מפחדת לקחת תרופה לדיכאון בהנקה? אלו התרופות שלא יעברו בחלב

אחד המיתוסים הרווחים בקרב נשים מניקות שסובלות מדיכאון אחרי לידה הוא שהן לא יכולות לטפל בעצמן עד סיום תקופת ההנקה, מחשש שטיפול תרופתי יעבור בחלב האם ויפגע בתינוק. עקב כך, נשים רבות נמנעות מלספר על תחושותיהן, או לשתף את הרופאים שלהן בהרגשת הדיכאון, מחשש שיומלץ להן לקחת תרופות פסיכיאטריות בעלות השפעה שלילית על תינוקן. אך ההפך הוא הנכון. נשים שחוות דיכאון אחרי לידה, גם כשהן מניקות, יכולות ואף צריכות לדאוג לעצמן ולגשת לקבל עזרה.. כיום ישנם פתרונות שאינם פוגעים כלל בתינוק, ואם את מתלבטת - יונת רן, מיילדת ורכזת בריאות האישה במאוחדת, תעזור לך להבין בדיוק מה הטיפול הנכון וממה להימנע, ועל הקשר בין דיכאון אחרי לידה והנקה.

לפני הכול, מהו דיכאון אחרי לידה? כ-10-15% מהנשים יחוו דיכאון לפני או אחרי הלידה, כשהתסמינים משתנים בין אישה לאישה. בין התסמינים ניתן למנות קשיי ריכוז, עייפות בלתי נגמרת, שינויים בהרגלי האכילה, חוסר חשק לעשות דברים שאהבת לפני כן, הזנחה עצמית, קושי להירדם, תחושת אשמה וחרדה. אם את חווה חלק מהתסמינים האלו, והם נמשכים לפחות שבועיים, כנראה שלא מדובר רק בדכדוך קל אלא בדיכאון אחרי לידה. חשוב שתפני לקבל ייעוץ ולא תישארי לבד. את יכולה לדבר עם אימא או חברה. לפעמים זה מספיק, אבל לעתים תחושי צורך לפנות לגורם מקצועי כמו אחות או רופא המשפחה.

אך מה קורה לנשים שחוות דיכאון אחרי לידה בזמן ההנקה? נשים עם דיכאון עלולות לחוות קושי להתחיל ולשמר הנקה, ונשים שחוות קשיים בהנקה עלולות לפתח דיכאון. יחד עם זאת, הנקה יכולה להיות חוויה מעצימה עבור האישה, שמחזקת את הקשר המיוחד בינה ובין התינוק שלה. חוויית הנקה מוצלחת יכולה לסייע לנשים שחוות דיכאון, פיזית ונפשית, להעלות את הביטחון העצמי ולגרום לתחושה כללית טובה. אחד ההורמונים המופרשים בזמן ההנקה הוא אוקסיטוצין, הידוע כהורמון האהבה שגורם לתחושות נעימות ומסייע עם קשיי הדיכאון. לעיתים, עבור אישה שחווה דיכאון, ההנקה מהווה קרש הצלה בתוך ים של רגשות אשמה ובושה על תפקודה האימהי, מחשבות ורגשות שאופייניות לנשים במצב הזה.

לצד כל אלו, אי אפשר להתעלם מהדיכאון בו שרויה האישה, והשאלה שעולה מתוך המצב הזה היא האם להמליץ לאישה הסובלת מדיכאון אחרי לידה להתחיל או להמשיך להניק? בעיקר כשהאם זקוקה לטיפול תרופתי נגד דיכאון או כשהיא מתקשה בפעולת ההנקה. אז התשובה היא בהחלט כן, ורוב האימהות שסובלות מדיכאון אחרי לידה אכן בוחרות להמשיך ולהניק. אם יש צורך לקבל טיפול תרופתי כמו למשל נטילת נוגדי דיכאון, הרי שאין זו סיבה להפסקת ההנקה. יחד עם זאת, ישנם גם פתרונות אחרים, ואישה שמבקשת להימנע מטיפול תרופתי תוכל להיעזר בטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי אישי או קבוצתי.

