הילד שלכם הולך לגן בשמחה, משחק עם החברים והגננות מדווחות לכם שהוא משתלב נהדר ונהנה. על פניו נראה אין שום בעיות, אז איך יכול להיות שכשאתם חוזרים הביתה אחר הצהריים אתם "מקבלים" אותו כועס, במצב רוח רע, פורץ בבכי מסיבה לא ברורה ועוד.
ברוב המקרים אתם מניחים שהיה לו יום לא טוב בגן, הרי משם הוא הגיע, אך שיחה עם הגננת מעלה תמונה הפוכה לגמרי: הוא שיחק עם חברים, אכל יפה, השתתף בפעילויות והיה שמח. אפילו הילד בעצמו יודה שהיה לו כיף בגן. אתם נשארים מבולבלים ומתוסכלים ולא מבינים איך יכול להיות שיש כזה פער? איך יכול להיות שהילד מגיע הביתה אחרי יום מוצלח בגן ופתאום ההתנהגות שלו משתנה בקיצוניות כזאת?
מסגרות שונות - התנהגות שונה
נגה הילה מותנה, מדריכת הורים ומשפחה, מנחת NLP, מטפלת הוליסטית לילדים ויועצת זוגית, מבארת ומסבירה כי הרבה ילדים מתנהגים באופן שונה במסגרות שונות. הם יודעים לזהות את האווירה והחוקים ולהתאים את עצמם. אפשר לראות את ההבדלים כאשר הילדים נמצאים עם ההורה השני, עם סבא וסבתא, במפגש משפחתי או אצל חבר. תוכלו לשים לב שההתנהגות שלהם משתנה בהתאם למקום ולאנשים.
זוהי התנהגות אופיינית גם למבוגרים. גם אתם מתנהגים אחרת באירועים משפחתיים, מול לקוחות או מול החברים הקרובים שלכם. אתם מוציאים מעצמכם חלקים אחרים לידי ביטוי ולומדים להתאים את עצמכם למצב. כמוכם - גם ילדים. הם יודעים לזהות ולעשות התאמות חברתיות. זהו חלק מההתפתחות החברתית שלהם, וזה גם מראה על היכולת שלהם להבין מצבים ועל האינטליגנציה הרגשית שלהם.
פריקת המאמץ שהושקע במהלך היום
בנוסף, במסגרת חינוכית יש חוקים וגבולות שתקפים לה, וכן משמעות נוספת של להיות חלק מקבוצה חברתית והכמיהה הטבעית להרגיש שייכות. שייכות בפועל היא להתנהג כמו שמקובל, ולא תמיד מה שמקובל מאפשר ביטוי מלא למי שאני בזמן ובמקום מסוימים. ולכן, במסגרות חינוכיות ילדים נוטים להיות יותר מוחזקים ולעצור את עצמם כדי להיות חלק מקבוצת השווים, להרגיש שייכים, "להיות כמו כולם" ולהתאים את עצמם לחוקי הקבוצה.
כאשר הם מגיעים הביתה הם מרשים לעצמם לפרוק את כל מה שהחזיקו בתוכם במהלך היום וגם לבטא עוד חלק בעצמם, שאולי לא הרגישו שמותר או שאפשר לבטא באופן מלא, מתוך אותו רצון להרגיש שייכות.
בגן, הילד הוא חלק מקבוצה ובבית המקום שלו שונה. שם הוא הופך להיות העיקר, המרכז. נכון שלפעמים יש נוכחות של עוד אחים, אבל תשומת הלב מתחלקת ביניהם, אבל לא בין 20 או 30 ילדים כפי שיש בגן. לכן בבית זה הזמן של הילד להוציא ולפרוק את האנרגיות ואת כל מה שאגר והחזיק במהלך היום, כמו גם הצורך שלו לקבל תשומת לב בלעדית, מה שבתוך מסגרת חברתית הוא לא יכול לקבל באותה המידה.
איך כדאי לכם להגיב לזה?
מודעות לקושי במעבר - חשוב להיות מודעים לקושי שבמעבר בין מסגרת הגן למסגרת הבית וללמוד את הילד שלכם ומה יכול לעזור לו. בדקו מה הוא צריך מכם כתיווך בשלב המעבר הזה. חיבוק? עשייה משותפת? משחק? ציור?
מודעות לצורך של הילד - חשוב להיות מודעים לצורך של הילד לבטא את עצמו באופן שאולי הוא לא הרגיש שהוא יכול להרשות לעצמו בגן ולמצוא ביחד איתו דרך שהוא כן יכול להביא את הייחודיות שלו ועדיין להרגיש חלק ושייך. עושים זאת באמצעות כך שמוצאים את המקום שלו בקבוצה (כן, גם בין האחים בבית), מה הוא מביא שייחודי רק לו, איזה עוצמות ויכולות יש לו ואותן לחזק.
הצטרפות לחוויה שלו - לדבר איתו על זה, שהוא יידע שאתם יודעים ומבינים את ההרגשה הזאת ונמצאים שם עבורו כדי לעזור לו להתמודד. חשוב להראות לו שאתם מבינים ומזדהים איתו ובכך נותנים לו לגיטימציה לחוויה הרגשית שלו (לא להתנהגות אלא לרגשות).
מומלץ גם לשתף מעולמכם ולברר ביחד איתו איך הוא היה רוצה שהחזרה הביתה תיראה, כדי שזה יגיע גם ממנו והוא יצליח לראות את עצמו (בחשיבה של התמונה הרצויה) מרגיש ומתנהג אחרת.
הטרמה - חשוב לעשות הכנה מראש לקראת החזרה הביתה, אם זה בהליכה ברגל מהגן או בנסיעה באוטו, לדבר על מה עושים כשמגיעים. אם מגיעים ויש מעין התפזרות, זהו פתח לבלבול ושם בדיוק יש את אותו פורקן שאתם מרגישים בו חסרי אונים. לכן, שיחה מראש ותיאום ציפיות יכולים לסייע לכולם לנהל את המצב.
זה לא צריך להיות משהו קשה לביצוע, זה יכול להיות לצייר ציור, לקפוץ בטרמפולינה, לשחק במשחק קופסא, להכין ביחד שייק או להכין את ארוחת הערב. כל דבר שיש בו ביטוי לילד וגם תשומת לב ראשונית אפילו של רבע שעה עד חצי שעה, יכולים לתת מענה לילד גם לפרוק, להתבטא ולהשתחרר וגם לקבל תשומת לב חיובית בזמן איכות משותף.
לסיכום, מעברים ושינויים הם נושאים שמהווים עבור רבים קושי מסוים, גם למבוגרים. המעבר מצריך לעבור ממצב אחד לאחר ובדרך לעשות התאמות, והוא נחווה כמו סוג של פרידה והיקשרות מחדש. חשוב שתכירו את עצמכם ואת הילד שלכם ותבינו כיצד המעבר משפיע עליו ובאיזו רמה. בהתאם לכך עשו את ההכנה מראש (הטרמה), תעלו את הקושי מול הילד (בשיח מותאם גיל) ומשם תפעלו בשיתוף הילד כדי לתת מענה לאותו הצורך, מתוך מודעות, הכלה והקשבה.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/