רבים מבלבלים בין פחד לבין חרדה ד"ר מורן אינפלוס אדלר פסיכולוגית קלינית, חוקרת באוניברסיטת רייכמן מסבירה לנו: חרדה היא תגובה מוכללת יותר ביחס לאיום נתפס. בחרדה אנו חוששים מדברים עתידיים, אשר אנו צופים שאולי יתרחשו. החרדה לרוב מלווה בהימנעות במטרה ליצור התגוננות מאירוע מפחיד מדומיין. תגובות החרדה זהות לתגובות הפחד ויכולות לכלול רעד, קשיי נשימה, הזעה, קשיים במערכת העיכול ועוד. הגוף מגיב בתגובת "הלחם ברח" השרדותית כאילו נתקל באיום אמיתי. חלק מהילדים ייטו להיות רגישים יותר להתקבעות של פחדים, או אף לפיתוח של מנגנוני חרדה. מדוע זה קורה? וכיצד נוכל לעזור לילדינו?
בני אדם שונים זה מזה במזג שלהם, באופן הגידול שלהם, בגנטיקה שלהם וגם באירועי החיים שלהם. כיום, המלחמה הינה אירוע חיים אשר פוגש את כולנו, אך בכל זאת, כל אחד חווה אותה קצת אחרת. האירועים הישירים שילד נחשף אליהם, אופי הקשר עם ההורים, יכולת ההגנה של הוריו עליו ותגובתם הרגשית של הוריו לאירועים, כל אלה ישפיעו על מידת החוסן שלו או על הקושי שיתפתח וגם על אופן התמודדותו.
איך נראות תגובות פחד של ילדים בימים אלה?
1. הצמדות מוגברת להורים
2. צמצום פעילות ופחד לנוע ברחבי הבית
3. פחד מחושך וקשיי הרדמות- זהו פחד טבעי שבעצם יכול לקבל העצמה בשלב זה
4. פחד מרעשים שונים- ילדים נוטים לעשות הכללת יתר ולחשוב כי כל רעש חזק הוא אזעקה. חלקם יכולים אף לקפוץ בבהלה למשמע כל רעש חזק.
5. הצמדות לחפצים בטוחים וקושי להיפרד מהם, לעיתים עד כדי קושי להתפנות למשחק.
6. רגרסיה- רגרסיה משמעה חזרה לשלב התפתחותי קודם. רגרסיה יכולה להופיע בתחום השינה, בגמילה מצרכים, באכילה (למשל מיעוט במזון מוצק ויותר יניקה או שימוש בבקבוק), בחזרה או בהגברה של שימוש במוצץ או בחפץ מעבר.
איך נוכל לסייע לילדנו?
1. חשוב כי נבין שהגיוני שהילדים שלנו פוחדים. תפקידנו להרגיע אותם, להכיל אותם ולספק להם את התנאים הנדרשים עבורם לצורך רגיעה. ילד שיצטרך כרגע יותר ידיים, יותר מוצץ או שנשב לידו בלילה לפני שהוא נרדם, כדאי שניתן לו מה שהוא זקוק. זהו לא הזמן ל"חינוך", חשש מהתקבעות הרגלים או יצירת שינויים. כלומר, זהו אינו הזמן לייצר למשל תהליך של מעבר לשינה עצמאית, אצל תינוק או פעוט שלא הייתה לו היכולת לכך קודם לכן. קבלו את מה שיש ועובד ובעיקר את מה שמשרה על ילדכם ביטחון.
2. על מנת שאנו נוכל להכיל את ילדנו חשוב כי נמצא מה יוכל להרגיע אותנו. העזרו בטכניקות הרגעה, בחברויות וקשרים קרובים, שתפו בתחושותיכם ופנו למוקדי תמיכה וסיוע, במידת הצורך, על מנת לקבל כלים להתמודד עם תסמיני חרדה, אם אתם חווים כאלה בעצמכם.
3. שמירה על שיגרה וסדר יום- הכלה של הילדים אינה משמעה נתינה חסרת גבולות. שיגרה חשובה מאוד לילדים בשלב זה וגם שמירה על גבולות (במידה תואמת למצב). גבולות תפקידם לשמור על הילדים. כך ילדים מרגישים שיש להם הורים חזקים שניתן לסמוך עליהם.
