אם אתם מרגישים כבר תקופה ארוכה שאתם עייפים, פיזית ונפשית, ושהעייפות הזאת משפיעה לכם על העבודה, מערכות היחסים, האושר והסיפוק מהחיים - אנחנו לא יודעים אם זה ישמח או יבאס אתכם אם נספר לכם שאתם לגמרי בחברה טובה. בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים מרגישים את השחיקה הזאת, שנובעת גם מצרות גלובליות כמו מלחמות, מגפת הקורונה, אינפלציה ושינויי האקלים, גם מהמצב המורכב כאן בישראל, אבל גם מגורמים אחרים שבניגוד לכל השאר, אנחנו דווקא יכולים לשלוט בהם ולנהל אותם.
יש לא מעט הרגלים נפוצים שרובנו חוטאים בהם, שנחקרו במחקרים מדעיים ונמצאו ככאלו שמרוקנים אותנו מאנרגיות ומשפיעים על החיים בכל כך הרבה היבטים. החדשות הטובות הן שכשמכירים את האתגרים האלו ומבינים איך הם משפיעים עלינו, קל יותר להשתחרר מהם, גם אם זה לוקח זמן.
1. אתם כל הזמן מרצים אחרים
לכולנו יש רצון טבעי ומובן להרגיש נאהבים, מוערכים ורצויים. זה גם בדיוק מה שגורם לנו לעשות מאמצים אדירים כדי לרצות את הבוס, הקולגות בעבודה, החברים, בני ובנות הזוג ובעיקר את ההורים שלנו. מחקר מעניין שפורסם בנושא מראה כי בעוד שלנטייה הזאת יש יתרונות חשובים וברורים - מי שנוטים לרצות אחרים יותר משהם דואגים לעצמם גם יסבלו בסבירות גבוהה יותר מדיכאון, לחץ וחרדה.
מאחורי הממצא הזה יש היגיון די ברור - כאשר הצרכים שלנו נדחקים לשוליים לטובת צרכים של אנשים אחרים, אנחנו אולי מרגישים טוב עם עצמנו במובן מסוים, אבל גם "מטאטאים" את הסבל והקושי שלנו מתחת לשטיח, מה שרק מעצים אותם יותר ויותר.
אז מה אפשר לעשות?
קודם כל חשוב להבין שלדאוג לעצמנו זה לא אגואיזם. זה אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לעשות בשביל עצמנו ובשביל הסביבה שלנו. אז אם גם אתם מרגישים שאתם יותר מדי מרצים, תתחילו בלשרטט לעצמכם גבולות ברורים יותר ואז גם יהיה לכם קל יותר להבין מתי הזמן להפסיק לעזור לאחרים ולהתחיל להתמקד בעצמכם, עם כמה שזה יכול להרגיש לא נעים.
2. אתם אוהבים לחזות את העתיד
כולנו היינו שמחים מאוד לדעת מה צופן לנו העתיד ולכן אנחנו באופן די טבעי מתעסקים כל הזמן בתחזיות, תהיות והערכות. זה בהחלט יכול לעזור להיערך לאירועים חיוביים או שליליים שעוד יקרו בהמשך הדרך, אבל מחקרים מראים שעיסוק מוגבר ב"מה יהיה אם", יכול לגרום לנו לבזבז המון אנרגיות על ניסיונות לשלוט בדברים שסביר להניח שבכלל לא יקרו. במצב כזה, הצורך לדמיין כל תרחיש אפשרי ולחשוב איך אפשר לשלוט בו, מוביל במקרים רבות למצוקה נפשית, חוסר שקט וחרדה כרונית.
אז מה אפשר לעשות?
שכשאנחנו חושבים המון על תרחיש מסוים, אנחנו חושבים שזה יעזור לנו להתכונן אליו טוב יותר, אבל תחשבו רגע כמה פעמים נתקלתם באירוע מפתיע שהייתם צריכים לאלתר בתוכו והתנהלתם הרבה יותר טוב משחשבתם בהתחלה? במקרים רבים, תחושות הבטן שלנו מנחות אותנו בצורה טובה יותר מתוכניות תיאורטיות שמבוססות על תחזיות שלא ברור אם יתממשו או לא. לכן, חשוב שכולנו נלמד לפתח את היכולת לזהות דברים שאנחנו יכולים לשלוט בהם וכאלו שלא - ולהתמקד רק באלו שיש לנו את הכוח לשנות.
3. אתם עדיין מקבלים התראות בטלפון
אם אתם לא מנכ"לים של חברה בינלאומית, כנראה שלא יקרה כלום אם תבטלו את רוב ההתראות בטלפון שלכם, בטח באפליקציות שאתם ממילא בודקים כל חמש דקות. כל צליל התראה שמתקבל אצלכם בטלפון, גורם להפרשה מוגברת של "קורטיזול", הידוע בכינויו המפורסם "הורמון הסטרס". וגם אם אתם לא מרגישים את הסטרס הזה באופן מיידי, הוא משפיע עליכם בהמון דרכים שאתם כנראה בכלל לא מודעים אליהן.
אז מה עושים?
טוב, כאן ההמלצה היא די פשוטה ומתבקשת. לאמיצים שבניכם נמליץ לבטל לחלוטין את ההתראות מהמייל, מהוואטסאפ ומכל רשת חברתית. ואם אתם עדיין לא מוכנים לצעד הקיצוני הזה, לפחות תבטלו את צליל ההתראה ואת הרטט, כדי לא "לקפוץ" ממנו בכל פעם מחדש.
4. אתם חושבים שטוב לכם לישון המון
כן, כולנו יודעים שכשאנחנו ישנים פחות משש שעות בלילה, אנחנו עייפים, חסרי סבלנות ומתפקדים פחות טוב בעבודה ובלימודים. אבל אותו הדבר נכון גם למי שישנים יותר מתשע שעות בלילה וחושבים שבכך הם משלימים שעות שינה אבודות ומגבירים את רמת הערנות והאנרגיה. למעשה, מחקרים מראים כי אין באמת דבר כזה "השלמת שעות שינה" וכי שינה ארוכה מדי פוגעת במוח בצורה שיכולה להיות אפילו חמורה יותר משינה קצרה, בעיקר אם זה הרגל שאתם מאמצים באופן קבוע.
אז מה עושים?
גם כאן ההמלצה היא די מתבקשת - פשוט נסו לישון בין 7 ל-8 שעות בכל הלילות או לפחות ברובם וגם אם בסוף השבוע אתם רוצים לפנק אתכם ולישון יותר, הכול בסדר, רק תנסו לא להגזים.
5. אתם מתים על דרמות ורכילויות
מי מאיתנו לא נהנים מרכילות עסיסית, דרמות וחיכוכים? ובכן, כולנו, כולל אלו שמשקרים לעצמם שזה לא מעניין אותם וחושבים שהם יותר טובים מכולם. אבל למרות שהצורך "לדחוף את האף" הוא טבעי וטבוע בכולנו, מחקרים מראים כי כשעושים את זה יותר מדי, זה מגביר חרדה וגם גורם לבידוד חברתי, תחושת ניכור וקושי לפתח מערכות יחסים משמעותיות.
אז מה עושים?
קודם כל מבינים שמדובר כאמור בצורך אנושי בסיסי, שגם יש לו היגיון אבולוציוני מעניין. ואחרי שמבינים את זה, פשוט מנסים להפסיק לכעוס על עצמנו או לשפוט את עצמנו בגללו. בשלב הבא, אפשר כבר לחשוב איך לקבל החלטה מודעת להפחית הצפייה וההשתתפות בפעילויות כאלו. נכון, זה לא כיף לוותר על צפייה בריאליטי רעיל או לשמוע רכילות במשרד, אבל אחרי שתאמנו את המוח שלכם אחרת, אולי אפילו תודו לעצמכם שהצלחתם להצטרף למועדון האקסקלוסיבי והמעצבן של מי שטוענים ש"רכילות לא באמת מעניינת אותם".