גורם המוות השני בישראל הוא מחלת לב (לאחר סרטן). כך על פי נתוני משרד הבריאות המתייחסים לשיעור התמותה בישראל. עוד עולה מהמידע המפורסם כי עיקר התחלואה והתמותה נגרמות על ידי מחלת לב כלילית, הפוגעת בעורקים המספקים דם לשריר הלב.
"מדי יום נפטרים כ-17 איש בישראל מדום לב מחוץ לבתי החולים, חלקם אינם מודעים כלל לבעיה ולמצבם", אומר בכאב פרופ' יהודה אדלר, קרדיולוג מומחה ובעל שם עולמי בתחום הקרדיולוגיה, בשיקום הלב, ברפואה מונעת ורפואה פנימית. החדשות הטובות הן שעם מעקב נכון ובדיקות מותאמות למצב הרפואי ולגורמי הסיכון, ניתן לדבריו להפחית באופן משמעותי את המספרים העגומים.
"מי שמגיע אליי רוצה לחיות"
המפתח להתמודדות עם מחלות לב הוא, כאמור, רפואה מונעת, שלדברי פרופ' אדלר מאפשרת לו על ידי אבחון מוקדם להציל כעשרה מטופלים ביום. "דום לב לא נגרם סתם. הלב פועל על חשמל שמקורו בעלייה הימנית, בדומה לסוללה. כאשר ישנה בעיה שמשפיעה על זרימת החשמל, הלב מפסיק להתכווץ ומתחיל לפרפר. כך נמנעת זרימת דם מספיקה לכלל מערכות הגוף", הוא מסביר.
פרופ' אדלר מדגיש כי כל גבר מעל גיל 40 ואישה מעל גיל 50 חייבים להיבדק אצל קרדיולוג. זאת, כדי למנוע אירועי לב קלים כחמורים, במיוחד כאשר ישנם גורמי סיכון. "מי שמגיע אלי רוצה לחיות, ולכן זוכה לבדיקות מותאמות אישית ולמעקב שיכול להפחית משמעותית את הסיכון לפתח אירוע לב. יחד עם זאת, המודעות לנושא לוקה בחסר וחבל, כי רבים יכולים להינצל ולחיות חיים ארוכים בזכות אבחון נכון וקבלת טיפול מתאים".
איך אפשר לדעת מתי יש צורך להיבדק?
"נתחיל עם העובדה שכולנו נמצאים בסיכון, כי אנחנו חיים במדינה לחוצה, מצב שעלול להשפיע גם על מצב הלב. פרמטר מהותי נוסף הוא אורח החיים, וזה אומר שיש להקפיד על תזונה נכונה עםל אכילה מסודרת, תפריט עשיר, נכון ומאוזן ועל פעילות גופנית. גם הסיפור המשפחתי מהותי ומשחק תפקיד חשוב מאוד. כך, כל מי שחווה מוות של קרוב משפחה מדרגה ראשונה שנפטר מגורם הקשור ללב מתחת לגיל 50 (גברים) ומתחת לגיל 60 (אישה), הכרחי שיהיה במעקב רפואי צמוד".
פרופ' אדלר מסביר כי "בדרך כלל מצב ליבם של צעירים בני 35 ומטה אמור להיות תקין, אלא אם הם סובלים ממחלה מולדת של שריר הלב. מעל גיל 35 עולה הסיכון עם דגש על טרשת עורקית, דהיינו חסימה של העורקים. גורמי סיכון נוספים האופייניים בעיקר לגילי 35 ומעלה כוללים גם שומנים גבוהים בדם, לחץ דם גבוה, עישון ומחלות כרוניות כדוגמת סוכרת".
עוד הוא מציין כי "מחלת לב תורשתית יכולה להתפתח גם ללא אותם גורמי סיכון. מדובר במצב פחות שכיח, אך עדיין מומלץ שכל אחד ואחת יעברו בדיקה תקופתית מקיפה".
רבים עוברים בדיקות סקר תקופתיות, הכוללות גם התייחסות לגורמי הסיכון שהזכרת. האם בדיקות אלו מספיקות?
"בדיקות הסקר חשובות אך לא מספיקות, משום שהן שטחיות בלבד ולא חודרות לעומקם של דברים. רק קרדיולוג מומחה, מקצועי ומנוסה, יכול בעזרת תחקור, בחינת ההיסטוריה הרפואית והמצב הבריאותי של המטופל לאבחן את מצבו ולהפנות אותו במידת הצורך לבדיקות נוספות. על בסיס הניסיון של הרופא, בשילוב תחקור ובדיקה מקיפה, ניתן לזקק את גורמי הסיכון ולהציע בדיקות המשך כדוגמת אקו לב, ארגומטריה - בדיקת במאמץ, מיפוי לב, אקו לב, אקו לב במאמץ, דופלר קרוטידים, הולטר לב, הולטר לחץ דם, צנתור וירטואלי, ואם צריך גם אמיתי".
מדובר, מסביר פרופ' אדלר, בפגישה מצילת חיים, שיכולה לאבחן את מחלת טרשת העורקים בלב ובכלי הדם האחרים, שיכולה לגרום להתקפי לב, ואף למנוע מחלות לב וכלי דם כולל אירועים מוחיים.
"כמי שעובד עם הכירורגים והמצנתרים הטובים ביותר בארץ ובעולם אני גם מוודא שכל מטופל, במיוחד אם המצב מצריך זאת, מקבל מענה רפואי מיידי, כי לעתים כל דקה חשובה. כך, בנוסף להצלת חיים אפשרית, רבים זוכים לאיכות ולהארכת חיים", אומר פרופ' אדלר.
דוגמה אחת מיני רבות שהוא נתון היא של "חבר נפש בן 60 שסבל מתסמינים לא ברורים, בנוסף לעובדה שאביו נפטר מדום לב בגיל צעיר. החלטתי לשלוח אותו לצנתור, בו נראה היה בבירור כי ישנה חסימה של 90% ב'עורק האלמנות', העורק הקדמי היורד (LAD). בצנתור, העורק נפתח על ידי בלון, הושתל תומך (סטנט) והוא חזר בריא ושמח לאשתו וילדיו. זה לא היה המקרה היחיד. לא פעם נתקלתי במטופלים שישבו מולי עם תסמינים כאלה ואחרים, ולאחר בדיקה שלי ושל מומחים נוספים עלה כי העורק או כלי הדם חסומים לגמרי ושהם נמצאים בסכנת חיים מיידית".
נראה שבתחומים מסוימים הגיעה הרפואה לרוויה מסוימת ועדיין, מה עוד צפוי לנו ברפואת הלב בכלל ורפואה מונעת בפרט?
"למרות שאכן הגענו לרוויה מסוימת ובידינו מידע רב המבוסס על נתונים מהארץ ומהעולם, המאפשרים דיוק באבחון ובטיפול, צפויות התפתחויות טכנולוגיות ורפואיות נוספות בעתיד. נושא הצנתורים, לדוגמה, עתיד להתפתח בצורה משמעותית בזכות יצירת סטנטים מחומרים אחרים מאשר מתכת. זאת, בנוסף לצנתורים שיאפשרו לרפא מחלות של מסתמי הלב ללא צורך בניתוח לב פתוח. כבר היום ניתן לפתור חלק מבעיות המסתמים באמצעות צנתור ולייתר ניתוח לב פתוח".
בקרוב, מסכם פרופ' אדלר, "יתאפשרו גם טיפולים חדשניים שיכולים לתת מענה לבעיות חשמליות של הלב כדוגמת הפרעות קצב, גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות לב. כיו"ר היוצא של האיגוד האירופאי למחלות שריר וקרום הלב, אני נחשף כבר היום למחקרים רבים בתחום שנערכים באירופה ובארה"ב, חלקם עם הצלחות מצוינות".
מעטפת רפואית-מקצועית שיכולה להציל חיים
במסגרת תפקידו כיו"ר האיגוד האירופאי למחלות שריר וקרום הלב, היה אחראי פרופ' אדלר יחד עם עמיתיו לאחת מפריצות הדרך החשובות לטיפול במחלת קרום שריר הלב. ההתוויות שפורסמו בעקבות המחקר שערכו מבוססות על יעילות התרופה נוגדת הדלקת הקולכיצין. לדבריו, תרופה זו מאפשרת להתמודד עם הסיבוך המרכזי של המחלה, ההתלקחויות החוזרות (RECURRENT PERICARDITIS).
עוד הוכח במסגרת זו כי עצם השימוש בסטרואידים, שהיה אז מקובל לטיפול במחלה, עלול להחמיר את המצב, ובנוסף לתופעות הלוואי החמורות, לגרום לדלקות חוזרות. לאחרונה אף הוכיח עם קבוצות מחקר מהעולם את יעילות תרופת כינרת (אנאקינרה) למחלה, וכך הביא לריפוי של 100% בדלקות קרום הלב, נתון נדיר ברפואה טיפולית.
אין ספק כי רפואה מונעת יכולה להציל חיים, עם דגש על הלב שלנו. מדובר בפגישה של כשעה שמתארכת רק בזכות הקפדנות של פרופ' אדלר וההסברים המפורטים. כך, במחיר סמלי (200 שקל למבוטחי מכבי שלי, 150 שקל בכללית מושלם, 300 שקל במאוחדת מושלם) מקבל המטופל את כל המעטפת הרפואית המקצועית שחשובה כל כך, כולל אבחנה מדויקת והדרכה לגבי בדיקות וטיפולי המשך.
ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות כאן או בטלפון - 054-4716658
לערוץ היוטיוב של פרופסור יהודה אדלר
לעמוד המרפאה באתר זאפ דוקטורס