כבר יותר משלושה שבועות שמתי שחורי, הרנטגנאי הראשי במכון הדימות של המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), צופה במראות הזוועה על גבי הצגים של מכשירי ה-CT במכון לרפואה משפטית באבו כביר. מהמראות האלה - עדות אחר עדות לטבח הנורא של "השבת השחורה" - הוא לא מצליח להתנתק גם כשהוא חוזר הביתה מעוד משמרת מתישה. גם בלילות הם מלווים אותו.
ב-25 שנות עבודתו שחורי סרק וראה בעיניו מאות גופות, "אבל אף פעם לא נחשפתי לדברים כל-כך מחרידים", הוא מספר לוואלה! בריאות. "באופן שגרתי, גופות מגיעות להדמיה כשהן שלמות, לא מרוטשות, לא שרופות, כשהמטרה היא להבין את סיבת המוות. זו התמודדות לגמרי אחרת, אני נחשף למראות של גופות מפוחמות, קטועות איברים, שעברו התעללות נוראית, כאשר חלקן בתהליכי ריקבון מתקדמים אחרי ימים שבהם היו בשטח לפני שאותרו".
מהיום הראשון למלחמה, שחורי ושישה מאנשי הצוות שלו, לצד הצוותים הרפואיים האחרים, עובדים 24/7, במשמרות מסביב לשעון, במטרה לסייע בזיהוי מאות גופות הנרצחים שהובאו לאבו כביר, להעניק תשובה למשפחות המיוסרות, ולהביא את החללים לקבורה.
שני ראשים בשקית
הגופות מגיעות למכון במשאיות קירור, כשהן עטופות בשקיות שחורות אטומות וממוספרות. "התחנה הראשונה" בתהליך הזיהוי היא סריקה במכשיר CT, ואחריה מבצעים הצלבות באמצעות השוואה לצילומי רנטגן קודמים של שיניים וסינוסים - "כמו בטביעת אצבע, לכל אחד מאיתנו יש מבנה סינוסים ייחודי", מסביר שחורי - רקמות שנלקחות לבדיקות DNA, עדויות לשברים ישנים או ניתוחים, שתלים וקוצבים, טביעות אצבע, צלקות, ואפילו קעקועים.
אלא שחלק לא קטן ממאות הגופות שהגיעו לאבו כביר היו במצב כל כך גרוע, שהכלים השגרתיים לא סייעו. "קיבלנו חלקי גופות, עצמות בודדות, או גופות שנשרפו כך שלא ניתן להפיק מהן נתונים לזיהוי", מספר שחורי.
"לפני כמה ימים, למשל, הגיעה אליי שקית שחורה, לא כבדה, לא ממש עם נפח של גופה. וכשהתחלתי לסרוק אותה גיליתי בתוכה שני ראשים מפוחמים, אחד מהם עם חלק מבית החזה, ולצידם עצמות גוף בודדות. היינו צריכים לפתוח ולהוציא את השרידים כדי להבין מה אנחנו רואים".
גם למחנה הצבאי שורה, ליד רמלה, הגיעו מאות גופות של חללי הטבח. לדברי איגור שליין, חבר בצוות של שחורי, שעובד בשמיר 15 שנים וגויס לעבודה בשורה בצו 8, הן עדיין ממשיכות להגיע. "רק לפני מספר ימים", הוא מספר, "הגיעה משאית קירור עם כתריסר גופות שנאספו בשטח".
למחנה שורה הגיעו בימים הראשונים למלחמה גופות החיילים שנהרגו בקרבות. "לאחר מכן, כשהעומס באבו-כביר לא איפשר קליטת גופות נוספות, פתחו גם כאן מתחם אזרחי", אומר שליין. "בשבועיים הראשונים סרקתי כ-30 גופות בכל משמרת, היו גופות שהגיעו במצב כל-כך נורא, שהייתי צריך לפתוח את השקיות כדי לסדר את חלקי הגופה על משטח ה-CT. זה מזעזע כל פעם מחדש".
גם שליין, כמו שחורי, חשב שכבר ראה הכול. "במהלך השנים יצא לי לראות דברים קשים - פציעות מורכבות וגופות אחרי תאונות או רציחות - אבל אף פעם לא במצב כזה, וכמובן לא בכמויות כאלה".
