נותנים לילד מסכים לפני גיל שנה? אחרי הכתבה הזו אתם תפסיקו בוודאות

בעולם הדיגיטלי של היום, זמן הבילוי מול מסכים הפך לחלק בלתי נפרד מחייהם של ילדים. המסכים נמצאים כיום בכל מקום: צפיה בטלויזיה, משחקי מחשב, ושימוש במכשירים סלולריים. אולם, קיימת דאגה רבה לגבי ההשפעה האפשרית שיכולה להיות לבילוי זמן רב מול מסכים על ההתפתחות של ילדים. מחקר יפני חדש שפורסם במגזין הרפואי JAMA pediatrics ב-21.8.23 בחן נושא זה על ידי כך שנבחן הקשר בין זמן החשיפה למסכים בגיל שנה לבין עיכובים בהתפתחות בתחומים שונים בגילאי שנתיים וארבע.

המושג זמן מסך מתייחס למשך הזמן שהאדם מבלה מול מסכים, כמו טלוויזיה, משחקי מחשב, וטלפונים סלולריים. מספר ארגוני בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים נתנו המלצות להגבלת זמן המסך לילדים, בייחוד בשנות חייהם הראשונות מתוך מטרה לעודד התפתחות תקינה של הילדים. אולם, המלצות אלה הרבה פעמים אינן מיושמות בשל השימוש הנרחב כל כך באמצעים דיגיטליים, דבר שהחמיר עוד יותר בעת מגיפת הקורונה.

מחקרים קודמים הדגישו את הקשר הפוטנציאלי בין זמן מסך לבין התפתחות הילד בתחומים כמו תקשורת, יכולות מוטוריות, פתרון בעיות, וכישורים חברתיים. בעוד שמחקרים רבים בחנו קשר זה, שתי שאלות מפתח נותרו ללא מענה. ראשית, האם ישנם תחומים התפתחותיים מסויימים הקשורים באופן ייחודי לזמן מסך? ושנית, האם הקשר בין זמן מסך לעיכוב התפתחותי נותר גם בשלבים מאוחרים יותר של התפתחות הילד.

המחקר שבוצע ביפן, בחן את השאלות הללו על ידי בחינת הקשר בין זמן החשיפה למסכים בגיל שנה ובין עיכובים התפתחותיים בחמישה תחומים- תקשורת, מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, פתרון בעיות, ומיומנויות אישיות וחברתיות- בגיל שנתיים וגיל ארבע. המחקר עקב אחר 7,097 זוגות של אמהות-ילדים.

הממצאים היו משכנעים ביותר. הממצאים הראו שככל שמשך החשיפה למסכים בגיל שנה היה רב יותר, כך היו עיכובים התפתחותיים רבים יותר בתקשורת ובפתרון בעיות הן בגיל שנתיים והן בגיל ארבע. הממצאים הללו מצביעים על כך שככל שילד בילה יותר זמן מול המסך בגיל שנה, כך גדל הסיכון לעיכובים התפתחותיים בתחומים אלה בשלב מאוחר יותר. הקשר הזה נותר עקבי גם לאחר שבוצע תיקון למשתנים שונים כגון גיל האם, רמת ההכנסה, ודיכאון לאחר לידה של האם.

ממצאי המחקר הזה מדגישים עד כמה חשוב להתייחס ברצינות ובזהירות לזמן המסך של ילדים, בייחוד בשנות החיים הראשונות. בעוד שהמחקר, בהיותו מחקר מעקב, אינו מראה קשר ישיר של סיבה ותוצאה, הרי שהוא מצביע על קשר משמעותי בין חשיפה למסכים בגיל מוקדם ובין עיכובים התפתחותיים. לאור זאת, הורים ומטפלים צריכים להיות מודעים להשלכות שישנן לזמן המסך שילדים נחשפים אליו, וחשוב שיתמקדו בשמירה על איזון בין פעילויות מבוססות מסך ובין פעילויות התפתחותיות אחרות כגון משחק, אינטראקציה חברתית, ופעילות גופנית.

חשוב לציין שהמחקר אינו מבחין בין זמן מסך שנועד לפעילות חינוכית לבין זמן מסך שלא נועד לפעילות חינוכית. זמן מסך בעל תוכן חינוכי יכול להיות בעל תועלת להתפתחות הילד, וההורים יכולים לשקול להטמיע תוכניות חינוכיות באיכות גבוהה כחלק מזמן המסך של ילדיהם. אולם, עדיין ישנה חשיבות מכרעת לכך שזמן המסך יהיה מוגבל ושישולבו מגוון של פעילויות אחרות בסדר היום של הילדים.


ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית