וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המחלה הזו שכיחה במיוחד בקרב ישראלים, אך כמעט ולא מטופלת בגלל בושה

בשיתוף מדטרוניק

9.7.2023 / 13:28

17% מאוכלוסיית אירופה ו-41% מהישראלים בגילאי 40 ומעלה - סובלים מאחד או יותר מתסמיני שלפוחית שתן רגיזה

שלפוחית רגיזה. ShutterStock
"התביישתי לצאת מהבית"/ShutterStock

דחף בלתי נשלט ומיידי להטיל שתן, תכיפות גבוהה בהטלת שתן כולל בלילה ובריחת שתן, הם מתסמיני "שלפוחית השתן הרגיזה" (Overactive Bladder - OAB), מחלה שכיחה שמשפיעה על חייהם של מיליוני אנשים בעולם. מרבית הסובלים ממחלה זאת חשים בושה ואי נוחות לשתף את סביבתם הקרובה, אפילו לא רופאים. כתוצאה מכך, רבים לא מקבלים טיפול ואיכות החיים שלהם נפגעת.

מעדויות אישיות של נשים וגברים, רבים מהם בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, עולה שבריחת השתן מתחילה לרוב בפעילות מאומצת, בזמן ספורט, או למשל כשמתעטשים. במצב זה, רובם עדיין מתמודדים עם הבעיה ולא פונים לייעוץ רפואי. התפנית קורית ביום בהיר אחד, כאשר הצורך הדחוף להטיל שתן לא מאפשר הגעה לשירותים וקורות תקלות, בבית וגרוע יותר - בחוץ, בסביבת עבודה או בילוי. הסובלים מהבעיה ממעטים לצאת מהבית, וכשיוצאים, הם משתמשים בחיתול ונושאים בתיק בגדים להחלפה. איכות החיים שלהם נפגעת משמעותית, וגם אז מעטים מעזים להתגבר על הבושה ולפנות לרופא. הטיפולים השונים שמוצעים להם, החל מתרופות ועד פיזיותרפיה ופילטיס ושיטות נוספות, מספקים לחלקם שיפור והקלה במצב, אך יש מקרים קשים בהם שום טיפול לא עוזר.

אישה מבוגרת מחזיקה יד לרופא. ShutterStock
החיים עם הקוצב הסקראלי נראים לחלוטין אחרת/ShutterStock

האבחנה הקלינית של OAB מבוססת בעיקר על תחקור מדוקדק של ההיסטוריה הרפואית וביצוע בדיקה גופנית. הסימפטום העיקרי הוא דחיפות במתן שתן בשילוב חלק או כל הסימפטומים שתוארו לעיל. על מנת להגדיר כי אכן מדובר בשלפוחית רגיזה יש לבצע בדיקות נוספות כדי לשלול פתולוגיה אחרת בדרכי השתן. הבדיקות המומלצות הן: בדיקה גופנית מכוונת לפי מגדר המטופל/ת, בדיקות שתן ואולטרסאונד דרכי שתן. בהתאם להחלטת הרופא האורולוג המטפל, יבוצעו בדיקות נוספות, בהן בדיקות דם, בדיקות דימות, אורודינמיקה, ציסטוסקופיה ועוד.

הטיפולים השכיחים המוצעים בהתאם למצב החולה הם: שינוי אורח חיים (תזונה וספורט), טיפול תרופתי ובמקרים קשים יותר - הזרקת בוטוקס לדופן שלפוחית השתן וגירוי סקראלי. אצירת שתן מטופלת על ידי החדרת קטטר לריקון השלפוחית.

גירוי סקראלי (Sacral Nerve Stimulation) היא טכנולוגיה ייחודית של חברת מדטרוניק (Medtronic) המיושמת באמצעות מערכותII Micro/ InterStim . מדובר בשתל זעיר המושתל באזור האגן, השולח פולסים חשמליים (כמו קוצב לב) בתדירות ועוצמה נמוכים, לעצבים האחראיים על תנועת השלפוחית (או פי הטבעת) ומסדיר את פעילותה.

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא
שתל מדטרוניק. יח"צ,
הקוצב הסקראלי Micro/InterStim של מדטרוניק/יח"צ

מטופלים שמוצעת להם האפשרות לטפל בבריחת השתן, או באצירת שתן, באמצעות השתלת הקוצב הסקראלי InterStim, מלווים לכל אורך התהליך על ידי צוות משולב של בית החולים וחברת מדטרוניק. במרבית המקרים, לאחר התלבטות, המחשבה להמשיך לחיות כך בגיל צעיר יחסית, מובילה להחלטה לנסות את הטיפול החדשני, שהוא - חשוב לציין - הפיך. מדובר בהליך קצר, שנעשה על ידי רופא מיומן ומהלך ההחלמה קצר וכמעט נטול כאבים.

החזרה לשגרת חיים נורמלית אצל מרבית המטופלים בשיטת הגירוי הסקראלי מאוד מהירה. הם מדווחים על הקלה משמעותית, פיזית ונפשית, ולרוב מצטערים שלא שמעו על אופציה טיפולית זאת מוקדם יותר, מה שהיה חוסך להם סבל רב.

מדטרוניק מלווה את המטופל גם אחרי התקנת השתל, מסבירה כיצד להתנהל עמו בקלות ותומכת בכל שאלה וצורך במידה ועולים.

