לא פשוט להיות אמא לתינוק שרק נולד בימים אלה. לא פשוט להיות אמא לתינוק שרק נולד בימים רגילים. הטיפול בתינוק אינטנסיבי ודורשני מאוד. בשנת החיים הראשונה תינוקות מתפתחים בכל היבטי התפקוד- גדילה מסיבית ביותר של הגוף, השתנות מוטורית, התפתחות קוגניטיבית, התפתחות רגשית והכל מואץ ומלווה בקפיצות גדילה מאתגרות. מעבר לכך, לידה מלווה בשינויים הורמונליים ושינוי של כל מערך החיים. הגוף שלנו משתנה, הקריירה שלנו חווה אתגר, הזוגיות שלנו חווה טלטלה, היחסים עם הילדים הגדולים דורשים הסתגלות גם הם ובתוך כל זה, מה איתנו? איך אנחנו צולחות את השינויים הרבים והעוצמתיים הללו, במקביל לאלה שחווה התינוק/ת שלנו וגם יתר בני המשפחה.
כ-15-20% מהנשים בעולם המערבי יתקשו להסתגל לשינויים הללו ויסבלו מדיכאון לאחר לידה. דיכאון לאחר לידה יכול להופיע בכל לידה שהיא. יש גורמי סיכון רבים ללקות בו, כדוגמת היסטוריה של חרדה או דיכאון בעבר, או לאחר לידות קודמות. גם התמודדות עם המלחמה יכולה להיות טריגר לפיתוח של דיכאון או הפרעת חרדה, לאחר לידה. אז איך ניתן להבחין האם מדובר בדיכאון לאחר לידה? או שזוהי תגובה למצב המלחמה הנוכחי?
דיכאון לאחר לידה יכול להתפתח כבר במהלך ההריון, או בסמוך ללידה ויכול להופיע גם בשלבים מאוחרים יותר. לפי ספר האבחנות הפסיכיאטריות, על הדיכאון להופיע במהלך 4 השבועות הראשונים שלאחר הלידה ולהיות קשור בלידה או בהורות. מבחינה קלינית, אנו מכירים מקרים בהם הדיכאון מופיע בשלבים מאוחרים יותר במהלך שנת החיים הראשונה ועדין קשור בלידה ובהורות. נאבחן דיכאון לאחר לידה, אם אישה סובלת במשך שבועיים או יותר מהתופעות הבאות:
1. מצב רוח דיכאוני
2. ירידה ניכרת בעניין ובהנאה. תחושה שאין משהו לצפות לו, או שדבר אינו משמח.
3. הפרעה בשינה, קושי להירדם ולישון או רצון לישון כל הזמן
4. שינויים חדים באכילה, ליתר או לחסר
5. אי שקט, או עצבנות
6. קשיים קוגניטיביים- קשיי ריכוז, קושי בקבלת החלטות
7. עייפות וחוסר אנרגיה
8. תחושת אשמה או תחושת חוסר ערך
כל התסמינים הללו, יכולים להופיע גם במצב של דיכאון, שעולה ביחס למצב הנוכחי. אימהות לתינוקות פגיעות לפתח דיכאון וחרדה, היות שהן נדרשות להתמודד עם כל השינויים שמנינו מעלה וגם עם ההשפעות של המלחמה עליהן ועל תינוקותיהן.
ובכל זאת, לדיכאון לאחר לידה, ישנם מאפיינים ייחודיים, אשר קשורים בתינוק. לעיתים, נשים יחוו קושי בהתקשרות לתינוק/ת שלהן, תחושה שהן אימהות גרועות ועדיף לתינוק בלעדיהן, או שהיו רוצות שמישהו כבר ייקח אותו/ה מהן והן תוכלנה לנוח או בתקווה לחזור לאיזה שקט שהיה לפני שהוא/היא נולד/ה. יש אמהות שיחוו חרדה מוגברת להתפתחות התינוק/ת, לבריאות/ה, או חרדה גדולה סביב נושא השינה או האכילה, תוך קושי להכיל שינויים בסדר היום של התינוק. אחרות יגיבו בעצבנות מוגברת ובקשיי ויסות ניכרים שיובילו לסערה רגשית ברגעי משבר של התינוק/ת.
