וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הטיפולים החדשים למחלה שתוקפת בעיקר נשים בגיל הפוריות

בשיתוף אסטרהזניקה

עודכן לאחרונה: 30.7.2023 / 7:45

היא מתאפיינת בהופעה של 'מסיכה' על העור, דלקות פרקים, נשירת שיער ועוד, ומעמידה את החולים בה לא רק בפני קשיים פיזיים אלא גם מול דעות קדומות. החדשות הטובות: טיפולים חדשים שנוספו בשנים האחרונות משפרים את מצבם של החולים ללא היכר

אישה עם פנים כואבות. ShutterStock
מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו/ShutterStock

מחלת הזאבת או "לופוס", היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו. המחלה יכולה לפגוע באיברים שונים כמו פרקים, כליות, עור, מוח, לב ריאות ועוד. מקור השם "זאבת" לא ידוע אך הסברה הרווחת היא שהפריחה שהופיעה על פניהם של החולים הזכירה לרופאים בימי הביניים את הכתמים המעטרים את פניהם של זאבים, ועל כן השם "לופוס" שמשמעותו בלטינית - "זאב". כיום, בזכות הרפואה המודרנית ניתן לטפל בתסמינים של המחלה ולהביא להקלה משמעותית לחולים בה.

"זאבת נחשבת למחלה של רקמת חיבור. אצל אנשים שאובחנו עם זאבת, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים עצמאיים שתוקפים את הגוף, ובכך פוגעים באיברים שונים", מסביר ד"ר פיראס סאבח, מנהל היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי צפון ע"ש פדה (פוריה). "המחלה מאופיינת יותר בקרב נשים בעיקר בגיל הפוריות, אבל גם פוגעת בילדים ובמבוגרים. נהוג לחשוב שזו מחלה של נשים בלבד, אבל האמת היא שהיחס בין נשים וגברים משתנה. בגיל הפוריות על כל תשע נשים חולות - מאובחן חולה גבר, אבל בגילאים צעירים יותר היחס נמוך יותר - על כל שתי נשים חולות מאובחן - גבר חולה אחד", מסביר ד"ר סבאח. "אנחנו יודעים שקיים קשר בין המחלה לבין הורמונים נשיים. כמו כן לאנשים שיש במשפחתם חולה בזאבת מקרבה ראשונה קיים סיכוי גבוה יותר פי שמונה לחלות בזאבת בהשוואה לשאר האוכלוסייה. בנוסף, יש אוכלוסיות אתניות אצלן המחלה יותר שכיחה כמו אפרו-אמריקנים".

לדברי ד"ר סאבח, ישנן תקופות שהסיכון ללקות במחלה עולה כמו למשל לאחר לידה או בחשיפה לתרופות מסוג "אסטרוגנים" (כמו גלולות למניעת היריון). "יחד עם זאת חשוב להדגיש שגנטיקה לבדה אינה מספיקה על מנת לחלות בזאבת", מסביר ד"ר סבאח, "כדי לפתח מחלה נדרש שילוב של הרכב גנטי יחד עם טריגר נוסף כגון חשיפה לשמש, זיהום EBV, חשיפה לתרופות או גורם סביבתי אחר".

דלקת פרקים, נשירת שיער, פצעים וביטוי עורי

"הביטוי הקליני של המחלה יכול להשתנות בהתאם למערכת הגוף שנפגעה. הפגיעה יכולה להתרחש בכל איבר בגוף", אומר ד"ר סבאח. "חלק מהביטויים של זאבת מופיעים כפריחה עורית, פצעים בריריות, נשירת שיער והתקרחות, כאבי פרקים, פגיעה במעטפת של הלב או הריאה ויכולים לגרום לדלקות וכאבים". בנוסף, ישנן פגיעות משמעותיות שיכולות לפגוע גם בתוחלת החיים של המטופל כמו פגיעה כלייתית ופגיעה במערכת העצבים מרכזית.

