טבורים או פופיקים, לא משנה באיזה מונח אתם משתמשים, לטבור שלכם יש הרבה מה לספר על מצבכם הבריאותי. רובנו כנראה לא נותנים מחשבה שנייה על הטבור, אבל קפל העור הקטן הזה יכול להוות מקור לזיהומים, ציסטות ואפילו בקע.
הטבור מהווה נקודת גישה לכלי הדם המובילים את הדם אל העובר וממנו. אלה הגיעו מהשליה ועברו דרך חבל הטבור. בדרך כלל ישנם שלושה כלי דם בתוך חבל הטבור. מי שנושא חמצן וחומרי תזונה לעובר הוא וריד הטבור. הוא עובר דרך הטבור וניזון למחזור העובר המתפתח. ישנם גם שני עורקים טבוריים, אם כי אלה נושאים דם נטול חמצן ופסולת, זורמים בכיוון השני בחזרה לשליה.
הטבור אינו רק נקודת גישה, אלא נקודת חולשה, ולכן הוא יכול לסמן לנו על כמה מצבים בריאותיים:
בקע טבורי הוא מצב שבו איבר פנימי דוחף דרך אזור חלש בדופן הבטן. טבור בולט עשוי להוות אינדיקציה למחלה זו. גם נשים שמנות או בהריון עלולות לפתח סוג זה של טבור. הצטברות נוזלים בבטן המכונה מיימת עשויה להיות מסומנת גם על ידי טבור בולט. בקע, המתרחש כאשר חלק מהמעי או רקמה אחרת דוחפים דרך מקום חלש בדופן הבטן, עשוי להיות מסומן על ידי בליטה או בליטה סביב הטבור. כאב, אי נוחות והשלכות אחרות עלולות לנבוע מבקע.
סיבוך נדיר בטבור שנקרא קשרית על-שם האחות ג'וסף" ("Sister Joseph's nodule"), שהייתה נזירה שגילתה שלחולים רבים עם סרטן בשלב מאוחר יש נפיחות או גוש ליד הטבור שלהם. זה יכול להיות סימן לכך שהסרטן של החולה התפשט או התקדם יותר.
בספרות הרפואית דווחו עד כה למעלה מ-400 חולים שלקו בקשרית על-שם האחות מרי ג'וסף. באתר ההסתדרות הרפואית בישראל כתוב כי: "הקשרית יכולה להיות מכאיבה, מכויבת ולעיתים מפרישת מוגלה, דם או נוזל סרוטי. היא על פי רוב נוקשה ובגודל 0.5 - 2 ס"מ, אך יכולה גם להגיע לגודל של 10 ס"מ. הקשרית בטבור יכולה להיות ביטוי קליני ראשון של שאת ממארת ראשונית, להתגלות לאחר האבחנה של שאת ממארת ראשונית, או להוות ביטוי קליני ראשון של הישנות שאת ממארת ראשונית. המקור העיקרי של קשרית על-שם האחות מרי ג'וסף בנשים הוא סרטן השחלה ובגברים - סרטן הקיבה".
עוד מצב עם שם משונה הוא ראש מדוזה (Caput medusae). מדובר על סימן של כלי דם מורחבים סביב הטבור, היוצאים ממרכז הטבור לכל הכיוונים, מה שמזכיר הראש של היצור האגדי מדוזה וגם עץ דקל. זוהי רשת של ורידים נפוחים ללא כאבים סביב הטבור. מרחוק זה גם נראה כמו חבורה שחורה או כחולה.
לרוב, ראש מדוזה הוא סימן של יתר לחץ דם בווריד שער הכבד. זהו וריד שער, המוביל דם ממערכת העיכול, כיס המרה, מהטחול מאזור הטבור, ומאיברים נוספים בחלל הבטן - ישירות אל הכבד.
ראשה של מדוזה בפני עצמו אינו מחלה, אם כי הוא בדרך כלל סימן להצטלקות בכבד, הנקראת גם שחמת. ההצטלקות מקשה על זרימת הדם דרך ורידי הכבד, מה שגורם להצטברותו בווריד השער ולזרימה לוורידים סמוכים ליד הטבור.
איך שומרים על הטבור?
הטבור יכול גם ללכוד זיהומים. מכיוון שהטבור הוא מעין קפל בגופנו, הוא עשוי ללכוד לחות, פסולת ואף חיידקים, מסוכנים יותר או פחות. סימנים של זיהום בטבור כוללים אדמומיות, כאב, נפיחות, ריח רע ומוגלה או נוזלים אחרים שדולפים החוצה.
שמירה על ניקיון הטבור ומניעת בעיות בריאותיות מחייבות טיפול נאות בטבור. שמרים, חיידקים או פטריות עלולים לגרום למחלות אם האזור מוזנח . ניקוי תכוף מוריד את הסיכון לזיהום על ידי הסרת לכלוך וחיידקים עם תמיסת מים וסבון עדינה. שמירה על טבור יבש היא חיונית, במיוחד לאחר אמבטיה, שכן הדבר מסייע במניעת גידול חיידקים בסביבה החמה והלחה שהוא מייצר.