וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחקר מדאיג חושף: כך גלי החום משפיעים על הגוף שלנו

עודכן לאחרונה: 11.8.2023 / 9:10

מדענים מבריטניה ומתנדבים אמיצים במיוחד חברו ביחד כדי להבין אחת ולתמיד כמה חם צריך להיות בחוץ כדי שהגוף שלנו ייפגע מזה. במחקר הם גילו השפעות על הלב ועל חום הגוף ואפילו טענו ששתיית מים לא בדיוק עוזרת להפחית את הנזק

גל חום במדריד, ספרד. יולי 2022/צילום: רויטרס

אחרי שעברנו את גל החום הקיצוני של חודש יולי, לפנינו עוד גל חום קיצוני שיתחיל הסופ"ש וימשך גם בשבוע הבא. לפי התחזיות גם בספטמבר בישראל יהיה חם. מאוד חם. עכשיו, גם אם אתם ממש אוהבים את הקיץ, כולנו יכולים להסכים שחום קיצוני לא בא בטוב לאף אחד - ועכשיו, כשגלי החום בעולם הופכים תכופים, ארוכים וקיצוניים יותר, מדענים מנסים להבין בדיוק עד כמה זה מזיק לבריאות שלנו.

במחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת רוהמפטון שבבריטניה, ביקשו המומחים להבין כמה חם צריך להיות בחוץ כדי שזה יפגע בתפקוד התקין של הגוף. לגוף האנושי, כידוע, יש יכולת מדהימה לשמור על טמפרטורה קבועה, גם בחשיפה לחום או לקור קיצוני, אך על פי המחקר החדש, היכולת הזאת נפגעת כאשר הטמפרטורה בחוץ מטפסת מעל לשיא שכבר נשבר כאן בישראל השנה.

במצב רגיל, מסבירים החוקרים, הגוף לא צריך להגביר את קצב חילוף החומרים או להשתמש ביותר אנרגיה בשביל לשמור על טמפרטורה יציבה של 37 מעלות. בחשיפה לקור, הגוף עושה זאת כידוע על ידי רעידות לא רצוניות, כדי לייצר יותר חום ולמנוע מצב של היפותרמיה שעלול להיות מסכן חיים.

בטמפרטורות גבוהות, הגוף משתמש כאמור במנגנונים אחרים כדי להתקרר, לא רק בהזעה, אלא גם בהרחבת כלי הדם על פני העור כדי להגביר את פליטת החום מהגוף. כל אלו הן עובדות שידועות כבר זמן רב, אבל במשך שנים מדענים ניסו להבין באילו טמפרטורות זה קורה - דיון שבו היה קשה מאוד להגיע להסכמה רחבה ולקביעות חד משמעיות.

גל חום. ראובן קסטרו, רויטרס
הדופק עולה וזה מסוכן. חום כבד/רויטרס, ראובן קסטרו

הלב עובד קשה יותר וגם המים כבר לא עוזרים

כדי לשים סוף לדיון ארוך השנים הזה, החוקרים מבריטניה ערכו סדרה של ניסויים כדי למצוא את אותו הגבול העליון של מידות החום שהגוף יכול להתמודד איתן. ב-2021 הם פרסמו את המחקר הראשון שלהם בנושא, שהציע כי הגבול הזה עומד על בין 40 ל-50 מעלות. כעת, הם ביצעו עוד סדרה של ניסויים מעמיקים יותר, כדי להגיע לתשובה מדויקת וגם להבין איך בדיוק ההשפעה הזאת באה לידי ביטוי במערכות הגוף השונות. את הממצאים שלהם הם הציגו באחרונה בכנס השנתי של האגודה לביולוגיה ניסויית (Society for Experimental Biology) באדיבור שבסקוטלנד, אך חשוב להדגיש כי המחקר עדיין לא עבר ביקורת עמיתים או פורסם בכתב עת מדעי.

כדי להגיע למסקנה מבוססת, הם עקבו אחר אנשים שנחשפו בהתנדבות לטמפרטורות גבוהות ביותר, תוך שהחוקרים מנטרים את לחץ הדם, כמות הזיעה, פעילות הלב, הנשימה וכמות האוויר שהם שואפים ונושפים בכל דקה. כמו כן, הם בחנו את יכולות התנועה של הנבדקים בעת השהייה תחת החום הכבד.
קודם כל נתחיל מהחדשות הטובות. החוקרים מצאו כי הגוף מסוגל לשמר את הטמפרטורה הקבועה שלו ביעילות רבה בסביבה עם 40 מעלות, אבל הוא כבר מצליח פחות כאשר המעלות מטפסות ל-50 ומעלה.

במצב כזה, הנבדקים חוות עלייה בטמפרטורת הליבה של מעלה אחת בממוצע. בנוסף, החוקרים ציינו כי אנשים ששהו בסביבה של 50 מעלות גם (תחזיקו חזק) הזיעו יותר, אך הפרט המבהיל באמת הוא שהם חוו עלייה של 64 אחוזים בקצב פעימות הלב.

עוד הסבירו החוקרים כי במצב כזה, מופעל עומס רב יותר על שריר הלב, כלומר הלב זקוק ליותר חמצן כדי לשמור על תפקוד מיטבי. ואם זה לא מספיק, גם קצב הנשימה בחום כזה עולה ב-23 אחוזים בממוצע וכמות האוויר ששואפים ונושפים עולה ב-78 אחוזים בממוצע. ולא, החוקרים הדגישו כי שתיית מים לא סייעה להשפיעה לטובה על המדדים האלו ולמנוע פגיעה אפשרית בבריאות, למעט התרומה הברורה למניעת התייבשות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

בישראל מורגלים יותר ומושפעים פחות?

ד"ר ג'ון היגינס, קרדיולוג ומומחה לרפואת ספורט במרכז למדעי הבריאות באוניברסיטת טקסס ביוסטון, שלא היה מעורב במחקר הנוכחי, סיפק בראיון למגזין Medical News Today כמה תובנות מעניינות על הממצאים האלו. לדבריו, אנשים שחיים במדינות חמות או קרות מאוד, נוטים להסתגל לכך בצורה טובה יותר וכך גם ההשפעה המזיקה הזאת עליהם כנראה מצטמצמת.

"אנשים במדינות חמות נוטים להתאקלם ולא לסבול מעלייה בטמפרטורת הגוף ומשאר תופעות הלוואי שמיוחסות לחשיפה מתמשכת לחום קיצוני. על אותו היגיון, מי שהורגלו כל חייהם לסביבה קרה, עלולים לסבול יותר מההשפעות האלו בגלי חום קיצוניים".

באופן כללי, חוקרים עדיין מאמינים שהגוף שלנו תמיד מוצא דרכים, שמוכרים לנו יותר ופחות, כדי בכל זאת לשמור על איזון שמאפשר פעילות תקינה של המערכות השונות בתוכו. ד"ר היגינס הסביר זאת כך: "טמפרטורת הגוף ופעילות הלב הם מדדים מרכזיים שעוזרים לנו ללמוד עוד על הריקוד העדין שמבצע הגוף כדי לאזן ולהתאים את עצמו לשינויים סביבו. בקרב מי שמתגוררים בסביבה חמה כל השנה, סביר שמנגנוני פיצוי שונים פועלים ביתר שאת כדי לשמר את האיזון. זה בדיוק כמו שבגופם של אנשים שחיים באזורים גבוהים מאוד, יש שינויים דרמטיים בפיזיולוגיה של תאי הדם האדומים שעוזרים להתמודד עם חשיפה ממושכת לחמצן דליל".

אז במילים אחרות, אולי אנשים באירופה צריכים לדאוג יותר מהישראלים כשהם סובלים מגלי חום קיצוניים וחסרי תקדים בתולדות היבשת, אבל גם לנו כאן בארץ חשוב להבין איך החום הזה משפיע עלינו, בייחוד בתכנון טיולים ופעילויות בחודשים החמים ובטח למי שסובלים ממחלות לב או מצבים רפואיים מורכבים אחרים. כי נכון, אנחנו אמנם חיים במדינה חמה, אבל רובנו גם מאוהבים במזגנים שלנו ולא בדיוק ששים לצאת החוצה יותר מדי בקיץ כדי להרגיל את הגוף לחום הכבד של החודשים האלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully