איך להתנהל עם אנשים המתמודדים עם דמנציה בזמן מלחמה

המצב הביטחוני המתוח משפיע על כל אחד מאיתנו באופן שונה, וכך גם על האנשים החיים עם דמנציה.
חשוב לכן לבחור לנהל את המצב על פי ההיכרות עם האדם הדמנטי עצמו ובהתאמה לצרכים שלו.

קבלו המלצות כיצד מומלץ להיערך לגבי טיפול וליווי אדם עם דמנציה/ מחלת אלצהיימר בתקופת
ימי המלחמה:

• לא להשאיר את הטלוויזיה דלוקה כל הזמן עם חדשות ברקע, גם לא במצב שקט: התמונות חוזרות על עצמן, אבל למי שיש קושי בזיכרון זה עשוי להיראות כל פעם כמשהו חדש. מוטב להתעדכן אחת לשעה או דרך אמצעי תקשורת שאינו מקרין את התמונות בצורה בולטת בבית.
• לא לשתף או להראות לאדם עם דמנציה סרטונים או תמונות קשות לצפייה.
• לא חייבים לשתף את האדם עם דמנציה בתוכנית של מה יקרה בזמן אזעקה (אם תהיה): סביר להניח שהם לא יזכרו את הפרטים. שיחה בעניין עשויה לעורר חרדה נוספת, אך לא תביא להפנמה של מה צריך לעשות או לאן צריך ללכת בזמן אזעקה.

• אם יש אזעקה וצריך ללכת למרחב מוגן, יש לדבר בהנחיות ברורות מה צריך לעשות: למשל, לך לחדר משמאל או קח את המקל ובוא איתי. (אדם עם דמנציה אולי יתקשה לזכור מה זה ממ"ד או היכן הממ"ד, ולכן עדיף להשתמש במלים קונקרטיות כמו חדר משמאל, חדר מימין, חדר ליד המטבח).
• כדאי מאד ללוות את המילים בתנועות גוף והנחיות פיזיות.
• להגיד במילים פשוטות שאתם לצדם, שלא תלכו בלעדיהם, שלא תעזבו אותם. צריך לחזור על המסר הזה שוב ושוב במטרה לחזק את רגש הביטחון בכם. גם אם לכם זה ברור, כדאי להשמיע זאת בקול לאדם עם דמנציה.
• לשתף את האדם בכך שגם אתם מפחדים. תנו להם הזדמנות לומר לכם כמה מילות נחמה ועידוד. הם הרי גם עברו כמה מלחמות.
• להרבות בחיבוקים: טוב גם בשבילכם וגם בשבילם. מחקרים מראים שחיבוק של כ-20 שניות (כן, זה הרבה זמן) מביא לשחרור הורמונים ומוליכים עצביים של הרגעה.
• כדאי להיעזר במוסיקה: המוסיקה ממסכת רעשים חיצוניים, מרגיעה ומסיחה את הדעת. אם אפשר, הכינו רשימת שירים מוכנה בטלפון הנייד להשמעה.
• אם אתם מזהים החמרה משמעותית במצבו של האדם הדמנטי - יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
• במידה ויש מטפל סיעודי המתגורר בבית, או מטפל המגיע למספר שעות ביום, יש לערוך עמו שיחה על המצב המיוחד ולהכין במשותף את הציוד הדרוש.

קו חם לפניות משפחות לעמותה: 8889*

ד"ר דנה פאר, גרנטולוגית מומחית לזיקנה ודמנציה, עמותת עמדא