ישנם נוגדי דיכאון שמותרים בהנקה ונחשבים לבטוחים. אמנם תרופות רבות עוברות בחלב האם, אולם לרובן אין כל השפעה על כמות החלב או על רווחת התינוק בתקופת ההנקה. נוגדי דכאון ממשפחת ה-SSRI עוברים באיטיות רבה לחלב האם, ולפיכך נחשבים מותרים בהנקה. למשל:

1. סרטלין (לוסטרל) נחשבת לתרופה הבטוחה ביותר לשימוש, בשל המעבר הדל לחלב האם. אצל אם מניקה שמתחילה טיפול אנטי דכאוני - זו תהיה לרוב הבחירה הנכונה והבטוחה ביותר.

2. ציפרלקס (Cipralex) הינה תרופה שנחשבת לבטוחה בהיריון ולא גורמת למומי לידה יותר מאשר מה שעלול לקרות בהיריון רגיל. כמו כן, התרופה עוברת לחלב אם כי בריכוז נמוך, לכן היא נחשבת כטובה בזמן הנקה. יחד עם זאת, בעת לקיחת התרופה חשוב להשגיח על העובר ולהתייעץ עם המטפל במידה ויש שינויים ברמת הערנות או ההנקה.

בנוסף, יש כמה היבטים שצריך לקחת בחשבון כאשר נוטלים ציפרלקס בזמן היריון או הנקה:
• עדיף להתחיל את הטיפול התרופתי אחרי השליש הראשון.
• לקראת סוף ההיריון יש לשקול הקטנת המינון כדי למנוע הופעת תסמיני גמילה אצל העובר. גם אם מופיעים תסמינים, הם קלים בדרך כלל.
• שימוש בציפרלקס יכול להוביל ללידה מוקדמת יותר, כשבועיים לפני התאריך המשוער.
• בזמן הלידה האישה יכולה לדמם במקצת יותר עקב ההשפעות על קרישיות הדם.
• קיים סיכון של אחד ל-500-1000 לידות להופעת יתר לחץ דם במערכת לב ריאות בעובר.

3. פארוקסטין (Seroxat, Paxxet 20) - רק חלק קטן מאוד מהחומר הפעיל בתרופה שמקבלת האם מגיע לתינוק. מחקר מהעת האחרונה מצא רמות נמוכות של פארוקסטין בחלב האם, אך בדם התינוק רמות התרופה היו כה נמוכות שלא ניתן היה לגלותן, ולא נצפו כל תופעות לוואי.

יש לזכור כי לדיכאון, עצבות וחרדה יש השפעה שלילית על ייצור החלב, על תפקוד האם ועל טיב הקשר שלה עם תינוקה. ולכן, כאשר מדובר בחישוב עלות מול תועלת, הרי שיתרונות הטיפול עולים על החסרונות המועטים שנצפו עד כה בעולם המחקר.

מה עלול לקרות אם הדיכאון לא יטופל כראוי? על פי מחקרים, דיכאון אחרי לידה שלא מטופל גורם לקשיים הוריים רבים, כגון חוסר באנרגיה, קושי בהתמקדות בתינוק ובצרכיו, קושי בטיפול עצמי ועלייה בסיכון להתאבדות. לדיכאון אחרי לידה שאינו מטופל נמצאו גם השלכות ארוכות טווח, כמו איחור שפתי, בעיה בהיקשרות של האם והילד, בכי ואי שקט מוגבר בילוד, עודף משקל בילדות ובעיות בהסתגלות לגן או בית הספר וקשיים חברתיים. כל אימא היא קודם כל אישה, וכדי שתוכלי לטפל בתינוק הנולד ובמשפחתך, עלייך להיות במיטבך ולדאוג לעצמך. טיפול תרופתי נחשב לבטוח מאוד בעת הנקה, אנו ממליצים לכל אישה להיות קשובה לגופה ולמצבה הנפשי, ולהתייעץ עם רופא שיוכל לתת את המענה הנכון ביותר עבורה.

הכותבים: ד"ר בני חן, מומחה ברפואת נשים ויונת רן, מיילדת ורכזת בריאות האישה - שניהם מקופת חולים מאוחדת