לעומת זאת, דיכאון או חרדה בעקבות המלחמה והמצב הנוכחי, יכילו אופי מחשבות אחר. נשים יכולות לחוות מחשבות חוזרות בנוגע למצב החטופים תוך דאגה גדולה להם, עד כדי קשיי הרדמות או קשיי ריכוז, דאגה לבעל שנמצא במילואים והעלאת תרחישי זוועה, דאגה לעתיד החיים של התינוק/ת במדינה והיכולת להגן עליו/ה, חשש שיבוטא במחשבות או בסיוטי לילה בנוגע לאפשרות לחוות התקפה, כפי שחוו תושבי העוטף ועוד. גם במצב זה, יתכן ויעלה קושי תפקודי וקושי בטיפול בתינוק/ת, בוודאי אם אינו/ה נמצא/ת במסגרת, או שהחוויה ביחס למצב היא חוויה של בדידות, העדר עזרה ומיעוט בתמיכה סביבתית, תוך תלות מוגברת של התינוק/ת בעקבות המלחמה (למשל שיבוש בשינה, תגובת סטרס או פחד המתבטאת בבקשה מוגברת להיות מוחזק/ת בידיים וכו').
בדיקה מתי החלו הקשיים תסייע גם כן באבחנה. אם תחושות הדיכאון או החרדה החלו בתגובה למלחמה יתכן כי המלחמה הייתה הטריגר לכך, אולם, אם גם טרם המלחמה חווית דיכאון או חרדה, שאולי רק הועצמו במצב הנוכחי, ניטה להניח כי מדובר בדיכאון לאחר לידה.
מה ניתן לעשות?
1. אם מה שקראת מדבר אליך או את חווה אפילו חלק מהתסמינים הרשומים מעלה, חשוב כי תפני לעזרה טיפולית. זה לא מאוד משנה אם הדיכאון שאת חווה הוא דיכאון לאחר לידה, או תגובה דיכאונית או חרדתית ביחס למצב. אם את סובלת חשוב כי תקבלי עזרה. אם את אמא לתינוק/ת העזרה הזאת חשובה עוד יותר, היות ומצבך הרגשי עשוי להשפיע על התינוק/ת שלך, על מצבו/ה הרגשי ועל היכולת שלך לטפל בו/ה.
מומלץ לפנות להתייעצות ואבחון באחד מהמוקדים הטלפוניים שנפתחו בעת האחרונה. יש סיוע של קופות החולים, של המרפאות בבתי החולים הגדולים בארץ וגם של הביטוח הלאומי. איש מקצוע יכול להכווין ולסייע בכתובת המתאימה ביותר עבורך. בין אם מדובר בטיפול פרטני להרגעת החרדה או להקלה בתסמיני הדיכאון, או שנדרש טיפול של אשת מקצוע, אשר מנוסה בעבודה עם דיכאון לאחר לידה. פעמים רבות יהיה צורך לשלב ייעוץ הורי והכוונה בנוגע להתמודדות עם התינוק/ת, בוודאי אם הוא/היא מציגים גם כן קשיים נוכח המלחמה, או לפנות לטיפול דיאדי (טיפול אם-תינוק), בעקבות השפעה של הדיכאון על הקשר.
2. מעבר לכך, נסי להקיף את עצמך בתמיכה חברתית. שתפי אחרים בתחושותייך, קבעי עם חברות או מצאי אימהות נוספות סביבך שמתמודדות ודאי עם אתגרים דומים.
3. חפשי עזרה קונקרטית ולמדי לבקש עזרה. הטיפול האינטנסיבי בתינוק, בצד עייפות מתמשכת יכולים להיות מתישים מאוד. חשוב כי תמצאי לעצמך קצת זמן למנוחה ולצבירת כוחות, כדי שתוכלי להתחבר למקורות הכוח שלך ולהצליח ולחזור לתפקוד עבור בנך/בתך. כל עזרה שהיא בין אם זאת בייביסיטר, עזרה בניקיון הבית, בכביסות או בישולים, יכולים להוריד ממך קצת עומס ולפנות אותך למעט מנוחה.
4. נסי להיזכר מה עזר לך בתקופות קשות בעבר או מה יכול לתת לך כוח ולעודד אותך ונסי לעשות זאת.
5. תרגלי טכניקות של הרגעה- נשימות, מדיטציה, או דמיון מודרך. מספר דקות ביום, כל יום, יכולות להכניס קצת רוגע וללמד את הגוף להירגע. עקביות והתמדה נדרשות על מנת שתוכלי להרגיש בשינויי ועל מנת שהכלים יהיו זמינים לך ברגעי משבר.
הכותבת היא ד"ר מורן אינפלוס אדלר - פסיכולוגית קלינית, חוקרת דיכאון לאחר לידה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בנושאים של פסיכולוגיה והורות.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/