אמריקה אולי ידועה בגודל המנות הענקיות שלה ובבעיית ההשמנה הגדולה עוד יותר שלה, אבל היא ממש לא לבד. מפה חדשה שמפרטת את צריכת המזון ברחבי העולם חושפת את המדינות שמכניסות לפה הכי הרבה קלוריות, וכן, גם ישראל הקטנה ביניהן.
המחקר של OurWorldInData מאוניברסיטת אוקספורד, ריכז נתונים על צריכת קלוריות לפי מדינות מהאו"ם והתוצאות, לפחות חלקן, מפתיעות. אחד הנתונים הכי מפתיעים הוא שהמדינה המזרח תיכונית שהצליחה לעקוף את ארה"ב בצריכת הקלוריות היומית היא בחריין עם ממוצע של 4,012 קלוריות בכל יום.
שניה לה היא ארה"ב עם 3,868 וסוגרת את השלשה הראשונה - אירלנד עם 3,850.
במקום ה-12 מפציעה ישראל עם כמות גבוהה גם כן של 3,570 קלוריות ביום.
הנתונים שנאספו על ידי OurWorldInData - פלטפורמת מידע המנוהלת על ידי אוניברסיטת אוקספורד - היו מארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO). הנתונים התבססו על סך המזון שנקנה למשק בית בממוצע לכל מדינה ואינם מתכוונים בהכרח לקלוריות שנצרכו. לדוגמה, זה לא מתייחס לבזבוז.
מהנתונים נמצא כי מתוך 184 המדינות שנסקרו לצורך המחקר, 173 צרכו יותר מ-2,000 קלוריות ביום - או מעל הממוצע היומי המומלץ לשני המינים.
חוקרים מזהירים שצריכת יתר מגבירה את ההשמנה - כשמיליארד אנשים סובלים מהשמנת יתר בהשוואה ל-175 מיליון בשנות ה-70 - ומעוררת בעיות בריאות נלוות לרבות לחץ דם גבוה, מחלות לב ואפילו אלצהיימר.
בבחריין למשל, שכאמור מדורגת ראשונה - ארבעה מכל עשרה מבוגרים במדינה סובלים מהשמנת יתר, כך עולה מהנתונים, אשר נקשר לאורח חיים יושבני יותר ולצריכה מוגברת של מזון מהיר.
"מחקר מעורר דאגה"
"הנתונים מהמחקר מעוררי דאגה ובמיוחד על סמך מימדיי ההשמנה שעולים מידי שנה בכל העולם ואיתם הסיכון למחלות רבות וירידה בתוחלת החיים", אומרת יעל דרור, דיאטנית קלינית ופיזיולוגית M.Sc. "אם משווים את הכמות היומית המומלצת של 2000 קלוריות/ ליום לאדם, לנתונים של הצריכה הממוצעת לאדם לפי מדינות במחקר, ישראל ממוקמת במקום ה-12 ברשימה והנתונים אכן מדאיגים ומנבאים המשך תחלואה וסיכון בריאותי מובהק למרות שפע הירקות והפירות שיש בארץ. תרבות האכילה שמעודדת כמויות גדולות, עם קניה של ארוחות מוכנות ומזון מעובד שמכיל ערכים תזונתיים נמוכים, היא בעיה בכל העולם וחשוב למצוא דרך להגביל את נפח המזון שקונים (זה גם טיפ חשוב לכלכלת המשפחה על רקע של יוקר המחייה).
עם זאת, חשוב להסתכל על הדרך בה נאספו הנתונים במחקר, כיוון שהם מייצגים קניית מזון לבית ולא בהכרח צריכה שלו. הנתונים אינם מתייחסים לכמות אוכל בפועל של אדם, ואין נתונים לכמות המזון שזורקים. מכאן שבפועל הנתונים של הצריכה הקלורית היומית יכולים להיות מעט יותר נמוכים לאדם בכל מדינה, אך יחד עם זאת הם עדין גבוהים ורחוקים מהכמות היומית המומלצת. מחקר זה מעורר הרבה סימני אזהרה לגבי תרבות הצריכה של המזון והוא משקף את תרבות הצריכה שאיננה מקשיבה לצורכי הגוף ועלולה לעודד תחלואה בהווה ובעתיד".