בהתרגשות, לחץ וחרדה קלה, הגעתם סוף סוף למקום החדש. כל הבירוקרטיות בהתנעה. כבר מצאתם מראש עבודה, דירה, בתי ספר, גנים, אולי אפילו יצרתם קשר עם משפחה אחרת שכבר כאן. אתם לא תיירים, אבל הכל מרגיש זר. אתם רוצים לחוש כמה שיותר מהר חלק מהמקום, להיות שייכים.
להתאקלם, להתמקם בארץ חדשה, בשפה אחרת, בתרבות זרה, להרגיש טבעי או אפילו בית - זה תהליך, זה לא קורה ברגע. קרוב לוודאי שתתחילו להרגיש יותר טוב אחרי כמה חודשים, מה שילך ויעמיק עם השנים. לפעמים התהליך יושלם לחלוטין ולא תרצו לעזוב ולפעמים, גם אחרי שנים, עדין תחושו זרים, לא בבית.
בכל מקרה, מה שבטוח, שעם הזמן תתחילו להרגיש יותר בנוח, הפעולות שוב אוטומטיות, דברים נעשים מוכרים, ונהיה לכם נעים ובטוח יותר בסביבה שכבר לא לגמרי זרה.
אז איך ניתן קצת לזרז את זה, להרגיש יותר נוח במקום החדש?
הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לקדם את התהליך , להתקרב בעוד כמה צעדים לתחושת השייכות ברילוקיישן:
ידע מחזק בטחון
- תסתובבו באזור, לכו ברגל, סעו, תכירו מה שיש בסביבה - רחובות, סופר, גני משחקים, בית קפה, חנויות, מספרה, שכונות ליד, כל מה שחשוב לכם ושימושי.
- הצטרפו לכל קבוצה בפייסבוק, ווטסאפ, פורום, אתר או כל ערוץ מידע שיכול להיות רלוונטי עבורכם. הרבה מידע זורם שם. תוכלו להעלות שאלות, לקבל המלצות, להכיר, להיות מעודכנים בפעילויות ועוד.
- תשאלו, תחפשו וערכו רשימה של המלצות שתקבלו או שתתקלו בהם במדיות השונות - מידע שיכול לעזור לכם כעת או בעתיד (המלצות לטיולים, מקומות בילוי עם הילדים, רשימת בתי חולים, רופאים מומלצים, בעלי מקצוע וכד').
- למדו את השפה - כמה שתתחילו יותר מהר, יותר טוב. ואם באתם לרילוקיישן קצר, למדו לפחות בסיס, מילים שימושיות. זה יעזור לתקשורת, להבנת הסביבה ולחיזוק הבטחון והעצמאות.
- תתבוננו, תשאלו ותכירו את הקודים החברתיים-תרבותיים, חוקי נהיגה, מנהגי החגים, שכנות וכדומה, להשתלבות נעימה ותחושה פחות זרה. כן, בוודאות תעשו טעויות מביכות או תתנהגו בצורות פחות מקובלות, לא נורא, מכל דבר שכזה לומדים.
לא לבד
נסו להכיר אנשים חדשים שהגיעו אתכם. לרוב לא חסרים האמצעים - מכרים משותפים, קבוצות בפייסבוק, דרך הילדים, קהילה. קל יותר לעבור את זה יחד, לצחוק ולבכות על אותם המקרים, הפספוסים, החוויות. גם אם אתם חלק מזוג, ממשפחה ולתחושתכם אתם שם אחד בשביל השנייה, עדין התפקידים שלנו, המבט והצרכים שלנו בתוך המשפחה שונים אחד מהשני ולעיתים אפילו מתנגשים. גם אנחנו צריכים לפעמים לשתף, לבלות ולחלוק קצת מחוץ לזוגיות עם מישהו שעובר בדיוק את אותם הדברים.
נסו ליצור קשרים עם אנשים "ותיקים" במקום החדש שלכם. לעיתים יש לנו את התחושה שלאלו שגרים פה כבר זמן מה יש חיים מלאים משלהם, חברים, שגרה והם לא ממש "צריכים" אותנו. אבל פעמים רבות גם הוותיקים צריכים קצת רענון או בדיוק נפרדו מחברים טובים שעזבו. ואולי הם פשוט ימצאו בכם עניין, סתם בזכות מי שאתם.
הצטרפו והיו חלק מקבוצה. קבוצת אמהות, קבוצת ריצה, חוג, קולגות מהעבודה, לימודי שפה. פייסבוק ואינסטגרם זה נחמד ותורם הרבה, אבל אין תחליף למפגשים פרונטליים.
חפשו הזדמנות לתרום מזמנכם וכישוריכם, להיות מועילים. אחד המרכיבים לתחושת השייכות הוא לחוש מועילים, תורמים. והרווח כפול, גם אתם תחושו טוב מהנתינה, מלהיות משמעותיים, חלק ממשהו וגם תעזרו לאחרים. זה לא חייב להיות משהו גדול או מורכב. תתנדבו לוועד כיתה, סייעו בביה"ס, בחוג, הציעו עזרתכם לאחרים, הציעו את כישוריכם, תתנדבו.
עניין של השקפה
בין אם המעבר היה מהחלטה שלמה ומרצון, לבין אם היה וויתור, התפשרות בשביל בן/ת הזוג, או בגלל המצב במדינה - פרצוף חמוץ, מרמור, מצב של "רק להעביר את הזמן", לא יקדמו ולא יתרמו לכלום, לא לכם ולא למשפחה. אמרו לעצמכם: "אנחנו כאן ונפיק את המיטב מהסיטואציה". חשבו מה הייתם רוצים להשיג, איך תוכלו להתרם ולהנות מהתקופה. תכננו את דרככם לשם. תקופת הרילוקיישן יכולה להיות הזדמנות נפלאה לצמיחה, לשינוי, לגילוי. נצלו אותה.
זכרו, הכל בחיים זה תקופות - התאקלמות היא תהליך. התקופה של "ההתחלה" תסתיים, יגיעו חוויות ואתגרים חדשים, תקופות חדשות קלות או קשות יותר. קבלו זאת באהבה, כחוויה. גם אם קשה, אתם יודעים בוודאות שלא עוד הרבה זמן תסתכלו אחורה על התקופה הזו מזוית אחרת, באופן שונה, היא תהיה נקודה בציר הזמן של חייכם.
רילוקיישן הוא ארוע משמעותי בחיי אדם, בחיי המשפחה. מעבר מהמוכר, הידוע, התרבות, השפה, האקלים, החברים, המשפחה, למשהו אחר, זר. החששות הרבים מלווים את ההתרגשות, זה טבעי. אתם רוצים להרגיש כבר חלק מהמקום החדש, שיהיה יותר קל. זה יקרה, התהליך יתקדם כך או כך, בקצב שלו, אתם יכולים רק לעזור לו קצת, לתת עוד דחיפה. אך הכי חשוב, תזכרו לנשום עמוק, להסתכל על הכל בהבנה, בחיוך ולהנות מהחוויה, מהתקופה הייחודית ופעמים רבות, החד פעמית, שאתם נמצאים בה. בהצלחה.
מור רמות, מאמנת ומלווה נשים לשינוי וצמיחה. מחברת הספר "כשהחיים קורים לך". מתגוררת כעשור עם משפחתה בברלין.