מדטרוניק. יח"צ,
הקוצב הסקראלי מושתל באזור האגן/יח"צ

על מנת להעלות את המודעות למחלה ולעודד קבלת טיפול, קיימה מדטרוניק ביוני השנה, סקר שוק ייחודי בישראל. הסקר, שנועד לבדוק את שכיחות המחלה בישראל, בוצע על ידי חברת "הגל החדש" וכלל מדגם מייצג של 400 גברים ונשים בגילאי 40 ומעלה, מקרב האוכלוסייה היהודית, הדוברת עברית.

עיקרי הסקר:

41% מהציבור בגילאי 40 ומעלה סובל לפחות מאחד מתסמיני שלפוחית השתן הרגיזה. הטלת שתן בתכיפות גבוהה (יותר מעשר פעמים במהלך היום) - 24%, דחף בלתי נשלט להטיל שתן בעיתוי לא צפוי ובאופן מידי - 28%, בריחת שתן - 16%.49% מהנשאלים סובלים רק מתסמין אחד, 37% - משני תסמינים, 14% - משלושת התסמינים.

נשים סובלות יותר מהבעיה - 45% מהן דיווחו על אחד או יותר מהתסמינים לעומת 37% מהגברים. הבעיה שכיחה יותר אחרי גיל 60 - 48% דיווחו על תסמינים אלו, לעומת כ-34% בגילאי 40-49.

לתסמיני שלפוחית השתן הרגיזה יש השלכות שונות על איכות החיים, בתלות בחומרת הבעיה.
93% מהנשאלים דיווחו כי איכות חייהם נפגעה, ו-60% מהם מגדירים זאת כפגיעה משמעותית. 81% דיווחו על פגיעה ברציפות ואיכות השינה בלילה, בהינתן מספר קימות להטלת שתן.

41% ענו כי התפקוד בעבודה וקיום פעילות ספורטיבית הם התחומים בהם חוו את הפגיעה הרבה ביותר. 36% דיווחו על פגיעה בפעילות פנאי, 26% - פגיעה בזוגיות ובקיום יחסי מין, 18% אמרו כי הקשרים שלהם עם בני משפחה וחברים נפגעו כתוצאה מכך.

התמונה העגומה שעולה מהמחקר היא כי מחצית מהסובלים משלפוחית שתן רגיזה, נמנעים מלדבר על הנושא ואף לא מתייעצים בנושא עם אף גורם. 55% מהנשאלים ענו כי הם מתמודדים לבד והסביבה לא מודעת לבעיה. אלו שבוחרים לשתף (45%), עושים זאת בעיקר במעגל הקרוב של המשפחה - 41%, ורק4-5% דיווחו כי שיתפו חברים ואנשים בסביבת העבודה. אחרי גיל 70 אנו רואים שינוי מגמה, כאשר רק 31% אינם מתייעצים. יש לשער שבגילאים אלו, ישנם גורמים כמו בני משפחה ומטפלים למיניהם שמעורבים בחייהם ועמם מתבצעת התייעצות שוטפת גם בנושאי בריאות. אלו שמתייעצים עושים זאת בעיקר עם רופא המשפחה או רופא אורולוג (18-19%), ולאחר מכן בפער משמעותי (8%) פונים לקבוצות ופורומים בפייסבוק, בודקים בגוגל וכד', או לחברים ובני משפחה (5%).

לשאלה - כיצד את/ה מטפל/ת בתופעה, רוב הנשאלים (38%) ענו כי הם נמנעים משתייה כמה שעות לפני השינה, כדי להימנע מהקימה בלילה. 31% נמנעים ממאכלים שמחמירים את התופעה, כמו מאכלים חריפים ושתיית משקאות המכילים אלכוהול ו/או קפאין. 30%, רובם גברים, לא מטפלים כלל וחיים עם המגבלות הכרוכות בבעיה; 29% (בעיקר נשים) מתרגלים פילטיס ופיזיותרפיה כדי לחזק את שרירי רצפת האגן; 18% , בעיקר נשים, משתמשים במוצרי ספיגה ו-13% מהנשאלים מקבלים טיפול תרופתי כלשהו, לרוב גברים ואנשים בגילאי 60+.

רק 7% מהנשאלים מודעים לגישות טיפוליות אחרות, כמו למשל השתלת קוצב סקרלי. לשאלה, האם ישקלו תרפיה טיפולית זאת, 34% הביעו נכונות, כאשר 29% ענו כי ישקלו בחיוב ו-5% בטוחים כי היו מבצעים את ההליך, לו היו מודעים לו.

61% מהנשאלים בסקר, בעיקר בגילאי 40-49, לא מודעים לכך שהבעיה ממנה הם סובלים מוכרת כתסמונת שלפוחית השתן הרגיזה. חוסר המודעות גבוה יותר בקרב גברים (68%) לעומת נשים (55%). המודעות לתסמונת גדלה בקרב נשים בגילאי 60+. חוסר מודעות זה פוגע בסיכוי לקבל טיפול מתאים: 61% מאלו שלא מודעים לקיומה של התסמונת לא פנו עד כה להתייעצות לגבי טיפול. 39% מאלו שלא מודעים, ביצעו בכל זאת פנייה לקבלת התייעצות וטיפול. בקרב אלו שמודעים לקיומה של התסמונת, וככל הנראה חושבים כי הם סובלים ממנה, 63% פנו להתייעצות.

למידע נוסף>>

בשיתוף מדטרוניק
  • עוד באותו נושא:
  • בריחת שתן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully