על פי הערכות הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן [אל1] (IARC) עד שנת 2040, צפויים להתגלות כ-27.5 מיליון מקרי סרטן חדשים, מתוכם כ-16.3 מיליון מקרי מוות מהמחלה. עוד עולה מהפרסומים, כי גורמי הסיכון המרכזיים הם עישון, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית וכמות מופחתת של לידות. מצד אחד מדובר בנתונים מדאיגים ויחד עם זאת, הטכנולוגיות המתקדמות והגישה הפרסונלית לחולים, מאפשרות התאמת טיפול מדויקת ואפקטיבית יותר. "עד לפני כ-20 שנה הגישה בתחום האונקולוגיה הייתה "one size-fits-all" cancer treatment . זה אומר שהמחקרים ואופן הטיפול היו גנריים והתייחסו לכלל המטופלים באופן דומה, ועם פרוטוקולים סטנדרטיים כלליים. כך, גם כשפותחו תרופות ניסיוניות שהוכחו כיעילות, הן היו הופכות לסטנדרט, מבלי לקחת בחשבון מטופלים (בממוצע 40%-25% יעילות) שלא בהכרח הרוויחו מהפיתוח החדשני", מסביר פרופ' רענן ברגר, ראש מרכז חוסידמן לרפואת הסרטן, בית חולים שיבא - תל השומר. לדבריו, הקדמה המאפיינת את שני העשורים האחרונים הובילה לפיתוח תרופות וטיפולים ניסיוניים ייעודיים המסווגים על פי קבוצות חולים והמאפיינים של המחלה, לעיתים באופן אינדיבידואלי, דבר המאפשר דיוק בטיפול ואחוזי הצלחה גבוהים יותר.
"אישור תרופה פר מוטציה ולא פר מחלה, וכך גם מצטבר ידע"
פרופ' ברגר מדגיש כי בנוסף לתובנה שהכרחי להפוך את הטיפול לאינדיבידואלי, חשוב לעשות שימוש ב- Real-world data. מדובר בתהליך הכולל מחקר וטיפול המבוססים גם על נתונים אמיתיים שנאספו ברחבי העולם, תוך שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית ולימוד מכונה. לדבריו, הנושא עדיין בחיתולים, ולמרות זאת כבר היום ניתן להיעזר באותן טכנולוגיות מתקדמות שמקרבות את רפואת הסרטן לפריצת דרך. "אם בעבר, נערך ריצוף גנטי כללי לגנים החשובים הנבחרים, כיום יש אפשרות להעניק ריצוף פרטני וטיפול אינדיבידואלי. זאת על פי המנגנון שמפעיל כל סוג של סרטן, והמאפיינים של המחלה הספציפית. כך בשנים האחרונות, ניתן להשיג מידע רב יותר שניתן ליישם באופן פרסונלי בהתאם לסוג המוטציה והמחלה. הליך רפואי זה מוביל לאישור תרופה פר מוטציה ולא פר מחלה, וכך גם מצטבר ידע חשוב שיכול לשמש תשתית לטיפולים עתידיים נוספים", הוא מסביר. לדבריו, עצם הנדוס הנתונים מאפשר לשלב בין שני העולמות, ליצירת פיתוחים טכנולוגיים-רפואיים מתקדמים, וכלי מנבא עבור הרופאים.
מדובר למעשה בצעד נוסף במסלול שמציעה רפואת הסרטן המותאמת אישית?
"בהחלט. זוהי גם דוגמה מאפיינת שהפכה לחלק מהמציאות היומיומית של המכון האונקולוגי בשיבא - תל השומר. כך, שני מטופלים המאובחנים באופן זהה, יכולים להגיב באופן שונה לאותה תרופה ולקבל פרוטוקול טיפול אחר. הנתונים והמחקרים המצטברים אצלנו, המבוססים גם על קשרים עם חברות תרופות ורופאים מכל העולם וזוכים לאנליזה גם של בינה מלאכותית, מאפשרים פיתוח תרופות חדשות במסגרת טיפול, שיקום ותוכניות חמלה.
"כדי להעשיר ולפתח מאגר זה, הקמנו מעבדה שכוללת את כל הנתונים הקליניים של המטופל, כדוגמת תוצאות בדיקות הדימות ודאטה פתולוגית. בקרוב נוכל גם לשלב דאטה סובייקטיבית, הכוללת אלמנטים של העדפות, מרכיבים של חמלה, רקע תרבותי, ונתונים פחות מדעיים שנחשבים אמינים".
