הסיבות לכאבי ברכיים מושפעים מגורמים שונים, כמו גיל, אורח חיים ומצבים רפואיים בסיסים. על פי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Arthritis Care& Research נמצא כי כ- 25% מהאוכלוסייה בגילאי 50 ומעלה סובלים מכאבי ברכיים, וכן שכיחות התופעה אף עולה עם הגיל. יחד עם זאת, כאבי ברכיים עלולים להופיע גם בקרב צעירים עקב פציעות, שימוש יתר או מצבים רפואיים שונים.
כאבי ברכיים יכולים להיגרם מפציעות שונות, כגון נקעים, מתיחות, קרעים ברצועות הברך, כגון ACL (רצועה צולבת קדמית), PCL (רצועה צולבת אחורית) או רצועה קולטרלית צידית (LCL), קרעים במניסקוס (כריות הגומי בין עצמות הברך) או שברים. כמו כן שימוש יתר או גירוי או מאמץ חוזר, לדוגמה פעילויות או סוג ספורט הכוללים תנועות חוזרות ונשנות המפעילות לחץ מוגזם על הברכיים, כגון ריצה, קפיצה או כריעה, עלולים להוביל לכאבי ברכיים לאורך זמן, חוסר יציבות משמעותית וכן הגבלה בתנועה.
עם זאת, כאבי ברכיים עלולים להופיע כתוצאה מדלקות מפרקים ניווניות, דלקות מפרקים שגרוניות או סוגי דלקות נוספים שבאים לידי ביטוי בנפיחות וכאבים במפרקי הברך. גם במקרה של דלקת או גירוי של הגידים בברך, כגון דלקת בגיד הפיקה או בורסיטיס- דלקת של הבורסה (שקיות קטנות מלאות נוזלים שמרפדות את מפרק הברך), עלולים לגרום לכאבים ונפיחות.
ישנם מקרים בהם הכאבים נובעים כתוצאה מאנטומיה פתולוגית, לדוגמה מבנה פיקת הברך, וכן מצבים רפואיים אחרים, כגון זיהומים, ציסטות או גידולים, שיכולים גם הם לגרום לכאבי ברכיים.
מה ניתן לעשות כדי להימנע מכאבי ברכיים?
1. שמרו על שרירי רגליים חזקים: תרגילי כוח רגילים המכוונים לשרירים סביב הברך, כגון שרירי הארבע ראשי והירך האחורי, יכולים לסייע במתן יציבות ותמיכה למפרק הברך ולהקטין את הסיכון לפציעה.
2. חימום ומתיחות: התחממו תמיד לפני עיסוק בפעילות גופנית על מנת להגביר את זרימת הדם והגמישות לשרירים כך שיהיו מוכנים לקראת הפעילות. בנוסף, מתיחות יכולות לעזור ולשפר את ניידות המפרק ולהפחית את הסיכון לפציעה.
3. טכניקה וצורה נכונים: בעת השתתפות בספורט או ביצוע תרגילים המערבים את הברכיים, חשוב להשתמש בטכניקה ובצורה נכונים. לשמור על יציבה טובה, שימוש במכניקת גוף מתאימה, והימנעות מתנועות פתאומיות או קופצניות שעלולות להפעיל לחץ על מפרק הברך.
4. השקיעו בנעליים טובות: נעילת נעליים המספקות תמיכה וריפוד נאותים מסייעת בבלימת זעזועים ובהפחתת הלחץ על הברכיים, בפרט בסוג ספורט בו ישנה השפעה רבה על הברכיים, כמו ריצה, אירובי ועוד.
5. הימנעו משימוש מופרז ומוגזם: חשוב להקשיב לגוף ולהימנע מפעילות מוגזמת שגורמת ללחץ מוגזם על הברכיים. קחו הפסקות קבועות והדרגתיות במשך הפעילות הגופנית.
6. שימרו על משקל תקין: עודף משקל עלול להפעיל לחץ נוסף על מפרקי הברך ולהגביר את הסיכון לפציעה. שמירה על משקל תקין באמצעות תזונה מאוזנת ופעילות גופנית סדירה מסייעת להפחית את הסיכון הזה.
7. ציוד מגן: בעת השתתפות בספורט או בפעילויות שיש בהן סיכון גבוה יותר לפציעות ברכיים, כמו סקי או כדורגל, חשוב להשתמש בציוד מגן מתאים. זה עשוי לכלול מגני ברכיים או ציוד תומך אחר.
8. גיוון: עיסוק במגוון פעילויות ספורט מסייע במניעת פציעות של שימוש יתר שעלולות לנבוע מתנועות חוזרות ונשנות. אימון צולב מסייע גם בחיזוק קבוצות שרירים שונות, כולל אלו התומכות בברכיים.
כאבי ברכיים עשויים להופיע בכל גיל, בין אם כתוצאה מפציעה, דלקת, זיהום או מבנה אנטומי לא תקין. במידה שאתם חווים כאב או אי נוחות בברך לאורך זמן, חשוב לפנות לבדיקה רפואית על מנת לאבחן ולטפל מוקדם ככל האפשר.
דרכים לאבחון
חלו התקדמויות שונות בשיטות אבחון לפציעות ברכיים, המאפשרות הערכה מדויקת ומפורטת יותר של המצב. חלק מכלי האבחון המתקדמים ביותר המשמשים לפציעות ברכיים כוללים:
1. הדמיית תהודה מגנטית (MRI): MRI משתמש במגנטים חזקים ובגלי רדיו כדי ליצור תמונות מפורטות של מבני הברך. זה עוזר לזהות פציעות ברצועות, גידים, סחוס ועצמות, ומספק תצוגה מקיפה של מפרק הברך.
