מחקר חדש שנערך בארה"ב ובלונדון מראה שצעקות על ילדים עלולות להזיק להם בדיוק כמו התעללות מינית או פיזית. המחקר, שהוזמן על ידי ארגון הצדקה בבריטניה Words Matter, פורסם החודש בכתב העת Child Abuse & Neglect. הוא קורא להכרה רשמית של התעללות מילולית בילדות (CVA) כ"צורה של התעללות".
בקביעה זו, חוקרים מאוניברסיטת וינגייט בצפון קרוליינה ומאוניברסיטת קולג' לונדון (UCL) ניתחו 149 מחקרים כמותיים ו-17 מחקרים איכותיים שבדקו את הנושא. מחברי המחקר מצאו כי ההגדרות של התעללות כזו כללו "נפח דיבור שלילי, טון ותוכן דיבור, והשפעתם המיידית". עוד נמצא כי המבצעים הנפוצים ביותר של התעללות מילולית בילדים הם הורים, אמהות ומורים, כך עולה מהמחקר.
השפעה לאורך כל החיים
חלק מההשפעות של התעללות מילולית יכולות להימשך לאורך חיי הילד. ההתעללות עלולה ליצור "השלכות רגשיות ופסיכולוגיות בסיסיות", הכוללות השמנת יתר, סיכונים מוגברים לכעס, שימוש בסמים, דיכאון ופגיעה עצמית, אמרו החוקרים בהצהרה.
החוקרים מדגישים שצריכה להיות דרך טובה יותר להגדיר התעללות מילולית בילדים. נכון לעכשיו, ארבע קטגוריות כוללות התעללות בילדות: התעללות פיזית, התעללות מינית, התעללות רגשית והזנחה.
המחקר ציין כי לאורך השנים, התעללות רגשית בילדות "עלתה בשכיחות". "מניעת התעללות בילדים היא הדרך היעילה ביותר שבה נוכל להפחית את השכיחות של בעיות בריאות נפשיות בילדים", אמר בהצהרה מחבר המחקר, פרופסור פיטר פונאגי, ראש החטיבה לפסיכולוגיה ומדעי השפה ב-UCL.
החוקרים הגיעו למסקנה כי הכרה ב-CVA כסוג של התעללות היא "נקודת מוצא" לזיהוי ומניעתה.
מחברי המחקר מציעים גם הכשרה למבוגרים בנושא "החשיבות של בטיחות, תמיכה וטיפוח במהלך תקשורת מילולית עם ילדים". "צריך להכיר נואשות בהתעללות מילולית בילדות כתת-סוג של התעללות, בגלל ההשלכות השליליות לכל החיים", אמר מחבר המחקר הראשי, פרופסור וינגייט, שנטה דוב, בהצהרה.