"המחלה מתאפיינת בהתלקחויות חוזרות ונשנות וכתוצאה מכך נגרם נזק מצטבר. נזק זה נגרם הן מהמחלה עצמה והן מהטיפולים השונים כמו נטילה מצטברת של סטרואידים, שהיא בעלת השלכות שליליות על הגוף כגון: עלייה במשקל, שיעור יתר, עלייה בלחץ דם, סוכרת, אוסטיופורוזיס וקטרקט".

אישה סובלת מנשירת שיער. ShutterStock
עלולה לגרום להתקרחות, נשירה, דלקות ופצעים/ShutterStock

איך מאבחנים זאבת?

"אבחון המחלה עלול להיות מורכב מפני שזאבת דומה בתסמיניה למחלות אחרות", מסביר ד"ר סבאח. "תסמיני המחלה יכולים להופיע במשך שנים ולא בתקופה קצרה - מה שמביא לעיכוב משמעותי באבחון. "האבחון נעשה על ידי ראומטולוג והוא מתחלק לשניים", מסביר ד"ר סבאח. "החלק הראשון הוא ביטוי קליני של תסמינים אצל המטופל, והשני הופעת נוגדנים עצמאיים בבדיקות דם. ברגע שמתקיימים שני התנאים, אז ניתן להגדיר את המטופל כחולה זאבת. החלק הקליני משתנה בהתאם לאיבר הנפגע. למשל פגיעה בעור גורמת להופעת פריחה כשהכי שכיחה היא פריחת פרפר 'מעל הלחי גשר האף' -באזורים החשופים לשמש; פגיעה בריריות גורמת לפצעים; מעורבות הפרקים גורמת לכאבי פרקים; פגיעה בשורות הדם יכולה לגרום למשל לאנמיה הימוליטית. לעיתים עלולה להיות גם פגיעה באיברים חיוניים כגון כליות ומערכת העצבים המרכזית".

טיפולים חדשים

"הטיפול מתחלק לשני שלבים: השלב הראשון הוא התנהגותי", מסביר ד"ר סאבח. "אנחנו למעשה מבקשים מהחולים להימנע מחשיפה לשמש, מעישון וכשהם יוצאים החוצה, עליהם להקפיד על חבישת כובע ומריחת קרם הגנה. בנוסף, מומלץ גם לשמור על משקל תקין מפני שהשמנה נחשבת לגורם סיכון למחלה", מסביר ד"ר סבאח.

השלב השני הוא השלב התרופתי והוא מכוון בעצם לפגיעה שנוצרה מהמחלה. "אנו נוהגים לסווג את החולים לשלוש רמות של חומרת מחלה - קל-בינוני וקשה, ובהתאם לכך להתאים הטיפול", אומר ד"ר סאבח. לדבריו, לאורך כל שלבי המחלה ללא קשר לחומרת המחלה המטופל חייב ליטול תרופות אנטי-מליריאליות. "בדרגת חומרה קלה אפשר להיעזר במשככי כאבים במקביל לטיפול בתרופות אנטי-מליריאליות. במצב בינוני וקשה - זה סיפור אחר", הוא מסביר.

"חשוב להבין כי לא מעט מהמטופלים נוטלים סטרואידים אפילו במינונים גבוהים ולמשך זמן רב. מדובר בטיפול שמצד אחד מאפשר תגובה מיידית ושליטה על המחלה ומצד שני עלול לגרום לתופעות לוואי משניות לטיפול לטווח הקצר והארוך כמו אוסטאופורוזיס ושברים, מחלות לב, קטרקט ועוד. אחת מהמטרות החשובות בטיפול בזאבת היא השגת שליטה במחלה תוך ניסיון להפחית שימוש בסטרואידים, ואם ניתן להימנע מהם לחלוטין - עוד יותר טוב", מוסיף ד"ר סאבח.

