תרומת כבד של חייל שנהרג במלחמה ניתנה לצעיר בן 23, הכבד של הצעיר הושתל באדם בן 63 - הליך זה נקרא 'השתלת דומינו' פרוצדורה יחודית שנעשתה לראשונה באיכילוב.
עמיחי רובין ז"ל, בן 23 בנופלו, היה בין הכוחות הראשונים שהסתערו והשיבו אש על המחבלים שנכנסו למוצב סמוך לגבול עזה. הוא הסתער על המחבלים הרג רבים מהם והציל את חבריו. במהלך הקרב נפצע ברגלו אך המשיך ללחום בגבורה. במהלך הקרב נפצע מקליע בראשו וספק פגיעה מוחית. למרות זאת המשיך להילחם עוד 20 דקות נוספות עד שהתמוטט.
כשהגיעו כוחות החילוץ הוא פונה לבית החולים הדסה עין כרם ללא הכרה. ביום שלישי בשבוע שעבר צוות הרופאים קבע מוות מוחי ומשפחתו בחרה לתרום את איבריו.
אביאל אוזן, 23, סובל ממחלה מטבולית תורשתית (תסמונת סירופ מייפל) מינקות. המחלה נובעת מחוסר באנזימים המפרקים סוג מסויים של חומצות אימנו אשר נמצאות בחלבונים תזונתיים רבים, אותם הגוף אינו מסוגל לפרק. תסמונות זו עלולה לגרום לנזק למוח ואיברים נוספים עד כדי מוות.
כשהוא שוכב במיטת בית החולים מוקף בהוריו, דוד אוזן ולימור דקל הוא מתקשה לדבר מהתרגשות שאחזה בו. "אנחנו יודעים שהתורם הוא חייל שנהרג במלחמה ומשפחתו האצילה בחרה לתרום איבריו", אומרת האם לימור, "אביאל גם קיבל כבד וגם תרם כבד. הייתה השתלת דומינו. השתלה בזמן כזה, תחת טילים ואיומים, לא ידעתי לאן אנחנו הולכים, זה להכניס בעיה בבעיה, אבל ברוך השם היום אחרי שבוע הוא מרגיש הרבה יותר טוב", ואביאל מוסיף, "אני מרגיש מעולה", ודמעות של הקלה והתרגשות זולגות על פניו.
קוסינר ארמנד, בן 63, סובל מצהבת מסוג סי. הוא עבר טיפולים ביולוגים וכימיים אבל רק השתלת כבד יכלה להציל את חייו.
"מחבקים את משפחתו של עמיחי באבלם הכבד ובוכים יחד איתם"
"לפני כשלושה חודשים פרופ' ניר לובצקי, מנהל מחלקת ניתוחי כבד, לבלב והשתלות, בחטיבה הכירורגית באיכילוב אמר לי כי יש חלון הזדמנויות לביצוע השתלת כבד בשיטת דומינו. הצוות הסביר שאני אקבל תרומה מבחור צעיר שלו מחלה מטבולית, כאשר הכבד שלו יכול לעבוד אצלי לא כמו שעובד אצלו. הם הסבירו את כל ההיבטים ואני הסכמתי, וביום שלישי שעבר התקשרו אליי צוות ההשתלות באיכילוב כשאני בכלל נמצא בבית שבאשקלון המופגזת והודיעו לי שנמצא עבורי כבד להשתלה ואפשר לבצע את השתלת הדומינו".
כעת, כשהם מאושפזים באיכילוב במחלקת השתלות חדר ליד חדר הם מתרגשים ודואגים אחד לשני.
"אני מקווה שאצא מהסיפור הזה כמו גדול", אומר ארמנד בדמעות של הקלה והתרגשות, "מקווה שגם הבחור שתרם לי", ושניהם מוסיפים: "אנחנו מודים למשפחת החייל על שגילו אצילות נפש בשעה קשה זו והצילו את החיים של שנינו. אנחנו מחבקים אותם באבלם הכבד ובוכים יחד איתם".
אונה נוספת מהכבד של עמיחי רובין ז"ל הושתלה בבית החולים שניידר בגופו של רפאל, חולה כבד בן 8, שהיה זקוק להשתלה דחופה. את ריאותיו קיבל גבר בן 70, כליה אחת הושתלה באישה בת 29 וכליה נוספת בילדה בת 7. וכך, במותו הטראגי, הציל עמיחי לא רק את חייהם של תושבי הדרום והחיילים שלחמו לצידו, אלא גם את חייהם של שישה חולים.
עמיחי רובין, בן 23 בנופלו, הוא בנם השלישי של ישי ובתיה רובין, ממייסדי גרעין אומץ בעכו. מגיל צעיר היה שותף לעשייה ונתינה, עניו וצנוע, אח וחבר אהוב מאד שכולם שמחו להיות בחברתו. הוא הותיר אחריו הורים, ושבעה אחים ואחיות.