כמעט שלושה רבעים ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה, זו המסקנה של מחקר חדש שבדק רשימה ענקית של 210 גורמים שיכולים להיות קשורים לסיכון גבוה יותר לדמנציה. החוקרים מצאו ביניהם 62 גורמים סבירים שניתן למנוע אותם, אותם חילקו ל-6 קטגוריות. גורמים אלה מוערכים כאחראים ל-47 עד 73 אחוזים ממקרי הדמנציה.
יותר מדי זמן צפייה בטלוויזיה ושינה של פחות משבע שעות או יותר מתשע שעות בלילה היו בין בעיות אורח החיים הקשורות לסיכון גבוה יותר לדמנציה שאנשים עשויים להיות מסוגלים לשנות. עוד נתון מדהים הראה כי אורח חיים לא בריא תורם למקרים של דמנציה שניתנים למניעה בכמעט 17 אחוזים יותר מאשר ההיסטוריה הרפואית של מישהו. ממצאים מעניינים נוספים מהמחקר הראו כי תחושת מתח עלולה להגביר את הסיכון לדמנציה.
החוקרים מצאו כי הגורמים המשמעותיים ביותר מבין 62 הגורמים, כוללים דברים כמו שבריריות, הנמדדת על ידי אחיזת יד חלשה, ובעיות רפואיות כמו סוכרת, נכות או שבץ קודם. גם סיכונים רפואיים אלו יכולים להיות מופחתים על ידי קיום אורח חיים בריא יותר, כמו פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה.
המחקר בחן יותר מ-344,000 בריטים, שנחקרו על חייהם בפירוט עבור מחקר הבריאות של בנק Biobank בבריטניה ומעקב במשך 15 שנים בממוצע. 62 הגורמים האפשריים למניעת דמנציה נמצאו מכיוון שהם נראו לעתים קרובות יותר ב-4,654 מתנדבי המחקר שפיתחו את המצב.
פרופסור דיוויד סמית', מחבר שותף למחקר מאוניברסיטת אוקספורד, אמר: "עדיין קיימת דעה בקרב אנשים רבים כי הפוטנציאל לחלות בדמנציה היא חלק בלתי נמנע מהזדקנות. אבל התוצאות האלה מראות שדמנציה ניתנת למניעה הרבה יותר ממה שהיה אפשר לחשוב בעבר. זה חשוב מאוד מכיוון שללא טיפולים יעילים במיוחד לדמנציה, מניעת התרחשותה מלכתחילה חייבת להיות המוקד שלנו".
המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Human Behaviour, מצא שאורח חיים, כולל שינה לקויה, אי הצטרפות למועדון ספורט או חדר כושר, וצריכת מים לא מספקת, עלולים לגרום ל-16.6% ממקרי הדמנציה. היסטוריה רפואית, בעיקר הכוללת נכות, שבץ מוחי, סוכרת ודיכאון, עשויה להיות מאחורי 14 אחוז מהמקרים. מצב סוציו-אקונומי, כמו אבטלה או הכנסה נמוכה יותר, שיכול להקשות על בחירות בריאות, מוערך כ-13.5 אחוזים ממקרי הדמנציה.
המחקר גם מסיק שניתן להפחית את הסיכון לדמנציה באמצעות אמצעים פיזיים, כמו אחיזה חזקה יותר, והסיכון עלול להיות מושפע מגורמים חברתיים ופסיכולוגיים כמו בדידות ובידוד.
המחקר מצא שאנשים עם אורח חיים גרוע עלולים להיות בעלי סיכון גבוה ב-62 אחוזים לפתח דמנציה בהשוואה לאלו עם אורח חיים טוב.
שיפור כל שש הקטגוריות - אורח חיים, היסטוריה רפואית, מדדים גופניים, מצב סוציו-אקונומי, גורמים חברתיים ופסיכולוגיים וסביבה מקומית - מרמה ירודה לרמה טובה או בינונית נאמד כאמצעי מניעה של 47 אחוזים ממקרי הדמנציה. שיפור כולם לרמה טובה יכול למנוע 73 אחוזים מהמקרים.
ועוד דבר חשוב, התוצאות נצפו עבור אנשים ללא קשר לגילם או למינם, ונשארו דומות גם בהתחשב בסיכון הגנטי של אנשים לדמנציה.