CT גם למחבלים
גם לאבו כביר ממשיכות להגיע גופות. "ביום רביעי האחרון הביאו אלינו 70 גופות, ולמחרת הגיעו עוד 27", מספר לוואלה! בריאות ד"ר אלון קריספין, רופא משפטי ומנהל מערך הדימות במכון. לדבריו, עדיין יש גופות בשטח - בתווך שבין רצועת עזה ליישובי העוטף. "מדובר בשטח גדול מאוד, והעוסקים במלאכה הופכים אבן על אבן כדי לאתר גופות או שרידי גופות".
הגופות שמועברות לאבו כביר כעת, הן בעיקר ממחנה שורה, לאחר שלא הצליחו שם לזהות אותן. "יש לנו אנתרופולוגים, רופאים משפטיים, פתולוגים, רופאי שיניים ועוד - לצד אמצעי זיהוי מתקדמים יותר, כמו שיטות מיוחדות להפקת DNA גם מעצמות בודדות", מסביר קריספין.
גם בשורה וגם באבו כביר עורכים סריקות CT לכל הגופות - גם כאלה שמניחים שהן של מחבלים - כדי לא "לפספס" ולהיות בטוחים שלא מדובר בישראלים. שליין, למשל, מספר על גופה שסרק שעל אחת מאצבעותיה הייתה טבעת עם כיתוב בערבית. "היתה לו טבעת עם אותיות בערבית, כבר כמעט היינו בטוחים שמדובר בגופה של מחבל. אבל אחרי הבדיקות, התברר שהיא הייתה של שוטר מיחידת המסתערבים".
"ההנחה היא שהגופות שהגיעו אלינו בשבוע האחרון הן ברובן של מחבלי החמאס, וייתכן שגם של תושבי הפזורה או עובדים זרים שלא דווח על היעדרם", אומר קריספין. "כשמגיעות אלינו גופות במצב רע, ואין לנו מידע רפואי תומך, לא קל לזהות אם מדובר במחבל. אנחנו חייבים לבדוק שלא פספסנו".
איך אתם עומדים בזה?
שליין: "אני עובד על אוטומט, משתדל לא לחשוב על מה שאני רואה. אני מאמין שכולנו נצטרך עזרה נפשית כדי להתאושש. אין ספק שאנחנו בטראומה".
באחד הלילות האחרונים, משתף שחורי, הוא התעורר משנתו כשהוא שטוף זיעה. "חלמתי שמחבלים מגיעים לבית שלנו וטובחים בנו. בבוקר הגעתי לעבודה והרגשתי שאין לי יותר כוחות, שהנפש שלי חבולה ופצועה".
אתם מקבלים תמיכה נפשית מגורם מקצועי?
"אנחנו מדברים בינינו, קצת משחררים. אבל אנחנו עובדים במשמרות ולא כל כך נפגשים. בשבוע שעבר הובטח לנו שנקבל תמיכה מקצועית מסגל בית החולים, כדי שלא נצטרך להתמודד עם זה לבד".
את צילומי ה-CT מפענחים הרדיולוגים. פרופ' סיגל טל, ראשת מערך הדימות בשמיר, מספרת: "כבר מהיום הראשון למלחמה נרתמנו לסייע בזיהוי החללים. אני רדיולוגית מומחית יותר מ-25 שנה, ומעולם לא נתקלתי במראות כל כך מחרידים ובסיטואציות כל כך קשות ומורכבות. ישבנו ימים ארוכים על פיענוח סריקות של הגופות, חיפשנו זיהוי רנטגני שנוכל להשוות עם בדיקות שבוצעו לחללים בחייהם. זו מלאכה סיזיפית ומורכבת".
המרכז הרפואי שמיר עובד כבר שנים בשיתוף פעולה עם המכון לרפואה משפטית. "אנחנו נותנים גיבוי וסיוע לרדיולוגים באבו כביר על בסיס שבועי, בעיקר בפענוחים של סיבות מוות. אבל כמובן לא באינטנסיביות ובסדרי גודל כאלה", אומרת פרופ' טל.
"בנוסף, דאגנו לחבר את המכון למערכות המחשוב המתקדמות שלנו, לצורך הצלבת נתוני הסריקות עם אלפי דיסקים של תיעוד רפואי שהעבירו משפחות הנעדרים, מה שמסייע לזיהוי קורבנות הטבח. אנחנו רואים כמה נוראית אי הוודאות למשפחות, ועושים כל שביכולתנו, יחד עם אנשי המקצוע האחרים שעוסקים במלאכת הקודש של זיהוי החללים, כדי שתדענה מה עלה בגורל יקיריהן ויוכלו להביאם למנוחת עולמים".