אפידורל או גז צחוק? מילון מושגים שחייבים לדעת לפני הריון ולידה

גיליתם שאתם בהריון? מזל טוב. כל הריון והחששות, ובעיקר השאלות שלו. אז רגע לפני שאתן מקשיבות לעצות של חברות או לתרופות סבתא, דובקות במיתוס כזה או אחר או סתם נכנסות לגוגל כדי להיבהל מכמות התוכן שאפשר לצרוך (ובעיקר להתבלבל ממנו) - קבלו את מילון המושגים שכל הריונית חייבת להכיר.

צירים: התכווצות של שרירי הרחם שמטרתם לקדם את תהליך הלידה הפעילה, כאשר עם הזמן הצירים יופיען בתדירות גבוהה יותר ויותר וארוכים יותר. בשלבים מתקדמים של הלידה, יש לתזמן את הצירים בבית כדי לתזמן יציאה לבית החולים.

ברקסטון היקס: צירים מדומים שאינם סדירים ולא יובילו ללידה. לרוב לא יהיו סדירים.

שק מי השפיר: קרום שבתוכו יהיה התינוק חבל הטבור, השליה והמים. בירידת מים נראה פתח בשק מי השפיר, בחלק התחתון שלו, מה שיוביל לירידת מים מלאה. או בחלק העליון של השק, מה שיוביל לירידת מים חלקית. בשני המקרים יש לשים לב לצבע המים, הצבע התקין של מי השפיר הוא צהבהב או שקוף. אם נראה צבע חום, נאבחן את זה כנראה כמים מקוניאליים.

פקיעת מים: כשהמים יורדים באופן ספונטני או באופן יזום יזום-לרוב רק בחדר לידה.

ירידת מים: פקיעת שק מי השפיר ויציאה של מים מתוכו- ממש כמו חור בבלון מלא במים.

ירידת מים מלאה: לרוב החור יהיה בתחתית שק מי השפיר וכמות המים גדולה יותר.

ירידת מים חלקית: לרוב החור יהיה לעלה יותר בבלון והמים ירדו בטפטוף.

מים מקוניאליים: מי שפיר עם המקוניום של התינוק (מקוניום - הצואה הראשונה שהתינוק עושה), כאשר התינוק עושה את היציאה הראשונה ברחם- מתערבבים ברחם מי השפיר עם הצואה ויוצאים מים מקוניאליים.

אוקסיטוצין: הוא הורמון שאחראי על כיווץ הרחם בזמן לידה, המכונה גם הורמון האהבה. בזמן התחלת הצירים יש לאפשר לגוף להיות במקום רגוע בטוח ואוהב מה שיאפשר את הפרשת ההורמון ויקדם את תהליך הלידה.

מוניטור: מכשיר שמטרתו למדוד את תדירות הצירים, דופק העובר ודופק היולדת. המכשיר יושב על בטן האישה ומחובר בשני כבלים למסך שמציג את המדדים באופן רצוף. לרוב האישה תהיה מחוברת למוניטור לאורך כל שלבי הלידה. שינויים במוניטור יכולים להעיד על מצוקה עוברית או אימהית.

בדיקת פתיחה: בדיקה וגינאלית המבוצעת עי רופא או מיילדת אך ורק בבית חולים. בדיקת פתיחה נמדדת מ0-10 כאשר פתיחה 10 היא פתיחה "מלאה" פתיחה "גמורה" והאישה לרוב תהיה בשלה הלידה הפעילה.

שלב הראשון - השלב הלטנטי: מאופיין בצירים לא סדירים, ולרוב ימשך עד פתיחה 3-4. האישה לרוב בשלב הזה תהיה בבית. נרצה לייצר אווירה רגועה - לעמעם אורות, להיות כמה שיותר זמן תחת זרם מים באמבטיה, להדליק נרות, לשמוע מוסיקה נעימה - כל מה שעוזר לנו להפריש אוקסיטוצין, לא להיות בלחץ ולהרגיש במקום בטוח (אז רצוי שלא לראות חדשות וכדומה).

שלב שני - "לידה פעילה": עד פתיחה מלאה (פתיחה 10), צירים סדירים יותר וצפופים יותר. לרוב האישה תהיה חדר לידה.

שלב שלישי - הלידה מפתיחה עשר ועד יציאת התינוק והשליה: ברגע שראש התינוק מבצבץ הגוף ייצא אחריו במהירות ולאחר מכן אנחנו נפריד את חבל הטבור. במצב זה, התינוק יישאר על אמו והחבל יישאר מחובר לשליה בתוך הרחם. עד חצי שעה מרגע הלידה, השליה תצא והמיילדת תבדוק שהיא יצאה בשלמותה ובכך הסתיימה הלידה.

לידה טבעית: לידה ללא אפידורל ומינימום התערבויות. בהרבה בתי חולים בארץ יש מרכזי לידה טבעית, שם נוכל למצוא ג'קוזי/בריכה מתנפחת/כל מאגר מים שבו האישה יכולה לשהות בזמן הצירים. בחלק מבתי החולים ניתן גם ללדת בתוך המים ובכולם האישה תוכל להיות במים עד השלב הסופי של הלידה (עד לרמת שלב הלחיצות). במידה ואת מתעניינת בלידת מים, יש לברר עם בית החולים מראש. חדרים הללו לרוב יהיה מוניטור אלחוטי שיאפשר לאישה לנוע בחופשיות, מאחר שתנועה ונשימה הם הדברים החשובים ביותר בשלב זה של הלידה.

זירוזים: מטרת הזירוז היא להתחיל או לקדם מהלך לידה לרוב באופן לא טבעי. רוב הזירורים יקרו בהריון בסיכון או מכל סיבה שהרופא חושב שעדיף לתינוק הזה מחוץ לרחם. ישנם כמה סוגי זירוזים - בלון, פיטוצין, פרופס, פקיעת מים או סטריפינג.

אפידורל: בשונה ממה שכולם חושבים, זהו אינו חומר שמוזרק לגב, אלא החלל שאליו מוזרק החומר - החלל האפידורלי. ההליך מתבצע רק בחדר לידה, על ידי רופא מרדים, ואחרי חתימת האישה על טופס בו היא מאשרת קבלת אפידורל. מרגע הזריקה, חומרי ההרדמה יטפטפו בתוך הצינור מאוד דק לגב והאישה תהיה מורדמת רק בחלק התחתון, מהאגן ומטה, ועדיין תהיה לה יכולת תזוזה - לשכב, לשבת, להזיז את הרגליים, לזוז מצד לצד - אך היא לא תוכל לרדת מהמיטה. מהרגע שאישה מקבלת אפידורל ועד כמה שעות אחרי הלידה, האישה תתקשה לעמוד על הרגליים. החומר אמנם לא מרדים את הרגליים, אבל משכך את כאבי הצירים.

גז צחוק: קיים במרבית בתי החולים. ניתן לאישה בשלב הצירים ויכול מאוד להקל בשלב של צירים כואבים וסדירים.

טנס: מכשיר שבו אנחנו משתמשים בשלב של צירים הכואבים מאוד לאישה. טנס נראה כמו שלט קטן שאליו מחוברים שני כבלים שבקצה שלהם יש ארבע מדבקות, אותן נדביק על הגב. כשמתחיל צר, האישה תלחץ על כפתור הטנס וברגע זה יישלחו פולסים חשמליים עדינים לגב שיעזרו לה להתמודד עם כאבי הצירים. היום טנס נפוץ מאוד בעולם ההריון והלידה, אפשר להשכיר מכשיר כזה בחברת "צירים" / יד שרה ולהחזיר אותו לאחר הלידה.

ברגע שהתינוק נולד המיילדת תפריד את חבל הטבור ובחלק שלא מחובר לתינוק נמצא דם שאותו נשאב לתוך שקית שתישמר. מדובר בתאי אב שיודעים להתחלק לפי צרכים שונים בהמשך החיים. ניתן לעשות זאת דרך חברת שונות בישראל שמתמחות בכך. תרומת הדם הזו קיימת ליתר ביטחון עבור ההורים שדאגו לכך עבור ילדיהם ולפי מחקרים אנחנו רואים שזה עשוי לעזור במצבים של מחלת הסרטן, בשיפור תסמינים CP ואוטיזם. וחשוב לזכור שיש רק הזדמנות אחת לעשות את זה בחיים, בזמן הלידה של אותו תינוק.

הכותבת מירי לב היא מירי לב, Mamahelp, דולה ואחות מוסמכת, מלווה נשים בהיריון ואחרי לידה