2. אולטרסאונד: הדמיית אולטרסאונד משתמשת בגלי קול כדי לייצר תמונות בזמן אמת של מבני הברך. זה יכול לעזור באבחון מצבים כמו קרעים ברצועות, פציעות בגידים וציסטות. אולטרסאונד שימושי במיוחד להנחיית הזרקות מחט והתערבויות אחרות.
3. סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT): סריקת CT מספקת תמונות חתך מפורטות של הברך, המאפשרות הערכה מדויקת של עצמות ויישור מפרקים. זה מועיל בזיהוי שברים, מומים בעצמות ופציעות ברכיים מורכבות. ניתן לשלב גם סריקות CT עם ארתרוגרפיה, שבה חומר ניגוד מוזרק למפרק הברך כדי לשפר את ההדמיה.
4. ארתרוסקופיה: ארתרוסקופיה היא הליך אבחון וטיפול כאחד. זה כרוך בהחדרת מצלמה קטנה הנקראת ארתרוסקופ לתוך מפרק הברך דרך חתך קטן. ארתרוסקופיה מאפשרת הדמיה ישירה של המבנים הפנימיים של הברך, כגון הרצועות, הסחוס והמניסקוס, ועוזרת לזהות ולתקן פציעות ספציפיות.
5. צילומי מאמץ: צילומי מאמץ הם צילומי רנטגן שנלקחו תוך הפעלת לחץ או כוח על מפרק הברך. הם יכולים לעזור להעריך את יציבות הרצועות, כגון קביעת מידת חוסר היציבות של הברך ב-ACL או פציעות רצועות צדדיות.
6. טכניקות הדמיה מתקדמות: התקדמות בטכניקות הדמיה,כגון MRI דינמי או MRI פונקציונלי, מאפשרות הערכה של מפרק הברך במתח או במהלך תנועות ספציפיות. טכניקות אלו מספקות מידע נוסף על יציבות תפקודית ויכולות לעזור להנחות החלטות טיפוליות.
חשוב לציין כי בעוד ששיטות האבחון הללו מתקדמות ומספקות תובנות חשובות, הערכה מקיפה על ידי איש מקצוע בתחום הבריאות, כגון מנתח אורטופד, היא חיונית לאבחון מדויק ותוכנית טיפול מתאימה.
אפשרויות הטיפול המתקדמות לפציעות ברכיים
1. ניתוח זעיר פולשני: התקדמות בטכניקות כירורגיות הובילו לפיתוח הליכים זעיר פולשניים כגון ארתרוסקופיה. ניתוח ארתרוסקופי כולל שימוש בחתכים קטנים ומצלמה זעירה כדי לדמיין ולתקן מבנים בתוך מפרק הברך. גישה זו מפחיתה טראומה כירורגית, ממזערת צלקות ומקדמת החלמה מהירה יותר בהשוואה לניתוח פתוח מסורתי.
2. שחזור רצועות: לפציעות חמורות של רצועות הברך, כגון קרעים ב-ACL, נהוג לבצע ניתוח שחזור רצועות. הליך זה כולל החלפת הרצועה הקרועה בשתל, בדרך כלל באמצעות חלק מהגיד של המטופל עצמו או שתל תורם. השימוש בשתלים ובטכניקות מתקדמות, כגון שחזור צרור כפול, יכול לספק יציבות ותוצאות תפקודיות טובות יותר.
3. תיקון/שיקום סחוס: פותחו טכניקות מתקדמות לתיקון או התחדשות של סחוס פגום בברך. הליכים כגון מיקרו-שבר, פסיפס, השתלת כונדרוציטים עצמיים (ACI) והשתלת כונדרוציטים עצמיים (MACI) מטרתם לעורר את הצמיחה של סחוס חדש או להחליף אזורים פגומים, לשמר את המפרק ולהפחית את הסיכון לפתח דלקת מפרקים ניוונית.
4. תיקון/השתלת מניסקוס: ניתן לטפל בקרעים במניסקוס, שהם פציעות ברכיים נפוצות, על ידי תיקון המניסקוס הקרוע או ביצוע השתלת מניסקוס. ניתן לבצע תיקוני מניסקוס קרועים באמצעות טכניקות מתקדמות כגון תיקון הכל בפנים או טכניקות תפרים המסייעות לקדם ריפוי. במקרים בהם לא ניתן לתקן את המניסקוס, ההשתלה כוללת החלפת המניסקוס הפגוע במיניסקוס תורם.
5. טיפולים ביולוגיים: טיפולים ביולוגיים, כמו טיפול בפלזמה עשירה בטסיות דם (PRP) פקטורי גדילה PRGF וטיפול בתאי גזע, צוברים פופולריות בטיפול בפציעות ברכיים. הטיפול כולל הזרקת תמיסה המופקת מדם המטופל עצמו, המכילה ריכוז גבוה של גורמי גדילה, לאזור הפגוע כדי לקדם ריפוי והתחדשות רקמות. טיפול בתאי גזע משתמש בתאי גזע בעלי פוטנציאל להתמיין לסוגי תאים שונים, המסייעים בשיקום והתחדשות רקמות.
הכותב הוא מנהל היחידה לארתרוסקופיה ופציעות ספורט במערך האורתופדי במרכז הרפואי הלל יפה