כיצד איסוף הנתונים וניתוחם, משפיע על פרוטוקול הטיפול ומסייע בתהליך קבלת החלטות של הצוות הרפואי?
"מדובר בכלי המתווסף לסטנדרט הקיים, שלעיתים אף נותן למטופלים יותר תקווה. זאת בנוסף להגדלת המעטפת ופיתוח אופציות טיפול מגוונות. במקרים מסוימים התהליך אף מביא להארכת חיים ולהחלמה מלאה מהמחלה. זה בדיוק הכיוון אליו אנו שואפים במרכז לרפואת הסרטן של שיבא, במטרה להגיע למצב בו לכל מטופל תהיה הזדמנות מיטבית להחלים ולהבריא. חלק בלתי נפרד מהתהליך מתייחס גם לפן הרגשי ברפואת הסרטן המותאמת אישית, והשפעתו על אחוזי הריפוי וההחלמה. בנוסף להשפעה החיובית של המענה הרגשי שאנו רואים בפועל, גם מחקרים מוכיחים כי מטופלים אסופים יותר מבחינה נפשית, משיגים תוצאות טובות יותר בכל הקשור לטיפול ולהחלמה מהמחלה".
"לא איבדו תקווה והחלימו"
פרופ' ברגר מסביר כי כמנהל מרכז לרפואת הסרטן, המרכז את כל פעילות המכון האונקולוגי ותחום המחקרים הקליניים בנושא מחלת הסרטן, הוא עוסק רבות גם בתחום היזמות. מדובר על עיסוק בתחום הפרמה, הדיאגנוסטיקה והדיגיטל, מול חברות תרופות וסטרטאפ. אותה יזמות מאפשרת גם היא להעמיק את המחקר, ולהציע בדיקות, תרופות, ודרכי טיפול חדשניות ומותאמות אישית.
דוגמה לכך הוא סיפורה של מטופלת שחלתה בסרטן בדרכי השתן. "המחלה התקדמה גם לאחר שני טיפולי כימותרפיים והקרנות, ואף חזרה והתפשטה לצוואר", נזכר פרופ' ברגר ומסביר כי בשלב הזה לא היה מה להציע לאותה חולה. כחלק ממערך המחקר של המכון, ולאחר בדיקה בהיצע המחקרים הקליניים הקיים, הוא החליט לשלוח את המטופלת לבדיקה גנומית שנחשבה בזמנו כחדשה. במסגרת זו זוהתה מוטציה בגן fgfr3. בשלב הבא אותרה תרופה חדשה שהתגלתה בבוסטון, עם פוטנציאל לעכב את התפתחות המחלה. אותה מטופלת נכנסה למחקר בארצות הברית והחלה לקבל את הטיפול החדשני. ואכן, המחלה נסוגה ונעלמה כליל, וגם לאחר שנים רבות אין עדות לסרטן ממנו היא סבלה.
באדיבות זאפ דוקטורס
ליצירת קשר עם פרופ' רענן ברגר באמצעות זאפ דוקטורס
מקרה נוסף מתואר על ידי החולה עצמה. טל קרן, מטופלת שחלתה בסרטן הכבד עם גרורות בריאות והוגדרה על ידי רופאים רבים כמקרה אבוד. בסרטון היא מספרת בדמעות כיצד החלימה לאחר מפגש עם פרופ' רענן ברגר, שלא ויתר, חקר, בדק, ומצא טיפול מרפא באמצעות טכנולוגיה ישראלית חדשנית. מידע חשוב זה, נתן לה לדבריה תקווה.
" מרכז חוסידמן לרפואת הסרטן - בית חולים שיבא תל השומר משמש קורת גג בכל הקשור למחלה. מדובר במרכז ייחודי, והראשון מסוגו בישראל, ששם את המטופל והתהליך הרפואי, הפיזי, והנפשי שהוא עובר במרכז. כך, באמצעות מחקר, ביג דאטה, טכנולוגיות חדשניות ורפואה מתקדמת, כמו גם הקשבה אמיתית למטופלים ומתן מענה רגשי, אנו מצליחים להציע שירותי רפואיים ייעודיים, ולעיתים לאפשר גם למי שלא היה לו סיכוי, להחלים", הוא מסכם.
פרופ' רענן ברגר, מנהל מרכז הסרטן ע"ש חוסידמן, מרכז רפואי שיבא תה"ש, -0773069632
raanan.berger@sheba.health.gov.il