4. חשוב לדבר עם הילדים על המצב- הסבירו לילדים מה קורה, גם לתינוקות, במילים שמתאימות להם. למשל "יש אזעקה, או יש צליל ארוך שאומר לנו שעכשיו צריך ללכת למקום בטוח". חשוב ללמד את הילדים להבחין בין צלילים שונים שאינם אזעקה, בכל פעם שהם טועים ונשמע צליל אחר, בהנחה והם מפחדים מצלילים שונים.
הסברים יידרשו שוב ושוב לאורך התקופה בהתאם לתגובות הילדים. למשל "אבא עכשיו עובד במילואים, עם עוד חברים שלו, כי הוא עוזר לנו ושומר עלינו ועל המדינה. הוא עושה תפקיד מאוד חשוב ובקרוב כשהוא יוכל הוא יחזור אלינו ונהיה שוב ביחד כמו שאת אוהבת. אני יודעת שאת מתגעגעת אליו וגם הוא מתגעגע מאוד אליך". בהתאם לפחדים, חוויות או תגובות חדשות, יידרש תיווך והסבר נוסף של המצב.
5. אל תאפשרו לילדים לפתח הימנעות- בעת חרדה הנטייה הטבעית שלנו היא לפתח הימנעות. לא להיכנס לחדרים חשוכים, לא להסכים להיפרד מה"שמיכי" ולכן לא לשחק בגן, לא להסכים להיפרד ולהתקשות להיכנס לגן. במקרים אלה, חשוב כי תכילו אך גם תשדרו ביטחון ותכוונו את הילד לעבר עשייה, תוך ליווי ועזרה. כאשר אנו מאפשרים הימנעות, היא נוטה להתקבע וכך החרדה רק גוברת ולא פוחתת, היות שאנו לא מגיעים להתמודדות עמה. התמודדות עם החרדה לרוב מראה לנו ש"השד לא כל כך נורא" ומאפשרת רגיעה בהמשך.
6. נסו לעשות המשגה חיובית של האזעקה ושל המרחב המוגן והתייחסו אליהם כצליל שמגן עלינו וכמקום בטוח, בו אנו מוגנים. הביאו משחקים למרחב המוגן, שירו בו שירים והרבו בחיבוקים במהלך השהייה בו. ילדים עד גיל 3 מגיבים טוב להסחת דעת וניתן להשתמש במשחק, מגע ושיר על מנת להעביר אותם ממצב של דחק למצב של רגיעה, בעת השהייה בממ"ד.
7. חפשו עם הילדים מה ירגיע אותם- ניתן להכין עם הילדים רשימה של דברים מרגיעים, כך שכל פעם יוכלו לבחור משהו אחר להשתמש בו.
8. תרגלו עם הילדים נשימות לאורך היום. ניתן לתרגל את "נשימת פרח ונר" (החזיקו ביד אחת פרח וביד שניה נר, נשמו את ריחו של הפרח ונשפו ארוכות, עד שיכבה הנר) או את "נשימת שוקו חם" (דמיינו כי אתם מחזיקים כוס שוקו חם בידכם, נשמו את ריחו הנעים ונשפו ארוכות). מומלץ לחזור על כ 5 נשימות בכל פעם, כמה פעמים ביום.
9. אם אחד ההורים נמצא במילואים- חשוב לשמור על קשר עימו ולהנכיח אותו בבית. לבקש מההורה בהינתן וניתן שיקליט לילד הודעות קוליות ולהשמיע אותן, להראות תמונות של ההורה, להיפרד ממנו לשלום בלילה כשסוגרים את החלון, להיזכר במשחקים אהובים ולשחק בהם. חשוב להכיל את העצב והגעגוע ולדבר עליהם.
10. הרבו במגע. מגע מאפשר שחרור של אוקסיטוצין, שהוא הורמון טבעי אשר משוחרר בגוף בעת מגע ונלחם בהורמון הקורטיזול, שמשוחרר בעת דחק. זוהי תרופה טבעית ונפלאה שהגוף יודע לייצר.
הכותבת היא ד"ר מורן אדלר פסיכולוגית קלינית, חוקרת באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתחומים של הורות ופסיכולוגיה.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/