בשנים האחרונות התווספו תרופות ביולוגיות לארגז הכלים של הרופאים שעשויות להקל על התסמינים של מחלה בדרגת חומרה בינונית וקשה. "אחד מהיתרונות הגדולים של התרופות הביולוגיות הוא שהן מייתרות לכ-50 אחוזים מהמטופלים את הצורך בשימוש בסטרואידים והאפקט נשמר לאורך זמן", אומר ד"ר סאבח ומוסיף: "המטופלים צריכים להיות במעקב תקופתי אצל הרופא ולהקפיד לבצע בדיקות דם תקופתיות מפני שהמחלה יכולה להתלקח ו'להרים ראש' שוב גם אחרי שנים של רמסיה".
לאחרונה הוצג בכנס השנתי של מחלות ראומטלוגיות ((EULAR קווים מנחים חדשים לטיפול במחלת הזאבת לפיהם מומלץ להפחית את השימוש בסטרואידים למינון של פחות מ-5 מ"ג, ולהקדים את השימוש בטיפול הביולוגי לשלבים מוקדמים של המחלה.

"בכיתי בלי סוף"

מרים (25) מיבנאל, אמא לשני ילדים בני -2 ו-5 הבחינה לפני כשנה בפריחה בלחיים בצורה של פרפר. "בוקר אחד התעוררתי עם לחיים אדומות, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות", היא מספרת. "בתחילה חשבתי שמדובר ביובש שיעבור אבל זה הלך והחמיר. ניגשתי לבית מרקחת לקבל משחה ושם שלחו אותי לרופא משפחה וזה העלה חשד שמדובר בזאבת. עשו לי בדיקות דם ואכן הבדיקות הראו שמדובר בזאבת".
מרים מציינת שחלפו מספר שנים עד לאבחון. בעבר חלתה ב ITP (מחלה אוטואימונית שגורמת להרס של טסיות הדם על רקע יצור נוגדנים עצמיים) וטופלה בהתאם אצל המטולוג. כמו כן מספר שנים אחר כך, לקתה בקריש דם ברגל ובריאה לאחר אחת הלידות.

לאחר שאובחנה בזאבת מרים עשתה את מה שרבים עושים ובדקה על המחלה באינטרנט. התוצאות שם הפחידו אותה, בעיקר החלק שבו נכתב שמדובר במחלה כרונית חשוכת מרפא. "בכיתי בלי סוף. הרגשתי מיואשת וחסרת תקווה".

למרבה הצער לאחר תקופה, המחלה של מרים החמירה. "יום אחד קמתי עם אצבעות נפוחות וכואבות, יצאו לי פצעים מזעזעים בפה , השיער שלי שהיה ארוך עד הישבן - נשר כולו וסבלתי מקרחות. השיער ממש נשבר לי לשניים. זה היה אחד מהחלקים הקשים. עם התקדמות המחלה התחלתי להרגיש מוגבלת בתפקוד ונזקקתי לכיסא גלגלים".

מאחר והטיפול שקיבלה באותה העת לא הרגיע את המחלה, מרים התקדמה לטיפול ביולוגי אותו היא מקבלת אחת בחודש. עם הזמן מצבה הלך והשתפר משמעותית - לאט לאט השיער החל לצמוח מחדש ואפילו כיסא הגלגלים ששימש אותה לאחר שהתקשתה ללכת עם הקביים - כבר אינו בשימוש.

"מאז אני מבקרת אחת לחודש אצל ד"ר סבאח ומקבלת את הטיפול בעירוי לווריד. המחלה כעת בהפוגה והורדתי את מינון הסטרואידים באופן דרמטי". מרים מסכמת: "לשמחתי, אני בתקופה רגועה, אין פצעים, אין פריחה בפנים, השיער בשיפור, דלקת הפרקים אומנם הולכת ובאה, אבל זה ממש לא באותן עוצמות שהיו לפני הטיפול".

בשיתוף אסטרהזניקה
  • עוד באותו נושא:
  • זאבת

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully