מגלולה ועד טבעת והתקן: כל הדרכים למנוע הריון בלתי רצוי

לפי נתוני משרד הבריאות מבוצעות מדי שנה בישראל כ- 20,000 הפסקות הריון. על אף העובדה שמספר רב של אמצעי מניעה עומדים לשימושם של נשים, גברים וזוגות, לרבות שימוש בקונדומים, גלולות למניעת הריון ושיטות ארוכות טווח כמו התקנים תוך רחמיים, שתלים וזריקות, לא כולם מודעים למגוון האפשרויות הקיימות. לכבוד היום הבינלאומי בנושא אמצעי מניעה, שחל היום - נעשה לכם סדר עם כל מה שצריך לדעת על אמצעי מניעה, המגוון הקיים, השוני בין האמצעים השונים, דרך השימוש והצורך בהתאמה למצבי מחלה או לטיפול תרופתי קבוע על מנת לקבל את היעילות המקסימלית האפשרית בשימוש.

בישראל קיים מגוון רב מאוד של גלולות למניעת הריון. הגלולות שונות זו מזו בהרכב ההורמונלי, במינונים של ההורמונים בכל גלולה וגם באופן שבו נוטלים אותן. אחד הסוגים הנפוצים הן גלולות אשר מכילות שילוב של נגזרות סינטטיות של אסטרוגן ופרוגסטרון.

הגלולות מגינות מפני הריון לא רצוי על ידי דיכוי ביוץ, הגברת צמיגות ריר צוואר הרחם ובכך מניעת חדירת תאי זרע, האטת תנועתיות הביצית בחצוצרות, הפחתת צמיגות רירית הרחם ובכך שיבוש מוכנות לקליטת ביצית מופרית.

קיימים שני משטרי נטילה של גלולות משולבות: נטילה במשך 21 ימים והפסקה של שבוע, וגלולות חדשות יחסית שנלקחות למשך כל ימי החודש ללא צורך בהפסקה, בחפיסות אשר מכילות 24 גלולות פעילות ו-4 שאינן פעילות. לגלולות אלו פחות תופעות לוואי בזכות המינון הנמוך של האסטרוגן ודיכוי יותר משמעותי של הביוץ, שיכול להוביל ליעילות יותר גבוהה לפי מספר מחקרים. בנוסף לטיפול פומי בגלולות, ישנן אופציות נוספות:

• מדבקות: אפשר להדביק על רוב אזורי הגוף כל עוד האזור נקי, יבש ולא מאוד שעיר כמו הגב, הזרועות והישבן. המדבקה מוחלפת מדי שבוע במשך שלושה שבועות עם שבוע הפסקה.
• טבעת: מוחדרת על ידי האישה לנרתיק, מוציאים את הטבעת מהנרתיק כעבור שלושה שבועות ומוחדרת טבעת חדשה לאחר שבוע הפסקה.

גלולות שמבוססות על נגזרת של פרוגסטרון בלבד יכולות להיות מתאימות למטופלות רבות עקב מצבים רפואיים שונים כמו מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם או אלו שמעדיפות להימנע מאסטרוגן. לצד גלולות, נגזרות פרוגסטרון קיימות גם באמצעים אלו:

• זריקה שניתנת לתוך השריר כל שלושה חודשים: יכולה להתאים לנשים שאינן מעוניינות לקבל מחזור, ונשים שאינן מעוניינות בנטילה יומית של כדורים.
• התקנים תוך רחמיים: קיימים התקנים הורמונליים אשר משחררים נגזרת סינתטית של פרוגסטרון. יעילים במשך 3-5 שנים (תלוי בסוג ההתקן), והתקנים שאינם הורמונליים אשר משחררים יוני נחושת, שמשבשים את הרכב הנוזל ברחם ובחצוצרות, דבר שפוגע בשרידות תאי הזרע והפחתת סיכוי להפריה, שמספקים הגנה עד ל-5 שנים.
• גלולת "היום שאחרי": מיועדת למניעת הריון בלתי רצוי עקב מצב חירום כגון יחסי מין לא מוגנים או ללא הסכמה. הגלולה מכילה נגזרת של פרוגסטרון שמעכבת את הביוץ ומונעת הפריה, מה שמאפשר למנוע הריון לא מתוכנן. יש ליטול את הגלולה כמה שיותר מוקדם (לרוב ניתן ליטול עד 120-72 שעות מקיום יחסי המין - תלוי בסוג הגלולה). שימוש קבוע בגלולות אלו אינו מומלץ לאור יעילות פחותה במתנים חוזרים ויש צורך בשימוש באמצעי מניעה אחרים באופן סדיר.

אמצעי מניעה נוספים שמונעים מפגש בין תאי זרע לביצית על ידי הקמת מחיצה פיזית:

• קונדומים: אמצעי מניעה אשר מונע מגע ישיר בין איבר המין הגברי לנשי (לעתים כולל קוטל זרע). בשימוש נכון, קונדומים מספקים יעילות גבוהה במניעת הריון ובמניעת העברת מחלות מין.
• ספוגית: מכילה קוטל זרע ומוכנסת לנרתיק לפני יחסי המין. היא משמשת כחוצץ (לא מלא) בין הזרע לצוואר הרחם וקוטל הזרע שבה פוגע בתנועתיות הזרע. אין להשאיר את הספוגית מעל 30 שעות ברציפות. אפשר להחדיר אותה עד 24 שעות לפני קיום יחסי מין. בתום יחסי המין יש להשאירה בנרתיק למשך שש שעות לפחות (ולא מעבר לכך בשל חשש לזיהום). יעילות הספוגית במניעת הריון נמוכה יחסית ולכן היא מומלצת יותר כאמצעי מניעה משלים.

חשוב לזכור שבמצבים רפואיים מסוימים נדרשת התייחסות מיוחדת, כגון: מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, קרישיות יתר, מחלות מעי דלקתיות, טרשת נפוצה ועוד. בנוסף שימוש בתרופות מסוימות מצריך התאמת סוג הגלולות או השיטה הנבחרת, למשל: תרופות אנטי אפילפטיות מסוימות, תרופות אנטי ויראליות, תרופות לייצוב מצב רוח כמו ST JOHN WORTH. לכן, לאור המגבלות והמגוון הרחב של אמצעי מניעה שקיים כיום, ישנה חשיבות רבה להתאמת סוג הטיפול למניעת הריון לכל אישה ואישה על ידי צוות רב מקצועי, בהתחשב במחלות רקע, תרופות נוספות אותם נוטלת, העדפות אישיות וטיפולים קודמים.

הכותבת הינה רוקחת קלינית במכבי שירותי בריאות, מחוז צפון