לפי המסורת היהודית, ט"ו באב היה היום שבו בנות ירושלים היו לובשות לבן ויוצאות לרקוד בכרמים על מנת למצוא שידוך (למה רק ירושלים? מה עם שאר הבנות, לא מגיע להן שידוך?). ב-2023 הכי רחוק שנגיע זה כנראה לאפליקציות היכרויות על הספה, או מקסימום לבר הקרוב, מה שלא השתנה זה החיפושים אחרי בן/בת זוג. אבל עצרתם פעם לחשוב מה משפיע על האופן שבו אתם ואתן בוחרים את בני ובנות הזוג?
לשאלה הזו אין תשובה חד משמעית, והיא מורכבת מגורמים גנטיים, חברתיים, תרבותיים ועוד. אם מישהו פעם יצליח להגיע לתשובה חד משמעית, הוא כנראה יהפוך לאדם מאוד עשיר ויחסוך להרבה מאוד אנשים הרבה מאוד כסף. אבל דבר אחד בטוח - בין הגורמים המשפיעים על האופן בו אנחנו בוחרים את בני ובנות הזוג שלנו נמצאים הילדות שלנו וגיל ההתבגרות שלנו. לחוויות מהילדות - בעיקר בהקשר המשפחתי ושל הדמויות המטפלות העיקריות - ישנו אפקט ארוך ומתמשך על הבחירות שלנו בהקשר הזוגי. החוויות האלה מעצבות במידה רבה את האמונות שלנו, הציפיות שלנו וסגנון ההתקשרות שלנו, גורמים בעלי השפעה מובהקת על האופן בו אנחנו חושבים על מערכות יחסים וניגשים אליהן. הנה כמה מהדרכים בהן העבר משפיע על בחירת הזוגיות העתידית שלנו.
1. פאזל של סגנונות היקשרות: תיאוריית ההיקשרות (שהוצגה באמצע המאה הקודמת על ידי הפסיכיאטר האמריקאי ג'ון בולבי ובהמשך פותחה על ידי הפסיכולוגית האמריקאית מרי איינסוורת') מאירה את חשיבות מערכות היחסים המוקדמות שלנו עם דמויות מטפלות משמעותיות בעיצוב סגנון ההיקשרות שלנו. ילדים שמקבלים באופן עקבי אהבה ודאגה וזוכים לתגובתיות מצד הדמויות המטפלות הראשוניות שלהם מפתחים סגנון היקשרות בטוח. בבגרות, ילדים בעלי סגנון היקשרות כזה ייגשו למערכות יחסים רומנטיות כשיש להם תפיסה עצמית חיובית ותפיסה חיובית של בן/בת הזוג, דבר שמעודד ומטפח קשר ריגשי יותר ואינטימיות עמוקה יותר. לעומתם, דמות מטפלת שאינה עקבית או שאי אפשר לסמוך עליה עלולה להוביל להתפתחות של סגנון היקשרות נמנע או חרד, ובהתאם להשפיע על הבחירות הרומנטיות שלנו בבגרות ועל הדינמיקה של מערכות היחסים שלנו.
2. מודלים ותסריטים: המודל הבסיסי והראשון שיש לנו למערכות יחסים ולאופן שבו מתנהגים בתוכן הוא, באופן לא מפתיע ובלתי נמנע, ההורים שלנו. רוב הלמידה שלנו, בלי קשר למערכות יחסים, נעשית דרך צפיה וחיקוי. כן, רוב מה שאנחנו יודעים כילדים הוא תוצאה של חיקוי. ומה שאנחנו לומדים על מערכות יחסים לא שונה - אנחנו רואים את ההורים שלנו ומפנימים את האופן בו מתנהלות האינטראקציות ביניהם, האופן בו הם מתקשרים והדרכים בהן הם פותרים קונפליקטים. מודלים חיוביים יספקו לנו תבניות זוגיות בריאות, בעוד שמודלים שליליים עלולים לנרמל התנהגויות רעילות שיתבטאו בשלבים מאוחרים יותר בחיים. באופן לא מודע, אנחנו עשויים לשכפל דינמיקות זוגיות שהיינו עדים להן אצל ההורים שלנו, לחיוב ולשלילה. שיקוף והבנה של תסריטי הזוגיות האלו עשויים לסייע לנו להבין את האופן בו הם משפיעים על הדרכים בהן אנחנו מתנהלים ומתנהגים במערכות היחסים הבוגרות שלנו.
3. הקנבאס הריגשי: ויסות ריגשי וביטוי ריגשי הם יכולות נלמדות שנרכשות במהלך הילדות שלנו, זה לא דבר שאנחנו נולדים איתו. ילדים שמעודדים אותם לבטא את התחושות והרגשות שלהם באופן מובנה יפתחו אינטליגנציה ריגשית גבוהה יותר, היבט חיוני במערכות יחסים אינטימיות. מנגד, ילדים שגדלו בסביבה ריגשית מזניחה או הפכפכה עשויים להתקשות באופן שבו הם מבטאים את הרגשות שלהם, דבר שיכול להוביל לקשיים ביצירת ושימור קשרים אינטימיים בבגרות.
4. הערכה עצמית וחיפוש אחר תיקוף: הזרעים של הערך העצמי וההערכה העצמית שלנו נזרעים בשלבים מוקדמים (מאוד) בחיים שלנו דרך האינטראקציות שלנו עם הדמויות המטפלות. ילדים הגדלים בסביבה אוהבת, תומכת ומתקפת נוטים לפתח תפיסה והערכה עצמית חיוביות, דבר שיעודד בחירות זוגיות בריאות יותר בהמשך החיים. לעומתם, מי שיגדלו בסביבה מזניחה, ביקורתית או מתעללת עלולים לפתח רגשות קשים של חוסר התאמה, דבר שבעתיד יכול לגרום להם להיכנס ביתר קלות למערכות יחסים פוגעניות או רעילות, בזמן שהם מחפשים ולידציה בדרכים הרסניות.
5. צילה של הטראומה: עבור מי שעברו טראומה בילדות, ההשפעה שלה על בחירת בני/בנות זוג יכולה להיות עמוקה ומתמשכת. שורדי טראומה עלולים להתמודד - באופן מובן - עם קשיים באמון, ערנות יתר וקשיים ביצירת ושימור מערכות יחסים בטוחות ויציבות. השפעות הטראומה לא תמיד ברורות ועשויות להיות לא מודעות ולהקשות על הבחירות שלנו והדינמיקה הזוגית שלנו. במצבים כאלה, חמלה עצמית, הבנה של הטראומה וטיפול בה הם חיוניים על מנת שנוכל ליצור קשרים ומערכות יחסים מיטיבות ויציבות.
6. סביבה משפחתית: זה היבט בעל משמעות תרבותית. הסביבה המשפחתית שלנו מעצבת את התפיסות והאמונות שלנו לגבי שלל נושאים והיבטים של החיים, ביניהם תפקידים מגדריים, סגנונות תקשורת, פתרון קונפליקטים ועוד. זה לא רק ההורים שלנו והאופן שבו הם עושים את זה, אלא האמונות העמוקות יותר שאנחנו סופגים לגבי החיים. ההתנהגויות והאמונות הנלמדות האלה יכולות לנווט את הציפיות שלנו, ההעדפות שלנו ובחירת בני ובנות הזוג שלנו באופן לא מודע. למשל, מי שגדלו בבית בו התפקידים המגדריים הם מסורתיים, סביר להניח שיצפה ויחפש בן או בת זוג שתואמים לכך ומאמינים גם הם בתפקידים מגדריים מסורתיים. זה נכון לא רק לגבי תפקידים מגדריים, אלא לגבי כל אמונה ודינמיקה משפחתית שגדלנו בתוכה.
ככל שנתחקה אחרי עקבות הילדות שלנו בהקשר הזה, נחשוף חוויות, אמונות וציפיות שיש לנו ממערכות יחסים ומהפרטנרים שלנו. חלקנו יצפו שבן או בת הזוג צריכים לענות באופן בלתי מתפשר על כל הצרכים שלנו, חלקנו יבינו שזה בלתי אפשרי. חלקנו יבחר בהתנהגויות הרסניות במסע אחרי אישור חיצוני מהצד השני, חלקנו יבחרו בדרכים אחרות אם הם בטוחים יותר בעצמם ובמי שהם. הנקודה המרכזית היא שהבנה של החוויות שלנו מהעבר יש בכוחה לחשוף דפוסים שמשפיעים עלינו היום, ואם נבין אותם טוב יותר נוכל לשנות אותם יותר בקלות, וליצור לעצמנו מערכות יחסים תומכות, מכילות ומיטיבות יותר.
בעזרת התבוננות פנימית, ובמידת הצורך גם פניה לאיש מקצוע, נוכל להשאיר את הצללים בעבר ולטפח כבוד הדדי, ביטחון ריגשי ואינטימיות עמוקה ומשמעותית במערכות היחסים הבוגרות שלנו.
ט"ו באב שמח, ואמן שכולם יהיו שלמים קצת יותר.