוא את אפיק הביטוי עבורך לשחרר את מה שאת מרגישה. זו יכולה להיות חברה קרובה, שכנה, מנחה או מלווה מוסמכת- אל תישארי עם התחושות שלך לבד. תשתפי. תייצרי לך סביבה תומכת שתוכל להחזיק יחד איתך את תחושת הבדידות שאת חווה, שלא תהיי איתה לבד.

2. מפגש מחדש - אפטר

איזה כיף! גם תורכם הגיע ויש לכם 24 שעות לנשום יחד כמשפחה. יש הרבה התרגשות באוויר, שמחה וציפייה. כשהוא מגיע, אחרי הרגעים המרגשים, הווידאו והתמונה לסטורי - אתם "נוחתים" רגע ומבינים שאתם עדיין לא מבינים את גודל ההתמודדות שלכם כבני זוג. ייתכן ויש מעין רצון לשתף עכשיו בכל מה שלא שיתפתם ועצרתם וגם כמיהה לדעת מה קורה איתו ומה הוא עובר וכן לקבל קצת מידע על כל הדברים שאי אפשר לפרט בטלפון (וחלקם גם אי אפשר לאחר מכן). ועם כל זה - שניכם עייפים מאוד ואולי גם קצת חסרי אנרגיות ואפילו חווים כעס שלא היה (גם אם זה לא ממש בחירה שלו).

חשוב לראות כיצד ניתן למקסם את הזמן המשותף והקצר הזה ביחד, כך שגם את וגם הילדים תשאבו כוחות להמשך התקופה וגם הוא יוכל לחזור עם כוחות מחודשים לשטח. אני ממליצה לראות באפטר כמו "תחנת דלק ללב", להתמלא לקראת התקופה הבאה.

זה הזמן לפרגן, להביע אהבה, געגוע, להתרכז במה שכן טוב, כן עובד, כן היה חסר. להיות באמפתיה לקושי של האחר, מבלי לעשות תחרות למי יותר קשה (כחלק מהרגל שגרתי של חלקנו).

המפגש מחדש הוא לא זמן "לסגירת חשבונות". גם אם היציאה למילואים הייתה בעת קונפליקט מתמשך, נסו לראות כיצד אפשר למשך הזמן הקצר שניתן לכם- לייצר משהו אחר, לא מזויף, אבל אחר. כל מחווה קטנה של תשומת לב הדדית יכולה להיות גם הזדמנות לחיזוק הקשר. זה זמן טוב לתאם ציפיות מחדש לגבי ההמשך. למשל, לבקש שישלח יותר הודעות שיפיגו את הדאגה והגעגוע, אולי לייצר סרטונים משותפים עם הילדים שיוכלו לראות כשהוא חוזר לשירות. בגדול, "לארוז" כל מה שניתן, כדי לספק חיזוקים עד הפעם הבאה שניפגש שוב. בתקווה שזה יהיה after ממש...

3. סיום התקופה ומבט קדימה

ללא ספק, הזוגיות מקבלת צורה אחרת. פתאום ריבים על דברים שנראו באותו רגע הכי מכעיסים בעולם, נראים כל כך טיפשיים וחסרי משמעות עכשיו. יש תחושה שמקבלים פרופורציות חדשות. שכל מה שחשוב עכשיו זה שהוא יחזור בריא ושלם ושנחזור למעין שגרה, ככל שניתן, במציאות הבלתי נתפסת הזאת. יש תחושה שדברים לא יחזרו להיות אותו הדבר אחרי מה שאנחנו כעוברים כעם וכפרטים. אני מציעה לראות את ההזדמנות שנוצרה במציאות הזוגית. הפרופורציות החדשות, סף הסבלנות שמשתנה וזה משהו ששווה לשמר אותו לטווח הרחוק. לעיתים היעדר הנוכחות, מעורר אותנו להעריך את אותם רגעים יותר של נוכחות וללמוד להתגמש ולהתפשר על דברים שעד כה היינו מתעכבים עליהם. זה הזמן לזקק את הצרכים והרצונות ההדדיים שלנו, לייצר מעין סט חדש של עקרונות וערכים זוגיים שחשוב לנו לבסס בהסכם מחודש בינינו בעקבות התקופה הנוכחית. להתבונן ולראות מה למדנו על עצמנו בעת הזאת, בהתמודדות האישית שלנו, למה הכי התגעגענו, מה היה לנו קל ומה היה לנו קשה, מה נרצה לשמר ומה נרצה לשנות. תובנה אחרת שיכולה להתעורר היא שהזמן המשותף ביחד אינו מובן מאליו ונכון וכדאי להעריך אותו יותר, להנות ממנו ולהשתמש בו לצורך קבלת נקודת מבט חדשה על הזוגיות ועל ההזדמנויות שהרווחנו מהתקופה הקשה הזאת.

הכותבת היא נגה הילה מותנה- מדריכת הורים ומשפחה, מנחת NLP, מטפלת הוליסטית לילדים ויועצת זוגית

seperator

אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.

אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.

חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/

נגה הילה מותנה, בשיתוף JAMA

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully