מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות הקשות ביותר בתולדותיה. בבתים רבים הטלוויזיה דלוקה שעות ארוכות, מיליוני אזרחים נמצאים בחרדה מאיום הרקטות והטילים, רבבות דואגים למשפחתם וקרוביהם שגויסו להגן על ישראל בחזית, וההתמודדות עם המלחמה והשלכותיה מטרידה רבים.
לא מעט מחקרים מצאו שלחץ וחרדה עשויים לגרום לעלייה במשקל. בהייה של שעות רבות מול המסך, העדר פעילות גופנית ו'אכילה רגשית', שנותנת תחושות הקלה ונחמה במזון, עלולים להקשות עלינו לשמור על תזונה בריאה וכתוצאה מכך לעלות קילוגרמים מיותרים. בנוסף, חוסר שינה שנגרם מלחץ וחרדה שמאפיינים את השבועיים האחרונים הוא גורם בפני עצמו שעלול לגרום להשמנה. ככל שאנחנו ישנים פחות, כך אנו שורפים פחות קלוריות בשעות ערות.
כשאנחנו נמצאים במצב לחץ, הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין מציפים את הגוף במטרה לשמור עלינו מתוחים וערניים. זה לא משנה אם הלחץ נובע כתוצאה מאזעקות צבע אדום, מחשש לאירוע בטחוני סמוך לגבול, מאי ודאות לגבי המשך וזמן הלחימה או מסיבות אחרות. כאשר אנחנו נמצאים בלחץ מצטברים אותם הורמונים בגוף שעלולים לגרום להשפעות נפשיות ופיזיות - החל מפאניקה והתקפי חרדה, דרך קשיי שינה ועד לשינויים במשקל.
אבל האם לחץ ומתח הם אלו שגורמים לעלייה במשקל? לא בהכרח. לפעמים לחץ יכול לגרום דווקא לאובדן תיאבון ולדילוג על ארוחות. כמו כן, הצורך להפיג את המתחים יכול להתבטא בפעילות גופנית שמסייעת בשריפת קלוריות ובתהליך ירידה במשקל. הנה ארבע סיבות מדוע התקופה הזו עשויה להיות הזדמנות דווקא לטפל בבעיית ההשמנה ולשמור על הבריאות שלנו:
1. מתח יכול לחבל בתיאבון
אומנם מתח שנמשך לאורך תקופה ממושכת עלול לעורר הורמוני תיאבון שגורמים לנו להרגיש רעבים יותר. מצבים כאלו עלולים להוביל לצריכה של כמויות גדולות של מזון במהלך הארוחות או לנשנש בלי הפסקה בין לבין. לעומת זאת, לחץ שנמשך תקופה קצרה יחסית, יכול דווקא לדכא את הורמוני התיאבון.
למעשה, מתח וחרדה כמו אלו שאנו חווים בתקופה הזו, עשויים לגרום לנו להקדיש פחות תשומת לב לאוכל, מה שעשוי אפילו להוביל לירידה לא מכוונת במשקל. חוקרים מעריכים שכ-40% מהאנשים מגיבים ללחץ באכילה פחותה. אם אתם מרגישים מתוחים ומוסחים בגלל המציאות הביטחונית, ייתכן שזה יגרום לכם לאכול מנות קטנות יותר, לדלג על ארוחות, או אפילו לשכוח לאכול לגמרי.
2. מתח יכול לסייע בחילוף החומרים
ישנם מספר מחקרים שמצאו שההורמונים הרבים שהגוף משחרר תחת לחץ יכולים להשפיע על חילוף החומרים. כך למשל ההורמון "משחרר קורטיקוטרופין" (CRH) יכול להפחית את התיאבון ולהביא לשחרור של קטכולאמינים - תרכובות אורגניות שמעוררות את הגוף לפרק רקמות שומן.
בנוסף, הורמונים כמו "קורטיזול" שמשתחררים בעת לחץ ומתח מתחברים למאגרי האנרגיה בגוף כולל למקומות בהם יש הצטברות של גלוקוז, חלבון ושומן. תהליך זה גורם לשריפת קלוריות ולהגברה של חילוף החומרים בגוף. עם זאת, חשוב לזכור ש"קורטיזול" מפרק שריר לצורך יצירת אנרגיה כך שייתכן ושריפת הקלוריות תגרום בסופו של דבר לירידה במסת השריר ולא לירידה באחוזי השומן.
3. מתח משפיע על עיכול המזון
כשאנחנו בלחץ, הגוף מדכא את מערכת העיכול. הבסיס של עיקרון פיזיולוגי זה - שקיים עוד משחר ההיסטוריה - הוא לאפשר לאדם המצוי בסכנה להצליח להילחם או לברוח מבלי להיות מוטרד מרעב.
בתקופות של מתח וחרדה, דם וחמצן מופנים למקומות אחרים בגוף במקום למערכת העיכול. כתוצאה מכך, המזון מתעכל לאט יותר מבדרך כלל. בנוסף, הגוף מייצר פחות מההפרשות שעוזרות לו לעכל את מזון.
במקרים אלו אנחנו עלולים שלא לספוג באופן מלא את כל החומרים המזינים שהגוף זקוק להם. למעשה, כתוצאה ממתח וחרדה יכולות להתפתח הפרעות בקיבה כמו כאב בטן התכווצויות, בחילה, שִׁלשׁוּלים, נפיחות, ריפלוקס וכדומה. במקרים כאלו המציאות גורמת לנו להימנע או להפחית את האכילה ואפילו לירידה במשקל.
4. מתח עשוי לגרום לנו לצאת להתאמן
פעילות גופנית - מאירובי ועד יוגה - מסייעת לרוב בהורדת רמות הלחץ. הרבה פעמים הדרך הטובה כדי להימנע מאכילה רגשית שנובעת כתוצאה מסטרס היא לעלות על ההליכון או להניף משקולות. מחקרים רבים מצאו שפעילות גופנית הביאה להפחתה משמעותית של תסמיני החרדה. כך למשל במחקר שפורסם ב-Advances in Experimental Medicine and Biology נמצא שסטודנטים שעסקו באופן קבוע בתרגילים אירוביים בעצימות נמוכה עד בינונית במשך שישה שבועות סבלו פחות מתסמיני דיכאון וחרדה.
הסיבה לכך שהפעילות הגופנית כל כך יעילה בהתמודדות עם מתח היא פשוטה למדי. ספורט גורם לגוף שלנו לייצר יותר אנדורפינים שמחזקים את מצב הרוח ולמעשה גם מאפשרים לנו להימנע מאכילה רגשית מיותרת ולאזן את מנגנוני השובע והרעב בגוף.
אז מה כדאי לעשות?
- לא לשחרר את הבלמים: בימים האחרונים ההערכות הן שהמלחמה עלולה להמשך ימים רבים. התקופה הזו לא צפויה להסתיים מהר כמו בסבבי לחימה קודמים, ולמעשה ישראל עוברת למצב של "שגרת חירום" - תקופה בה אנחנו צריכים לעבור במקצב מהיר בין פעילות יום יומית רגילה עד כמה שניתן למצב חירום. שחרור של כל הבלמים ואכילה חסרת עקבות עלולה להוביל לעלייה משמעותית במשקל. ברור לחלוטין שבתקופה כזו עלולים להיות מקרים בהם נמצא את עצמנו אוכלים באופן לא מסודר ותהיה חריגה קלוריות. עם זאת חשוב לנסות ו"לחזור למסלול" בהקדם.
- לאכול רק כשרעבים: על מנת לא ליצור מצב של רעב קיצוני שיוביל לבולמוס בלתי נשלט, מומלץ להקשיב למנגנונים הבסיסיים של הגוף ולאכול כשרעבים. אם לא מרגישים צורך לאכול - אין צורך לגשת למקרר. בנוסף חשוב להקפיד על ארוחות מלאות ומגוונות ולא לחטוף משהו באקראי מארון הממתקים.
- הגבילו את שעות הצפייה בחדשות: אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ ולחרדה בתקופה הזו הוא הצפייה בחדשות והעדכונים על הנעשה בחזית ובעורף. הגבילו את שעות הצפייה שלכם מול המסך ובמקום זה, העדיפו לצאת לאימון גופני. ישנם מחקרים רבים שמצאו שלפעילות גופנית יש השפעה משמעותית בהפחתת הלחץ. זה יכול להיות ריצה, הליכה או אפילו יוגה ומיינדפולנס. אם אין אפשרות ליציאה מהבית, אפשר לבצע אימון בשיעורים מקוונים ובזום. כך גם תפחידו את רמות החרדה וגם תוכלו לשמור על המשקל.
- לא רק המבורגר מנחם: בניגוד למה שרבים חושבים, לא רק שווארמה או פיצה הם מזונות "מנחמים" שגורמים לנו להרגיש טוב. בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים שבחנו את היעילות של מזונות "מנחמים", ומצאו שגם מאכלים כמו פופקורן, יוגורט ואגוזים יכולים לסייע לנו לשפר את מצב הרוח באותה מידה כמו מזונות עתירי קלוריות.
- פעילות גופנית לילדים: אומנם מערכת החינוך התחילה לחזור בהדרגה למסלולה, אך ילדים ובני נוער רבים מוצאים את עצמם, כמו בתקופה הקורונה, בוהים שעות ארוכות מול המסך ומנשנשים. חשוב לנסות ולקבוע זמן שמוקדש לפעילות גופנית. אם אתם חוששים לצאת מהבית, ניתן למצוא אפשרויות רבות להתאמן גם בבית או אפילו בממ"ד, דרך שיעורים מקוונים או בזום.
ד"ר רז הגואל, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה