האם החברה הישראלית הזו מצאה תרופה להתמכרות לפחמימות ואלכוהול?

בראיון שהעניק במרץ האחרון לפסיכיאטר ד"ר גאבור מאטה, חשף הנסיך הארי פרט שפעם היה גורם למיני רעידת אדמה בממלכה המאוחדת. הנסיך הגולה התוודה שלא הסתפק רק באלכוהול ובסמים קלים, אלא גם התנסה בפטריות הזיה, "שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי, מאז התנסתי בהן לראשונה ב-2016 בזמן שהייתי בחופשה בקליפורניה", הוא סיפר, והוסיף, "זה גורם לי לשחרר הרבה מהדברים אותם הדחקתי לאורך השנים".

הנסיך הארי אינו לבד. כמות המשתמשים העולמית בחומרים פסיכדליים זינקה פלאים בעשור האחרון ובפרט מאז משבר הקורונה. על פי נתוני המשרד למלחמה בסמים ולמניעת פשיעה באו"ם ,(UNODC) כ-275 מיליון בני אדם צרכו סמים לפחות פעם אחת בשנת 2021. אם לא די בכך הרי שמדי שנה נפטרים מעל 3 מיליון בני אדם ברחבי העולם עקב שימוש מופרז באלכוהול, מדובר בכ-5.3% מכלל מקרי המוות לפי הדו"ח האחרון של ארגון הבריאות העולמי .(WHO)

התמונה אינה מעודדת במיוחד בישראל ולראיה, אחד מכל שבעה ישראלים מתמודד עם התמכרות, ו-90% מהם אינם פונים לקבלת טיפול רפואי, כך עולה מדו"ח שפרסם המרכז הישראלי להתמכרויות בשנה שעברה. עם נתונים מבהילים שכאלה אין זה מפתיע שהכמיהה העולמית לפתרון קסם למצוקות נפשיות, מהווה טריגר לכך ששוק התרופות הפסיכדליות העולמי אשר מובל כיום על ידי ענקיות תרופות, כמו למשל ג'ונסון אנד ג'ונסון, מגלגל מליארדי דולרים מדי שנה.

אחרי כשישה עשורים, במהלכן נחשבו לשנויים במחלוקת והיו נחלתן הבלעדית של שמאנים ומטפלים אלטרנטיביים אחרים, קיבלו התרופות הפסיכדליות הכרה מהממסד הרפואי בחמש השנים האחרונות. הכרה זו באה לידי ביטוי בעקבות לא מעט מחקרים המצביעים על כך שחומרים אלה יכולים לעזור למתמודדים עם מצבים כמו דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, כאב כרוני ואפילו הפרעות אכילה והשמנת יתר.

פריצת הדרך המשמעותית הראשונה בתחום התרופות הפסיכדליות נרשמה בשנת 2019 כאשר ה-FDA אישר את השימוש ב- S קטמין תחת השם המסחרי ספרבאטו (Spravato) לטיפול בדיכאון עמיד. ביולי האחרון הפכה אוסטרליה למדינה הראשונה בעולם שהתירה שימוש מבוקר בחומרים פסיכדליים לטיפול בהפרעות נפשיות. מדובר בבשורה חשובה עבור מאות אם לא אלפי החברות מתחום התרופות הפסיכדליות הפועלות בעולם, ביניהם קלירמיינד.

החברה הקנדית-ישראלית הוקמה במטרה לפתח תרופות על בסיס חומרים פסיכדליים לשיפור הבריאות הנפשית ולהתמכרויות. הייחודיות של קליירמיינד טמונה בקניין הרוחני ובהרכב הכימי של מולקולת MEAI עליה מתבססת התרופה שבפיתוחה. "זוהי מולקולה חדשנית ויעילה, שנחשבת לפסיכדלית לייט, כלומר אינה גורמת להזיות המסכנות את החולה. הדבר יאפשר למטופל לקחת את התרופה במרחב הפרטי וכתוצאה מכך הטיפול יותר נגיש, זול וזמין", מספרת ד"ר עדי צולוף-שני, מנכ"לית קלירמיינד.

בשלב הראשון קלירמיינד מתמקדת בפיתוח תרופה לטיפול באלכוהוליזם והשמנת יתר, ובהמשך בכוונתה לתת מענה להתמכרויות נוספות כמו עישון וקוקאין, ואפילו לטיפול בדיכאון.

עד כה ביצעה החברה מספר ניסויים פרה קליניים עם שותפים כמו אוניברסיטת בר אילן והאוניברסיטה העברית. במקביל, חתמה על הסכמים עם אוניברסיטת ייל בארה"ב לעריכת ניסויים קליניים בבני אדם לבדיקת השפעות התרופה.

איך מוודאים שהמטופלים לא יחליפו את ההתמכרות לאלכוהול בהתמכרות לתרופה? "פיתוח תרופה", מסבירה צולוף-שני, "הוא תהליך מבוקר רב שלבים המצריך בחינה מדוקדקת של הרשויות ומתבצע בצעדי צב על מנת לוודא שהמשתמשים אינם מתמכרים והחומר בטיחותי. בין השאר, ערכנו ניסוי אצל פרופ' גל ידיד מאוניברסיטת בר אילן המתמחה בהתמכרויות, שנועד להשוות את המולקולה שלנו לשני חומרים ממכרים: קוקאין וסוכרוז. ראינו שיחסית אליהם, החומר שאנחנו מפתחים הוא בעל פוטנציאל נמוך להתמכרות ומלווה בהרגשה נעימה כמו אחרי לגימת חצי כוס יין למשך זמן קצר".

אנשים שהתנסו, לדבריה בחומר, העידו שהוא גרם להם להפחתת צריכת האלכוהול עד כדי תחושת רוויה ואף גועל מאלכוהול למרות שחלק מהנסיינים כלל לא שתו אלכוהול במהלך הניסוי. אותם סימנים אגב ניכרו בקרב בעלי חיים שקיבלו את החומר לאחר שנחשפו ליין. בעקבות הממצאים הוחלט לבדוק את השפעת המולקולה על אכילת יתר בקרב מכרסמים. "הופתענו לגלות שלמרות שהמכרסמים הפריזו באכילה ואכלו מזון עתיר שומן, הם הורידו 20% ממשקל גופם", היא מוסיפה.

"לא רק שהמכרסמים בניסוי רזו, אלא שאותן בעיות מטבוליות שלרוב מתלוות להשמנת יתר כלל לא הופיעו וניכר שיפור בכבד השומני ובכולסטרול, וירידה באחוזי השומן. בעוד שהתרופות הפופולאריות כיום לירידה במשקל הן ברובן על חשבון מסת הרקמה הרזה (שלד, שרירים ונוזלי הגוף, א.א), רקמות בהן רצוי לא לפגוע, הירידה במשקל אצלנו היתה על חשבון מסת רקמת השומן". לדברי צולוף-שני, התרופה של קלירמיינד אינה מלווה בתופעות לוואי כמו הקאות ושלשולים, וניתנת כטבלייה ולא בהזרקה, כמו רוב תרופות ההרזיה הנפוצות. בנוסף, לטענתה, לא נדרשת כאן פעילות גופנית להשלמת תהליך ההרזיה.

לאור מורכבות הליכי הפיתוח והחסמים השונים שניצבים בפני החברה, קשה לצפות מתי תהפוך התרופה למסחרית, אולם צולוף-שני מאמינה שזה יקרה תוך מספר שנים.

תעשיית התרופות הפסיכדליות נמצאת עדיין בחיתוליה, בעיקר מכיוון שהחסמים הפסיכולוגיים טרם הוסרו לחלוטין. עם זאת, צולוף-שני סבורה שישנה הרבה פתיחות מצד הגופים הרגולטוריים המובילים בעולם והראייה לכך הרגולציה שפרסם לאחרונה ה-FDA בנושא. "התרופות הפסיכדליות הופכות בהדרגה ללגיטימיות. רוב המחקרים נעשים בידי האוניברסיטאות המובילות בעולם ורובן אף הקימו יחידות מחקר ייעודיות. ניכרת פתיחות הן מצד המוסדות האקדמיים והן מצד הרגולטור והרופאים.

"אני יכולה להעיד שישנה כלפינו פתיחות ואוזן קשבת מצד משרד הבריאות, ומדיניות זאת תלך ותתרחב ככל שיהיו יותר דיווחים על הבטיחות והיעילות בשימוש. מה גם שיש צמא לתרופות יעילות יותר בתחום בריאות הנפש כי מה שקיים כרגע לא פותר את הבעיה באחוזים גבוהים".

כבר בשנה הבאה צפוי ה-FDA לאשר טיפול לפוסט טראומה המתבסס על MDMA, החומר הפעיל של סם המסיבות אקסטזי וטיפול לדיכאון על בסיס נבגי פטריות הזיה. "זה יהיה גיים צ'יינג'ר לתעשיית התרופות", אומרת צולוף-שני. "הפוטנציאל של החומרים הפסיכדלים הוא אדיר ובחוגי המטפלים בבריאות הנפש משוועים להם, ולכן אני רואה עתיד מאוד ורוד לתחום".