נכון שכשאתה הופך לחייל פתאום אתה שם לב שגם באזרחות אתה רואה פתאום הרבה יותר חיילים? דבר דומה קורה לנשים בהריון שפתאום טוענות ש"כולם מסביב הריוניות". כולנו מכירים את זה שאנחנו בדיוק מדברים על משהו - אם זה פריט כלשהו, טיסה, מעבר דירה או כל דבר אחר - ופתאום מתחילים לשים לב שכולם סביבנו מדברים על זה גם.
אז לא, לא מדובר במקריות ולא במקרה שמעתם את הזוג הזה ברחוב מדבר בדיוק על הנושא שהעסיק אתכם הבוקר. מדובר למעשה בהטייה קוגנטיבית המכונה תופעת באדר-מיינהוף (או "אשליית התדירות").
התופעה הזו גורמת לכך שדברים שלמדנו או נתקלנו בהם לאחרונה יראו לנו פתאום שכיחים יותר. וזה נכון, אנחנו בהחלט רואים אותם יותר - אבל לא בגלל שהם נמצאים יותר, אלא בגלל שאנחנו שמים לב אליהם יותר.
למרות שמונחים מסוג זה נקראים בדרך כלל על שם האדם שטבע אותם, המונח הזה נקרא דווקא על שם קבוצת טרור גרמנית, כנופיית באדר-מיינהוף. ב-1994, טרי מאלן שלח מכתב לעיתון של מינסוטה והסביר שהוא דיבר על הכנופיה יום אחד עם חבר. למרות שלא שמע עליהם דבר במשך שנים, למחרת מצא החבר כתבה על החבורה בעיתונים של אותו היום והתחיל לראות מידע עליהם כל הזמן.
הנה ההסבר המלא:
השעה 11 ו-11 דקות
אולי חוויתם חוויות דומות, כאשר אחת נפוצה היא אשליית 11:11, שבה אנשים שמים לב שכשהם מסתכלים על השעון השעה היא 11 ו-11 שקות וזה קורה בתדירות גבוהה יותר ממה שהם ציפו שיהיה. אנחנו יודעים שאין יותר מפעמיים ביום שיכולה להופיע השעה 11:11, אז איך זה שאתם רואים את השעה הספציפית הזאת יותר מכל שעה אחרת?
אז כפי שציינו, אתם כנראה לא רואים אותה יותר - וסביר להניח שזו רק הטיה קוגניטיבית שמשחקת במוח שלכם. נניח שמישהו אומר לכם שיש סיכוי גבוה יותר שתראו את השעה 11:11 - אז הסבירות שתשימו לב לשעה הזאת כשתסתכלו בשעון שלכם גדולה יותר, בעוד ששעות אחרות שיופיעו בזמן שתסתכלו בשעון לא ימשכו את תשומת לבכם. כלומר המוח שלכם לא ממש ישים לב לפעמים האחרות שהסתכלתם בשעון, אלא רק לאלה בהן השעה הייתה 11:11.
עוד תופעות מוזרות
אפקט נלסון מנדלה: אי.טי, פורסט גאמפ ודארת' וויידר לא אמרו את מה שאתם זוכרים שהם אמרו
אפקט החתול במגפיים: מחקר מוכיח שנשים מדברות בקול גבוה יותר אל בעלי החיים האלה
גם אנשי אקדמיה אינם חסינים מפני ההטיה הזו, כאשר הבלשן תומס גרנו טבע את המונח "הטיית תדירות" בפוסט בבלוג משנת 2005. "כאן בסטנפורד יש לנו קבוצה שעובדת על שימושים חדשניים של ביטויים, במיוחד השימוש במשפט 'אני אומר 'כן' והיא אומרת 'לא'", כתב גרנו בפוסט בבלוג והסביר כי הקבוצה האמינה ששימוש בביטןוי הזה נפוץ בעיקר בקרב נשים צעירות מקליפורניה. "הבוגרים שעבדו על הפרויקט דיווחו שיש להם חברים שמשתמשים בביטוי הזה "כל הזמן". אבל למעשה, כאשר הסטודנטים שוחחו עם חבריהם ארוכות, הקליטו את השיחות ותמללו אותן - הם שמו לב לתדירות הנמוכה מאוד של השימוש בביטוי הזה - אם בכלל, לעומת ביטויים אחרים. יש כמה פרשנויות לממצא המעצבן הזה, אבל אנחנו נוטים לחשוב שחלק ממנו הוא אשליית התדירות".
ומה עם זה שאתם צריכים לעשות קקי בחנויות ספרים?
דוגמה מוזרה נוספת היא "תופעת מריקו אאוקי", לפיה אנחנו מרגישים צורך עז לעשות קקי - זמן קצר לאחר שאנחנו נכנסים לחנות ספרים. למרות שיש לתפועה הזו מספר הסברים, האחד הפופלארי ביותר הוא שאחרי שצעירה יפנית בשם מריקו אאוקי כתבה מכתב למגזין בשנת 1985 וסיפרה על החוויות שלה והצורך הקבוע לעשות קקי בחנויות ספרים (שכנראה נגרמה בגלל אשליית התדירות).
בעקבות המכתב רבים אחרים התחילו לדווח שגם להם זה קורה - תוך שהם כמובן מתעלמים מכל הפעמים שבהן זה לא קרה - בגלל תופעת באדר-מיינהוף.