וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הלו אבא, ואמא: איך לדבר נכון עם הילדים כשאתם במילואים?

ד"ר עידית גוטמן

עודכן לאחרונה: 18.10.2023 / 10:24

לא מעט הורים נפרדו מהילדים הקטנים שלהם והלכו למילואים. מעבר למצב הנפשי הלא פשוט שכולנו מתמודדים איתו חשוב לדעת איך לנהל שיחות עם הילדים, על מה לדבר ועל מה לא, ואיך מתעלים את הגעגוע למשהו חיובי?

בווידאו: דובר צה״ל אומר לוואלה - "מציפים את הדרום בכוחות, התחלנו גיוס מילואים נרחב"/צילום: דובר צה"ל

בימים אלה, אבות ואמהות רבות עולים על מדים ונפרדים מילדיהם הקטנים, כחלק מגיוס המילואים הנרחב למלחמה בעזה. במצב זה עולה לעיתים השאלה, כיצד ההורים שגויסו למילואים יכולים לשמור על קשר מיטיב עם הפעוטות שהשאירו בבית.

הנה כמה עצות שיעזרו לכם ולידלידים לעבור את התקופה הזו בצורה מיטיבה:

לתקשר - וכמה שיותר. שיחות וידאו, שיחות רגילות, הודעות מוקלטות או כתובות שניתן להקריא לילדים, תמונות ואפילו אימוג'ים וגיפים - כולם מבורכים, וישמחו את כל המשפחה שבעורף. גם אם הילד נסער או עצוב בזמן שיחת טלפון עם ההורה, זו הזדמנות עבורו להתמודד עם רגשות צפויים ונורמליים כשהוא מחובק על ידי בני המשפחה שאיתו בעורף.

עכשיו הזמן לגייס תמיכה של גננת, בייביסיטר אהובה או אפילו שכנים טובים. אנשים שמחים לסייע, ונוכחותם יכולה לקצר את מצוקת הפעוט או להוסיף להורה שבבית עוד זוג ידיים של אורח, שישמש הסחת דעת ולעיתים קרובות גם יהיה שליו ורגוע יותר.

ילדים בחדרה חוזרים לגני ילדים בזמן מלחמה , 18 באוקטובר 2023. שלומי גבאי
ילדים בחדרה חוזרים לגני ילדים בזמן מלחמה , 18 באוקטובר 2023/שלומי גבאי

תסכול ועצב הם צפויים. סביר שחלק מהשיחות יהיו טעונות בכעס ומצוקה של ילד קטן, שמתקשה להבין את המצב. גם בשגרה אנחנו נתקלים בדמעות של ילדינו הצעירים או בגילויי עוינות מצידם, ובודאי שאלה מועצמים במצבי לחץ ואי ודאות. חשוב שבזמן שיחת הטלפון יהיה לצד הילד או הילדה מבוגר שהם מכירים, ויודע להרגיע אותם: ההורה השני, דודה או סבתא אהובים, או המטפלת מהמעון.

כדי להקל על הילדים ועל המילואימניק/ית, מומלץ במידת האפשר לכוון את התקשורת עם פעוטות למועדים בהם הם שבעים, לא עייפים ופחות מוטרדים. במהלך השיחה כדאי גם לאפשר לפעוט או לפעוטה להיות עם הבקבוק, או הצעצוע האהוב, או להנות מהקינוח החביב עליו. בנוסף, ניתן לקטנטנים לבחור מה ללבוש (או לא ללבוש) בזמן השיחה, או באיזה חדר להמצא (באמבטיה? על הכסא של אבא בפינת האוכל?). כלומר, לחבר את התקשורת-מרחוק עם ההורה שבחזית לחוויות נעימות, ובכללן התחושה החיובית של חופש בחירה ושליטה מסוימת בסיטואציה.

חיתרו לריטואל חוזר. במידת האפשר, עדיף לקיים את השיחה עם הילד בשעה קבועה, כחלק מלו"ז מתוכנן. ניתן לשמור הודעות מוקלטות או סרטון קצר שהקליט ההורה המגויס לילד, ולשלוף אותם בשעה "הרגילה" במקרה של עיכוב. מובלעות של קביעות בגל השינויים שחווה הילד יכולים לעזור לו להתארגן ולהפיק תועלת גם מתקשורת מעטה יחסית עם ההורה שבמילואים. גם אם לא ניתן לשמור על שגרה בזמני השיחות, כדאי להכניס 'טקסים' קטנים לאופן פתיחת השיחה או סיומה: נוהל קבוע ככל האפשר של איפה יושבים, מי מחזיק בפלאפון וכו'. למשל, מתחילים ב'הלו הלו', שואלים את הילד מי נמצא היום בבית איתו, נפרדים בנשיקה וכו'. כמו התסריט המוכר לאופן בו מתנהלת הפרידה מהילד בבוקר, או טקס ההשכבה שלו לישון, גם פה החזרתיות נותנת תחושה שאנחנו יודעים למה לצפות- ובמצב הלא צפוי הנוכחי, זה משמעותי במיוחד.

על מה מדברים? ככל שהילד קטן יותר, דיאלוג מרחוק הוא מאתגר יותר. ילדים רכים הם קונקרטיים, ועדין לא יכולים לספר איך עבר עליהם היום. אפשר להציג שאלות קצרות, על דברים מוחשיים בהווה: לשאול על חפצים שאת/ה רואה ברקע, מי נמצא עכשיו איתו בבית, או איפה הבובה האהובה נמצאת עכשיו. אפשר גם לבקש מפעוטה שתראה לנו את הציור שציירה, את הצעצוע בו היא משחקת כעת, או את הבגד שהוא לובשת עכשיו. במילים אחרות, כדאי להתמקד בשיתוף של דברים פיזיים, מוחשיים. כשאנו מכוונים את הפעוט לעשיה- להביא, להראות, להציג- אנחנו גם מקלים עליו לתקשר, וגם נותנים לו הזדמנות להנות מעשיה ומתחושה של פעילות.

על מה לא מדברים? במצב הטעון רגשית הנוכחי, לא דחוף לדבר על רגשות. ננסה לשדר אופטימיות, מבלי לשקר. הלוואי שיכלנו להתחייב לחזור הביתה מחר, או שלא יהיו יותר אזעקות.

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד

בשיתוף נומייר פלוס

לתעל את הגעגוע למשהו חיובי

הזמנים שבין השיחות חשובים, ובמצבים שבהם להורה אין אפשרות לשוחח עם ילדיו כלל, הם חשובים במיוחד. כשילדים מבטאים געגוע, ניתן לומר להם שגם אבא או אמא בוודאי מתגעגעים אליהם. רגשות געגוע כדאי לתעל לעשיה חיובית. למשל, להציע להכין לאמא יצירה, לסדר יחד את הצעצועים ולצלם לאבא תמונה שתשמח אותו, או לספר לסבתא או לחבר מהגנון על כך ששוחחנו היום בטלפון עם אמא שעכשיו בצבא.

עשיה היא דרך חשובה להתמודדות עם רגשות שליליים, ובפרט כזו שמעבירה את המסר שההורה אינו נוכח כרגע פיזית, אבל עדיין מעורב בחיינו. הענקת מתנות קטנות שההורה המגוייס 'השאיר' לילד, או אמירות כמו, "בוא נראה איזה סיפור אבא השאיר לנו שנקריא לך", מועילות גם הן לביסוס תחושת הנוכחות של ההורה בחיי המשפחה. לילדים, וגם לנו, טוב לתכנן תוכניות לעתיד בו אבא או אמא יחזרו הביתה, ונשוב לחגוג שמחות משפחתיות, לטייל יחדיו או לצאת לחופשה משפחתית. הציפיה שהפרידה תסתיים, וההורה ישוב לשמוח בילדיו ובגדילתם, משותפת עכשיו לכולנו.

ד"ר עידית גוטמן היא מרצה מבית הספר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully