וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חורבן הבית: האובדן הגדול של מפוני העוטף שכמעט ולא מדברים עליו

ד"ר אורן טנא

עודכן לאחרונה: 17.10.2023 / 12:25

מעבר לאובדן החיים, לטראומה הנוראית ולשריטות הנפשיות של הניצולים, אלפים רבים איבדו את הדבר הבסיסי ביותר בחיים - את הבית. הפסיכיאטר ד"ר אורן טנא על משמעות אובדן זה, ואילו צעדים יכולים בכל זאת לסייע לנפש להחלים ולגוף להמשיך לצעוד

בית שרוף והרוס, קיבוץ נירים. ללא, אתר רשמי
החורבן שהושת עליכם קשה מנשוא, איבדם בית/אתר רשמי, ללא

בית.

מילה קטנה, שלוש אותיות עם משמעות כל כך עמוקה. "ביתי הוא מבצרי", הוא מקלט בטוח המספק הגנה. הוא המקום בו נבנית וחיה משפחה, הוא המקום בו נצברים זיכרונות ומוטמנים הזרעים לאושר עתידי. ואולי יותר מהכול - בית הוא המקום היחיד, שבו אנחנו באמת יכולים להיות פשוט אנחנו.

לנוכח אובדן החיים הנורא ששטף את מדינתנו, סיפורי הזוועה והעובדה המצערת שרבים עדיין סובלים ונמצאים בסכנה ממשית לחייהם, ניתן בקלות לשמוט את הידיעה שרבים כל כך מכם איבדתם את ביתכם במלחמה הזו.

ואני בטוח שהחוויה הזו מטלטלת את נפשכם. כי הרי לא מדובר רק באובדן הקירות. כבר במקורות מייצגת המילה בית הרבה יותר - "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם" (במדבר א2) - שהרי הבית הוא משפחה מורחבת, הוא חלקנו בשבט. במקומות אחרים בתנ"ך מייצג בית רכוש, תחום השפעה ואף את גוף האדם. "קח לך אשה, ובנה לה בית" שר אריק איינשטיין אלפי שנים מאוחר יותר, או "בוא הביתה" של שולה חן ועמם עשרות ומאות שירים נוספים, מדברים על לחזור הביתה, על כמה טוב שבאת הביתה, על השיבה הביתה.

"חוויתם אובדן של בני משפחה וחברים, עברתם שעות של אימה וחרדה וספגתם פציעות פיזיות - אך גם איבדתם את המקום שאמור לסייע לכם לקום על רגליכם. איבדתם את ביתכם"

לכן החורבן שהושת עליכם קשה מנשוא - והאחריות המוטלת עלינו כבדה שבעתיים. חוויתם אובדן של בני משפחה וחברים, עברתם שעות של אימה וחרדה וספגתם פציעות פיזיות - אך גם איבדתם את המקום שאמור לסייע לכם לקום על רגליכם. איבדתם את ביתכם.

אני חושב על עצמי, כמה אפילו סכסוך קטן עם שכנים בבניין, קלקול מינורי בבית, או מחשבה על שיפוץ נדרש, כמה דברים לכאורה פעוטים שקשורים בבית, מסוגלים לערער אותי. איך אפשר בכלל לדמיין אובדן בית, ועוד בנסיבות הללו?

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? הנה צרור עצות מעשיות. זכרו שאין משהו אחד שנכון לכולם, ולכל אחד ואחת עוזר משהו אחר, אבל יכול להיות שכללי האצבע הללו יסייעו קצת:

  • להתמקם: ראשית כמובן, דאגו לביטחונכם. השתדלו להתמקם במקום שמרגיש לכם בטוח (בנסיבות הקיימות).
  • להיעזר: זה הזמן להיעזר. בחברים, במשפחה במתנדבים. קבלו עזרה קונקרטית בחפצים, בבגדים במשחקים ובתרופות - אבל גם עזרה נפשית - בתמיכה, בעידוד, בחיבוק ובמילה טובה.
  • לבסס שגרה יומית: למרות הקושי הברור, נסו לבסס שגרה יומית בתוך הטירוף; עוגנים ושגרה נותנים תחושה של יציבות בתוך כאוס.
  • להציב יעדים ברי מימוש: בימים קשים אלו עבורכם, אל תקבלו החלטות גדולות: המטרה כעת היא לעבור יום אחר יום. הציבו יעדים ברי מימוש שיאפשרו לכם לסמן וי קטן של הצלחה בסוף כל יום. אל תדאגו, יהיה זמן בהמשך גם למשימות הגדולות.
  • להושיט יד: עזרו לאחרים בסביבתכם. כן, גם אם איבדתם המון, סיוע לאחרים יכול לסייע גם לכם.

אבל הכי חשוב - זכרו שאתם לא לבד. הביטו סביב, ראו את ההתגייסות של החברה הישראלית למענכם. ההתגייסות הזו משדרת מסר חזק שנשמע בכל חלקי הארץ. אתם, המפונים, חלק מאתנו, ואנחנו חלק מכם. אתם בלבבות שלנו. אתם אמנם לא ביישובי העוטף כעת, אבל אתם בבית.


ד"ר אורן טנא הוא מנהל המכון הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש בהרצליה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully